בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהוד ברק: נבקש מארה"ב עוד 20 מיליארד דולר

שר הביטחון אמר כי גל המהפכות בעולם הערבי מחייב תוספת עתק לתקציב צה"ל: "דרוש לנו סיוע צבאי איכותי"

תגובות

שר הביטחון, אהוד ברק, אמר אתמול כי ישראל מקווה לקבל מארה"ב סיוע ביטחוני נוסף, בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, לנוכח ההתפתחויות האחרונות בעולם הערבי. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" טען ברק כי "סיוע צבאי אמריקאי איכותי לישראל הופך מהותי יותר עבורנו ואני מאמין שגם עבורכם (האמריקאים - ע"ה). יכול להיות שיהיה חכם יותר להשקיע עוד 20 מיליארד דולר כדי לשדרג את ביטחון ישראל לדור הבא".

שר הביטחון הוסיף כי ישראל חזקה "יכולה להיות גורם מייצב באזור המועד לפורענות". הוא כרך את הסיוע האמריקאי, בעקיפין, בצעדים מדיניים מצד ישראל והודה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצטרך להציג בקרוב "הצעה אמיצה" בערוץ המשא ומתן עם הפלסטינים. בראיון לקול ישראל אמר ברק כי "הרבה גורמים בעולם מזהים את ישראל כדמוקרטיה היחידה באזור, שהיא אי של יציבות, אבל ברור שצריך גם לשדרג את הביטחון שלנו לדור הבא".

ברק הדגיש את הצורך בצעדים מדיניים והזהיר כי המהפכות בעולם הערבי, לצד כוונת הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית בסתיו הקרוב, עלולות להביא ל"המשך המדרון החלקלק שמוביל באופן כמעט הכרחי לבידודה של ישראל".

שר הביטחון לא פירט בראיונות אילו מערכות נשק מבקשת כעת ישראל לקבל מהאמריקאים. דבריו נשמעים כמהדורה חדשה ונרחבת של הצעה שנדונה בין ממשל ברק אובמה לממשלת בנימין נתניהו בנובמבר אשתקד, כשהנשיא האמריקאי הציע חבילת מחוות לישראל, תמורת הארכת תקופת ההקפאה בבנייה בהתנחלויות. הצדדים לא הגיעו אז להסכמה על ההצעה, שכללה בין היתר כוונה אמריקאית לספק טייסת מטוסי קרב שנייה מדגם אף-35, ששוויה הוערך בכשלושה מיליארד דולרים.

נראה שהכוונה הפעם, לצד עוד מטוסי קרב, גם לאספקה מגוונת של מערכות נשק מסוגים שונים, שההצטיידות בחלקן נבחנת כעת ממילא במסגרת גיבוש התוכנית הרב-שנתית של צה"ל.

כיום מקבלת ישראל מארה"ב סיוע ביטחוני שנתי בסך כשלושה מיליארד דולרים.

אין זו הפעם הראשונה שברק מעלה הצעות כאלה בפני האמריקאים. בדצמבר 1999, לקראת שיחות שפרדסטאון על הסכם שלום עם סוריה (שכשלו לבסוף), ביקש ראש הממשלה דאז ברק מהאמריקאים חבילת סיוע ביטחוני ששוויה הוערך ב-17 מיליארד דולר. הדיון בכך נגנז לאחר הפסקת המשא ומתן ישראל-סוריה.

ואולם, אם בעבר ציפתה ישראל לסיוע ביטחוני מורחב כפיצוי על נסיגה בהסכם, שתגדיל את הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי, הפעם ישראל מדברת על צעדים מדיניים אמורפיים - שאינם מגיעים לכדי הסכם שלום כולל - ומבליטה בעיקר את הסיכון שבמצב האזורי החדש. הסיכויים למימוש החבילה שעליה רמז ברק אינם נראים גבוהים בשלב זה, הן על רקע חוסר האמון הבסיסי של ממשל אובמה בנתניהו והן בשל המצב הכלכלי בארה"ב.

ברק אמר את הדברים על רקע השלב האחרון בגיבוש התוכנית הרב-שנתית לשנים 2012-2016 (תר"ש "חלמיש"). בעוד כמה שבועות יכנס הרמטכ"ל החדש, רב-אלוף בני גנץ, סדנה מטכ"לית להשלמת התוכנית. במקביל, מתקיימים דיונים בפורומים מדיניים, בהם הקבינט וועדת השרים לענייני הצטיידות, ברכש מערכות מתקדמות. אלה הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק:

- חיל האוויר. ישראל וארה"ב סיכמו אשתקד על אספקת טייסת אחת של אף-35, מכספי הסיוע האמריקאי. עיכובים שונים בתוכנית הייצור יובילו לכך שהמטוסים הראשונים יגיעו לישראל בסוף 2015 או בתחילת 2016, יותר משנה אחרי המועד שבו דובר תחילה. נדרשת עדיין החלטה אם להצטייד בטייסת או שתיים נוספות, התלויה בעיקר בנכונות של ארה"ב לממנן.

השנה צפויה גם החלטה בדבר רכש מטוסי אימון חדשים לטייסי הקרב. על העסקה מתמודדות יצרניות מטוסים מדרום קוריאה ומאיטליה. במקביל, מורחב בהדרגה מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מ).

- חיל הים. ישראל תצטרך להחליט בקרוב אם לרכוש צוללת "דולפין" נוספת מגרמניה, שישית במספר. בשנים הקרובות תקבל ישראל שתי צוללות המיוצרות כעת בגרמניה. ההתלבטות היא תקציבית מעיקרה. בד בבד, צפויה החלטה אם לרכוש עוד שתי ספינות טילים חדשות. נבחנת אפשרות לקנות סטי"לים מדגם סער 5ב שייוצרו במספנות ישראל. מדובר בהליך יקר ומורכב, בעיקר משום שתידרש בניית פס ייצור חדש במספנות.

- זרוע היבשה. באחרונה אושרה הצטיידות במאות נגמ"שים ממוגנים לחיילי החי"ר, מדגם נמ"ר. כמו כן, הוחלט על המשך ייצור שנתי, בהיקף מוגבל, של טנקי מרכבה סימן 4. בקרוב תידרש החלטה בשאלת מערכות מיגון הנ"ט למרכבות ולנמ"רים: "מעיל רוח" מתוצרת רפא"ל או שילוב בין "מעיל רוח" ל"חץ דורבן" מתוצרת התעשייה הצבאית.

צה"ל יצטרך לקבוע גם אם להחיל סטנדרט שלפיו כל כלי משוריין חדש שיסופק לו יצויד במערכת מיגון כזו. עד היום, טרם החליט הצבא אם לרכוש מערך רקטות מתקדם ליבשה, סוגיה השנויה במחלוקת חריפה בשורותיו.

- מערכות יירוט רקטות. ייבחן המשך ההצטיידות בשלוש מערכות, המשלימות מערכת יירוט רב-שכבתית: "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" מתוצרת רפא"ל (ליירוט לטווח קצר ובינוני, בהתאמה) ו"חץ 3" של התעשייה האווירית, בשיתוף פעולה אמריקאי. החלטות עקרוניות כבר התקבלו, אבל גם סעיף זה מותנה במידת הנכונות האמריקאית להקציב כספים, כשהיקף ההצטיידות הנוכחי רחוק לדעת המומחים מלענות על הצרכים.

- מודיעין וטכנולוגיה. ישראל משקיעה בעשור האחרון סכומי עתק במערכות מודיעיניות וטכנולוגיות מתקדמות, שרובן חסויות. גם בתר"ש "חלמיש" ישנה כוונה להרחיב את ההצטיידות בתחום זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו