בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות: סיכוי קלוש לפינוי המאחזים על קרקע פרטית

תגובות

הודעת המדינה לבג"ץ אתמול, על כוונתה לפנות מאחזים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית עד סוף השנה, משקפת התפתחות חשובה ברמה ההצהרתית. לעומת זאת, הסיכויים למימוש המדיניות החדשה בפרק הזמן שנקבע, נראים כרגע קלושים למדי. זה לא קרה כשממשלת ברק הכריזה על פינוי מסיבי של מאחזים ב-1999, ולא כשממשלת שרון הבטיחה פינוי דומה לאמריקאים ב-2003. ספק רב אם זה יקרה הפעם.

האחרון שניסה, בלחץ בג"ץ, לפעול באופן משמעותי להורדת מאחזים היה אהוד אולמרט, בתחילת 2006. אבל הוא נכווה במבצע האלים מדי להרס הבתים בעמונה, ואיבד את התיאבון לעימותים.

בהמשך, שכנע את ממשל בוש כי משום שהסכם הקבע בלאו הכי עומד להיחתם בכל רגע, אין מקום לדון בזוטות כמו המאחזים. יורשו, בנימין נתניהו, היה שמח לדבוק באותה הנמקה ובאותה מדיניות, אלמלא הלחץ הכפול שמופעל עליו, בשל עתירת שלום עכשיו ודרישות הקהילה הבינלאומית.

החשק של נתניהו להתעמת עם המתנחלים עוד נמוך מזה של אולמרט, אבל נתניהו אינו נהנה מרמת האמון שלה זכה קודמו בוושינגטון. הרבה תלוי באופן שבו יתקבל אצל האמריקאים נאום "בר-אילן 2" המתוכנן, אם אכן יבחר נתניהו לשאת אותו. קיים, כמובן, קשר בין נסיגות נוספות בגדה המערבית לפינוי מאחזים, אולם תגובה חיובית מארה"ב באשר לתוכנית הכוללת של נתניהו עשויה להפחית את הלחץ המיידי בנוגע למאחזים.

דווקא במקרה של מאחז היובל בהתנחלות עלי, שעומד במרכז הדיון הציבורי בחודשים האחרונים, קשה להאמין שלהודעתו של מזכיר הממשלה תהיה השלכה מעשית. נתניהו כבר הודיע שלא ייתן את ידו לפינוי בתי משפחות שני הקצינים, חללי צה"ל רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ. כיוון שהעמדה המעודכנת של המדינה גורסת שרק שני בתים (אחד מהם של משפחת פרץ) שוכנים על קרקע פלסטינית פרטית, וכיוון שעד היום לא זוהה בעליה הפלסטינים (כלומר: הנפגע מתפיסת הקרקע), נראה שהמדינה תמצא דרך "להלבין" את בתי המאחז.

הודעת המדינה רלוונטית, לעומת זאת, למאחזים נוספים: עמונה (עשרות הבתים הנותרים), מיגרון, גבעת אסף וג'בל ארטיס שליד בית אל. בכל המקרים מדובר במאחזים מבוססים, שבהם מתגוררות עשרות משפחות הזוכות לגיבוי נרחב ביש"ע. כל פינוי כזה יהיה כרוך במאבק בסדר גודל של עמונה 2006, לפחות. אפשר לשער שהממשלה תעשה ככל יכולתה למצוא פתרונות עוקפי עימות, או לנקוט מהלכים לדחיית המועד שבו נקבה אתמול. בינתיים, יתנהלו העימותים במקומות שבהם אירעו בעבר: סביב הרס מבנים זמניים במאחזים הקטנים וסביב ניסיונות להעלות על הקרקע מאחזים חדשים.

ואולם, ההתנגשות בין המדינה לתושבי המאחזים היא רק חלק מהסיפור. בשטח, קיים חיכוך מתמשך בין המאחזים לכפרים הפלסטיניים השכנים. בעמק שילה, שבו נפצעו כמה פלסטינים מירי חיילים ומתנחלים אתמול, נרשמו בשבועות האחרונים כמה מקרים של פגיעה מכוונת בחלקות חקלאיות פלסטיניות. בכירים בפיקוד המרכז הזהירו בימים האחרונים את הנהגת המתנחלים מפני תגובה פלסטינית אלימה. המשטרה והחטיבה היהודית בשב"כ עורכות באזור הזה מעקב צמוד אחר כמה נערי גבעות אלימים, עד היום בלא תוצאות של ממש. התקריות ליד שילה ובנחליאל וירי קליעי הצבע של המשטרה במתנחלי חוות גלעד בשבוע שעבר - כל אלה מגבירים מאוד את רמת המתח בשומרון בתקופה זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו