בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשאי | ומי לא מחרים?

"האלדור טופסה" בונה באיראן בתי זיקוק שיסייעו לה בתוכנית הטילים, אבל זה לא מפריע לחברת החשמל הישראלית לעשות עסקים אתה. ומדוע אוהבים כאן כל כך את "סימנס"

תגובות

באיחור רב מנסה ממשלת ישראל לקדם חוק מקיף, שיגדיר את המדיניות הלאומית כלפי איראן. על ניסוח החוק עמלים יועצים משפטיים של המשרדי הממשלה. מטרת הדיונים היא "ליישר קו" עם החלטות האו"ם המטילות עיצומים על איראן ועם מדינות המערב שיש להן כבר חוקים האוסרים או מגבילים את הסחר אתה; ישראל היא כנראה המדינה היחידה במערב שאין בחוקיה התייחסות לסוגיה זו.

למעשה, ישראל אינה זקוקה לחוק חדש. יש לה כבר עתה די כלים משפטיים ומינהליים - כמו פקודת המסחר עם האויב, האוסרת על סחר עם איראן, וחוק מ-2008 האוסר על השקעות בתאגיד זר הסוחר עם איראן. הבעיה היא, שהמדינה אינה אוכפת את החוק הקיים.

בעבר כבר נחשפה בטור זה בכמה הזדמנויות הצביעות של ישראל בסוגיה. בעוד היא קוראת לקהילה הבינלאומית להטיל עיצומים על איראן ולהחריף את אלה שכבר הושתו, תאגידים ישראליים, רשויות ואף חברות ממשלתיות ממשיכים לעשות עסקים עם חברות בינלאומיות הסוחרות עם איראן.

בין היתר נחשפה עסקה של חברת החשמל עם החברה הדנית "האלדור טופסה", שזכתה במכרז לאספקת קולטנים (מסנני אוויר) לתחנות כוח פחמיות בישראל, בעלות של כ-200 מיליון דולר. "האלדור טופסה" בונה באיראן שני בתי זיקוק למתנול, שנועדו בין היתר לאפשר לה לייצר דלק לטילים.

בעקבות הפרסום ב"הארץ" דרשה חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד) להפסיק את ההתקשרות עם החברה הדנית. חברת החשמל הבטיחה לבדוק את הנושא, וכך עשה גם שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, הידוע בעמדותיו התקיפות כלפי איראן. אך כעת מתברר, שבסופו של דבר הסתפקו השר לנדאו וחברת החשמל, כולל היו"ר החדש שלה האלוף (במיל') יפתח רון-טל, במכתב פושר של "האלדור טופסה", שבו היא קובעת שהיא פועלת על פי החלטות האו"ם והאיחוד האירופי.

זה נכון. עיצומי האו"ם או האיחוד האירופי אינם אוסרים על השקעות בתעשיית האנרגיה של איראן. אך כלום לא ניתן היה לצפות, שישראל תקפיד יותר ותהיה תקיפה יותר מהקהילה הבינלאומית בעניין זה?

מקרה אחר שבו ישראל מעלימה עין מפעילות של תאגיד בינלאומי ידידותי לאיראן הוא זה של "סימנס". התאגיד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של טהראן בגרמניה, ומשקיע בין היתר במשק האנרגיה שם. גרמניה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן באיחוד האירופי, ובשנה שעבר הסתכם היקף היצוא שלה למדינה ב-4.7 מיליארד יורו.

סימנס מצויה על הכוונות של ארגונים בינלאומיים, כמו "עיצרו את הפצצה", המנהלים מסע ציבורי לצמצום הסחר של אירופה עם איראן. למרות זאת היא נהנית ממעמד איתן בשוק הישראלי. לפני כמה שנים זכתה במכרז גדול של רשות שדות התעופה. פניתי בזמנו בעניין ליועץ לביטחון לאומי ד"ר עוזי ארד (שבינתיים התפטר מתפקידו) וללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך אלה התעלמו מהפניות ולא עשו דבר.

בדיעבד, ייתכן שאפשר להסביר כי הקשר ההדוק עם סימנס הוא אולי גמול ישראלי. רמזים המחזקים הערכה זו כבר התפרסמו בתקשורת הבינלאומית. נכתב בה, כי אפשר שהתאגיד הגרמני שיתף פעולה בחשאי עם המודיעין של גרמניה, ארצות הברית וישראל כדי לאפשר לתכנת את תולעת המחשבים הקטלנית "סטוקסנט". התולעת פגעה במערכות בקרה ושליטה מתוצרת סימנס, שהותקנו במחשבים האיראניים המפקחים על אתרים כמו הכור הגרעיני בבושהר והמפעל להעשרת אורניום בנאתנז.

בנק הגרעין

בתקופה האחרונה הגבירו פעילי ציבור בארצות הברית ובגרמניה, ובמיוחד "עיצרו את הפצצה", את הלחץ על ממשלת אנגלה מרקל לפעול לסגירת בנק הסחר האירופי-איראני (EIH) שמרכזו בהמבורג. הבנק משמש זה שנים כזרוע הממון העיקרית של איראן באירופה לפעולותיה החשאיות. הוא אמנם נחשב לבנק גרמני ומפוקח בידי הבנק המרכזי של גרמניה, אך בעליו הם ארבעת הבנקים הגדולים של איראן, שכולם בבעלות ממשלתית.

חשיבותו לכלכלת איראן, ובמיוחד לתוכניות הגרעין והטילים, גדלה בשנים האחרונות משום שרוב הבנקים בגרמניה, כמו ביתר מדינות המערב, אינם ששים לעשות עסקים עם איראן ומערימים קשיים על אספקת קווי אשראי לעסקות עם המדינה, מחשש שישמשו מטרה למחאה ציבורית ולעיצומים של הממשל האמריקאי.

EIH מעמיד בין היתר קווי אשראי לרשתות רכש של איראן הפועלות במחשכים ברחבי העולם, כדי לרכוש ציוד וחומרים לתוכניות הגרעין והטילים של איראן. לפי דיווחים שכמובן לא ניתן היה לאששם, העביר הבנק גם כסף למי שנחשבים "חזית" של ארגוני טרור במזרח התיכון.

ממשלת ארצות הברית אוסרת על חברות ואזרחים אמריקאיים לקיים עמו כל קשר. "EIH פועל כצינור החיים הכספי המרכזי של איראן, והוא אחד משערי הכניסה היחידים שנותר לאיראן למערכת הכספים האירופית", נאמר באחרונה בהודעה של משרד האוצר האמריקאי. 11 סנאטורים אמריקאים חתמו על עצומה לשר החוץ הגרמני, בדרישה שיפסיק את פעולת הבנק, אך לשווא.

דוברים של ממשלת גרמניה הבהירו בשיחות רקע, כי לא ישעו לדרישות לסגור או לצמצם את הבנק אך ורק משום שהוא מופיע ברשימה השחורה של הממשל האמריקאי. במחשבה שנייה אפשר לומר, כי ממשלת גרמניה צודקת. מדוע תקפיד היא על הגבלת הקשרים עם איראן יותר משעושה זאת ממשלת ישראל?



שיגור טיל איראני. האם אין צורך להחרים את מי שמסייע לתוכנית הטילים האיראנית?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו