בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנאום המדיני של בנימין נתניהו: עוד נאום של כלום

מנמיכים ציפיות

תגובות

אם הנאום הראשון היה כל כך היסטורי, אז למה יש צורך דחוף בנאום שני - היסטורי לא פחות? אולי ניתן להיסטוריה את אשר לה, ולא יותר.

כמו במחזוריות קבועה של הטבע, שוב אנחנו עומדים בפתחו של אביב מדיני. פורים ופסח, יום העצמאות ול"ג בעומר, יעמדו כולם בסימן של התחדשות. אומה שלמה תעמוד - עוטה חג ואימה - ותחכה לבשורה.

"משהו בכל זאת זז", יאמרו וינסו למשש. "משהו מתבשל", יאמרו וינסו לרחרח. מכל תמונה חטופה וניתוח פפארצי נרצה להיווכח: האם נתניהו כבר בהריון? האם כבר רואים עליו? ומה יש לו, לביבי, בבטן.

יעברו שלושה ירחי לידה, ומה שייוולד הוא שנולד: בר אילן 2 הוא אחיו התאום של בר אילן 1; בר אילן כבר מינן.

מוטב אפוא להנמיך את אש הציפייה. אמנם מצבנו הבינלאומי קשה מאוד, כפי שאיבחן השבוע ראש הממשלה, אך נאום טוב יסיר את המצור מעלינו. החיים הם בסך הכל נאום, שאינו משנה מציאות, אבל משפר אווירה; כמו סנונית אחת שאינה מביאה אביב, אבל תמיד נעים לעקוב אחריה במעופה, אולי הכפור מתחיל להפשיר באנטארקטיקה.

עוקבים גם בגין, יעלון וליברמן, שבינתיים נראים רגועים, לא סנונית תפיל את אימתה על נשרים כאלה. אדרבה, יתמרן נתניהו לפי יכולתו, יתכסס לפי צרכיו, בלאו הכי אין סיכוי להצעה ישראלית שהיא לנוי ולגוי בלבד. ואם שרים אינם סומכים על ביבי, על הפלסטינים הם יכולים לסמוך, שלא יקנו המשך בשק של שינוי.

הרי זאת המדיניות בעשור האחרון: להרוויח זמן, להעביר ימי זעם, לחשוף את פני הצד השני, שכבר מזמן אינו צד בעניין. כך חשף ברק את פני ערפאת, ושרון חשף את פני אבו מאזן, וכך גם נתניהו: חודשים הוא משווע להידברות - בלי תנאים מוקדמים ועם התנחלויות מאוחרות - ואינו נענה; הפלסטינים בשלהם, אין עם מי לדבר, היום כבר כל העולם יודע מיהו סרבן.

ובאמת, לא מדברים אתם ואליהם. במקום לנסוע עשר דקות מירושלים ולבשר ברמאללה, נוסעים עשר שעות להגיד בוושינגטון. כשאובמה רצה לשאת דברו אל המוסלמים והערבים, הוא נסע לטורקיה ולמצרים, הוא לא נסע לישראל. אבל נתניהו בדרך לאמריקה, בית נבחרים רפובליקני יזמין אותו ואף יריע לו בקימה. אבל זה יהיה עוד ניצחון דוגמת הווטו האחרון במועצת הביטחון.

אין צורך בעוד נאום של כלום: בר אילן 2 כבר אילן 1 - שניהם מיותרים ועקרים, אם אין נכונות לגעת בליבת הסכסוך, אם מסתפקים בהבעת תשוקתנו הבוערת לשלום.

מדינה פלסטינית זמנית, היא מדינה באספמיה על פלנטה אחרת. מוטב להישאר בבית ולהתכונן למרחץ הדמים הבא, אם שוב זוממים לחמוק מדיבור מפורש ומפורט על ירושלים, גבולות הקבע, בנייה ישנה וחדשה בשטחים, ועל לוח זמנים לביצוע.

מעכשיו ועד לסוף מאי ינענע ראש הממשלה בחיקו את התינוק המת הזה. יצור חי לא ייוולד מהפריה מלאכותית - את הביצית מוציאים מגופו של נתניהו ואת הזרע - מליברמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו