בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות מסרבת להרחיק עבריין מין מחברה ממשלתית

ג'ונתן סבג, לשעבר יועץ שר התחבורה מופז, הורשע במעשה מגונה ובהטרדה מינית של קטינות. למרות זאת נבחר לשמש עוזר מנכ"ל בחברת נמלי ישראל. משרד המשפטים בחר שלא להתערב

תגובות

משרד המשפטים והפרקליטות מסרבים להרחיק מתפקידו בכיר בחברה ממשלתית שהורשע בעבירות מין שביצע בקטינות. ב-2007 הורשע ג'ונתן סבג בעסקת טיעון בעבירה של מעשה מגונה בקטינה, שבעת המעשים היתה בת 13 ובהטרדה מינית של אחיותיה. סבג שימש בעבר יועצו של השר לשעבר, ח"כ שאול מופז.

במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, שהו בני משפחתה של בת זוגו של סבג בביתו במרכז הארץ. בשהותם בדירה אחז סבג באחותה של בת זוגו, אז בת 13, נישק אותה על פיה וניסה להחדיר את לשונו ללא הסכמתה. המתלוננת סגרה את הפה ודחפה את סבג מעליה. לאחר המלחמה, כשמשפחת בת הזוג שבה לביתה, שיגר סבג לנערה באמצעות האינטרנט מיילים רבים בעלי תכנים מיניים.

באחד מביקוריו של סבג בבית המשפחה, בעת שהמתלוננת ישבה בחדרה ושיחקה במחשב, נכנס סבג לחדר, נעמד מאחורי המתלוננת וללא הסכמתה תפס בידו האחת את צווארה ובידו השנייה נגע בחזה. במקרה אחר הוא נכנס לחדרה של הנערה, ליטף את ירכה ושיחק עם כתפיית חזייתה.

גם אחות נוספת (אז בת 15) של בת הזוג סבלה מסבג: גם אותה הוא נישק על פיה ללא הסכמתה ובהזדמנות אחרת תפס בידו האחת את צווארה ובידו השנייה תפס בחזה, מעל חולצתה. אחות נוספת של בת הזוג זכתה לשמוע מסבג הערות גסות הנוגעות לחזה שלה ולגודלו.

בעקבות תלונות שהוגשו נגדו נחקר סבג על ידי המשטרה והוגש נגדו כתב אישום. בשלהי 2007 חתם סבג עם הפרקליטות על עסקת טיעון שבה הודה במעשים מגונים והטרדה מינית. הפרקליטות נימקה את העובדה שהגיעה לעסקת טיעון בתיק זה בכמה סיבות: רצונם של הורי המתלוננות לחסוך מהן עדות מייסרת בבית המשפט, רצונה של האחות הבכורה שלהן להתחתן עם סבג והרצון למנוע קרע משפחתי, הרקע הנקי של סבג, העובדה שמעשיו המגונים הם ברף הנמוך והעיקר: העובדה שהוא פוטר מעבודתו בשירות המדינה כיועצו של ח"כ מופז, ששימש באותה עת שר התחבורה.

בפסק הדין כתב אב בית הדין, השופט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון כי: "מיותר להכביר מלים באשר לחומרת שרשרת המעשים אותם ביצע הנאשם. אין בפנינו כישלון חד-פעמי אלא שרשרת מעשים שבוצעו בשנים האחרונות כלפי בנות המשפחה". על סבג נגזרו עבודות שירות, מאסר על תנאי והוטל עליו לשלם פיצוי כספי למתלוננות.

וינשטיין פסל עצמו

זהו עונש קל מאוד ביחס לעונש המרבי הקבוע לעבירות אלה בחוק, שיכול להגיע לעשר שנות מאסר. אלא שהשופט הדגיש, בקבלו את עסקת הטיעון, את אחד המחירים הכבדים ששילם סבג: "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בעקבות הרשעתו של הנאשם הוא פוטר משירות המדינה ולא יוכל להמשיך לשרת בשירות המדינה, דבר שיש בו אלמנט הרתעתי מהמעלה הראשונה".

אלא שב-2009 בחרה ועדת איתור בראשות מנכ"ל חברת נמלי ישראל שלמה ברימן את סבג לתפקיד העוזר של המנכ"ל - יד ימינו של מנהל אחת החברות הממשלתיות הגדולות במדינה. חברה זו כפופה למשרד התחבורה שבה שימש סבג בעבר יועץ השר. בעקבות המינוי פנה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות דורון כהן לדירקטוריון החברה ודרש ממנו לדון במינוי. בדיון בדירקטוריון הגן מנכ"ל החברה על מינויו של סבג וטען כי הוא בלט בכישוריו מבין כל המועמדים האחרים. הדירקטוריון השתכנע מהסברי המנכ"ל ולא פסל את המינוי המקומם.

לפני כמה חודשים פנתה רשות החברות הממשלתיות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, באמצעות היועצת המשפטית עו"ד אביגיל זרביב, וביקשה ממנו להתערב במינוי, בטענה שהוא חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות. אלא שליכט החליט שלא להתערב בעניין, כיוון שלטענתו אין נהלים ברורים לגבי קבלה של מועמדים בעלי רקע פלילי לחברות הממשלתיות. לדברי מקור במשרד המשפטים, ליכט טען כי העדר הנהלים מקשה לקבוע רף נורמטיבי בעיקר "במקרים שאינם מובהקים". קשה להבין מה בדיוק אינו מובהק במקרה החמור של סבג.

בעקבות דחיית בקשתה הראשונה פנתה הרשות שוב ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וביקשה את התערבותו במקרה. אלא שווינשטיין פסל את עצמו מלדון בתיק, כיוון שיש לו היכרות מוקדמת עם סבג. כפרקליט פרטי ייצג וינשטיין את מופז בעניינים משפטיים-פוליטיים וכך התוודע גם לסבג. רשות החברות הממשלתיות אף מסרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות כי ממידע שהגיע אליה מגורמים שונים סבג הוא דמות דומיננטית מאוד בחברה, איש מפתח בעל השפעה ומעמד משמעותיים מאוד המצוי בקשר עם גורמים רבים ושונים בממשל.

כעת הגיע תורו של פרקליט המדינה משה לדור להכריע בעניין. לפני כמה חודשים כינס לדור ישיבה במשרדו עם נציגי חברת נמלי ישראל, אנשי רשות החברות ומשרד המשפטים ובחן את הסוגיה. לפני כמה שבועות אימץ לדור את עמדתו של עו"ד ליכט: גם הוא הגיע למסקנה כי מינויו של סבג לתפקיד אינו בלתי סביר באופן המצדיק את ביטולו.

הפרקליטות הודיעה כי לדור וליכט אמנם טענו שלדעתם האישית הדירקטוריון היה צריך להגיע לתוצאה אחרת, אך הם אינם מוצאים מקום להתערב בהחלטת החברה. לדור הוסיף כי לא קיימים נהלים לגבי קבלה לעבודה של מועמדים בעלי עבר פלילי.

צמרת משרד המשפטים אף נועדה עם סבג ועם בא-כוחו כדי לאפשר לו להביע את עמדתו. סבג טען בפגישתו במשרד המשפטים כי דיווח על הרשעתו בפלילים כבר בהליך המכרז לתפקיד. חברת נמלי ישראל טענה, עם זאת, שהרשעתו של סבג בפלילים התגלתה לה לראשונה בבדיקה הביטחונית שנערכה לו. סבג, אגב, התחתן עם אחותן של שלוש המתלוננות נגדו. באחרונה מונה לתפקיד יו"ר החברה לנמלי ישראל ראש המוסד לשעבר מאיר דגן. אולי הוא יידרש לטפל בעניין הרגיש הזה.

אולי דגן יפעל

מחברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "מינויו של סבג לתפקיד נבחן באופן יסודי על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, על דעת פרקליט המדינה, משה לדור, שקבעו כי החלטת החברה למנותו לתפקיד אינה בלתי סבירה באופן המצדיק את ההתערבות בה. כן יודגש כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבע כי גזר הדין שניתן בעניינו של סבג אינו כולל מגבלה על מינויו לשרת בשירות המדינה.

"חברת נמלי ישראל הינה חברה ממשלתית המצווה לפעול על פי חוק החברות הממשלתיות ותקנות החברות הממשלתיות. חוק זה ותקנות אלה, אינם עוסקים בסוגיית מינויו של עובד שהורשע בפלילים, לפני שהתקבל כעובד לשורותיה של חברה ממשלתית. יתרה מכך, תקנות החברות הממשלתיות עוסקות רק במינויים של פקידים בכירים בחברה הממשלתית. מכל מקום, תפקיד עוזר המנכ"ל שלו מונה סבג לפני שנתיים הינו תפקיד זוטר בחברה וככזה תקנות החברות הממשלתיות אינן עוסקות בו ממילא.

"אף לו היתה החברה רשות מרשויות המדינה, ולא היא, אזי לפי סעיף 46 לחוק שירות המדינה, אין מניעה למנות אדם שהורשע בעבירה פלילית לשירות המדינה, אלא שהמינוי כרוך בהפעלת שיקול דעתו של נציב השירות. לפיכך ובהיעדר כל דין האוסר על מינוי כאמור, לא נפל פגם חוקי ו/או מינהלי במינויו של סבג לתפקיד".

דובר משרד המשפטים מסר בשם היועץ המשפטי לממשלה כי "סבג פנה בשעתו ליועץ המשפטי לממשלה, בתקופת עיסוקו כעו"ד במגזר הפרטי. אף שלא טיפל בעניינו של סבג והפנה אותו לעו"ד אחר, פסל עצמו היועץ המשפטי לממשלה מלעסוק בעניינו של ג'ונתן סבג, מחמת הזהירות. לאחר קיום בדיקה ולאחר שנשמעו כל הגורמים הרלוונטיים, סברו פרקליט המדינה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) כי ראוי היה שדירקטוריון החברה היה מגיע לתוצאה אחרת בנסיבות מקרה זה.

"עם זאת, מדובר בחברה ממשלתית וההתערבות של המדינה בניהולה השוטף, בייחוד במקרים אלה אינה נעשית באופן תדיר. הדרך להתערבות בנושא חייבה נקיטת צעדים דרסטיים כמו נטילת סמכויות הדירקטוריון על ידי השרים הרלוונטיים. אלא שפרקליט המדינה והמשנה ליועץ סברו שאין מדובר במקרה מתאים לכך, גם אם היה מקום מלכתחילה לקבל החלטה אחרת בדירקטוריון".



העבריין ג'ונתן סבג


היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו