בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ידידתה הטובה של ישראל באירופה מתקשה להגן על מדיניות נתניהו

הצבעת גרמניה באו"ם בעד ההחלטה להגדיר התנחלויות כבלתי חוקיות עשויה לסמן שינוי בעמדתה

תגובות

ברלין. ב-18 בפברואר עשתה גרמניה את הבלתי ייאמן. היא הצביעה בעד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם המגדירה את ההתנחלויות בגדה המערבית כבלתי חוקיות ותובעת הקפאה מיידית של הרחבתן. ההחלטה לא עברה בסופו של דבר. ארה"ב, היחידה מקרב 15 החברות במועצת הביטחון שהתנגדה להצבעה, הטילה עליה וטו. עם זאת, הווטו לא עצר את הקרע בין ישראל לגרמניה.

רופרכט פולנץ, חבר פרלמנט שמרן ויו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הגרמני, אומר כי "ההצבעה היתה חריגה ביותר, לאור נוהגה של גרמניה להימנע בהצבעות של האו"ם המבקרות את ישראל". לדבריו, הצעד האחרון אינו סימן לכך שגרמניה אינה תומכת בביטחונה של ישראל. "משמעותו היא שהקאנצלרית, אנגלה מרקל, מנסה להסביר לממשלת ישראל כי עם השינוים הגדולים שמתחוללים במזרח התיכון, הזמן אינו פועל לטובת ישראל במרוץ להשגת פתרון לסכסוך בינה לבין הפלסטינים".

ההצבעה הגרמנית זכתה לאישור מהדרג הבכיר ביותר. היא משקפת שינוי משמעותי בגישתה של מרקל כלפי ישראל, בה תמכה ללא עוררין מאז נכנסה לתפקידה לפני יותר מחמש שנים. בחמשת החודשים האחרונים, במיוחד מאז קריסתם של המשטרים הרודניים בתוניסיה ובמצרים, הבהירה מרקל לממשלת ישראל כי אינה יכולה לצפות לתמיכה עיוורת מברלין אם תמשיך "לגרור" את הסכסוך.

"אסור לראות את המצב במצרים כסיבה לכך שהמו"מ לא יימשך", אמרה מרקל ב"מרכז למחקרי ביטחון לאומי" באוניברסיטת תל אביב, בעת ביקורה בישראל בחודש שעבר. "אם נשב ונחכה, אנו עלולים להתמודד עם מצב קשה אף יותר". לפי גורמים בגרמניה ובישראל, מרקל אמרה את הדברים אחרי שיחות קשות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנגעו בעיקר להתנחלויות.

כשגרמניה הצביעה נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם בחודש שעבר, נתניהו זעם. הוא התקשר למרקל ב-21 בפברואר והביע את אכזבתו. "איך אתה מעז?", השיבה מרקל. "אתה הוא זה שאכזב אותנו. לא עשית צעד אחד כדי לקדם את השלום". השיחה, שפרטיה דלפו ל"הארץ" ואושרו בידי גורמים בגרמניה ובישראל, ביטאה קרע משמעותי בין ברלין לירושלים.

"אנחנו מאוכזבים מהחלטת גרמניה", אמר בכיר בממשלת ישראל שסירב למסור את שמו. "היא משקפת את התסכול מכך שתהליך השלום אינו מתקדם והוא במבוי סתום. איכשהו, באירופה, יש ציפייה שאם יש מבוי סתום, ישראל היא זאת שחייבת לעשות צעד כדי לפתור את המצב".

ההצבעה באו"ם משקפת מצב מורכב יותר משהכרנו בעבר ביחסי ישראל-גרמניה. ישראל, שזכתה לתמיכה מוחלטת של גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, מצפה לראות את גרמניה ממשיכה בקו זה. ואולם, הדור הצעיר של פוליטיקאים גרמנים תוהה באיזה מחיר עליו לתמוך בישראל, במיוחד כשהדבר נוגע להתנחלויות ולזכויות אדם.

ביוני שעבר לדוגמה, מנעה ממשלת ישראל משר הפיתוח של גרמניה, דירק ניבל, לבקר בעזה. ניבל רצה לראות מפעל להתפלת מים שבנייתו, שעלותה היתה 16.8 מיליון דולר, בוצעה בידי גרמניה. ישראל טענה אז כי החמאס ינצל לרעה את הביקור.

פעילותו של ניבל למען ישראל היא ארוכת שנים. בצעירותו חי בקיבוץ ומאוחר יותר כיהן בחבר המנהלים של התאחדות גרמניה-ישראל. כשישראל אסרה על ביקורו בעזה אמר בכעס כי "ידידות עם ישראל לא מתקיימת מול קהל עיוור". חודש לאחר מכן, בעקבות המשט הטורקי לעזה, העביר הפרלמנט הגרמני פה אחד החלטה המבקרת את הסגר הישראלי על עזה.

לפני כשבועיים, מיד אחרי ההצבעה באו"ם, ביטלה ועדת החוץ של הפרלמנט הגרמני את ביקורה המתוכנן בישראל ובעזה. הסיבה: ממשלת ישראל אסרה כניסת חברי הוועדה לעזה. "רצינו לראות פרויקטים במימון גרמני בעזה ולפגוש נציגים של האו"ם שם", אומר ריינר שטיינר, חבר פרלמנט מהמפלגה הדמוקרטית החופשית. "לא היתה לנו שום כוונה להיפגש עם חמאס".

שטיינר דחה את הרעיון שלאיסור הישראלי על הכניסה לעזה היה קשר עם ההצבעה באו"ם. "ביטחונה של ישראל הוא בראש סדר העדיפויות של גרמניה", אמר, "אבל ההתנחלויות אינן משרתות את האינטרס של ישראל. הן פוגעות בה. הביקורת שלנו אינה מבטלת את היחסים המיוחדים שיש לנו עם ישראל".

תפניות אלה הן איתותי אזהרה לישראל. "זאת הפעם הראשונה שהפרלמנט הגרמני העביר החלטה המבקרת את מדיניות הביטחון של בעלת ברית קרובה", אומר דידרה ברגר, מנהל הזרוע הגרמנית של המועצה היהודית אמריקאית.

לדברי דיוויד האריס, מנהל המועצה היהודית אמריקאית, "השאלה הגדולה היא אם היחסים המיוחדים בין שתי המדינות יימשכו. עם חילופי הדורות בגרמניה, האם היא תמשיך לקבל אחריות או שתחושת האחריות הזאת תיעלם?".



בנימין נתניהו ואנגלה מרקל בעת פגישתם בירושלים בחודש ינואר. ''איך אתה מעז'', אמרה הקאנצלרית לראש הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו