בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

13.03.1997 / 7 תלמידות נרצחו במובלעת נהריים

היום לפני 14 שנה:

תגובות

זה היה היום האחרון בטיול של שלושה ימים בצפון הארץ, אליו יצאו תלמידות כיתות ז'-ח' בבית הספר פירסט בבית שמש. לפני שהחלו בנסיעה הביתה דרומה, עצר אחד משלושת האוטובוסים שהסיע את התלמידות במובלעת נהריים שבעמק הירדן - שטח של כ-800 דונם בשליטה ירדנית, הנמצא בין נהר הירדן וקיבוץ אשדות יעקב, אשר נחכר על ידי הקיבוץ לתקופה של 25 שנה.

מאז נחתם ב-1994 הסכם השלום בין ישראל לירדן, אלפי ישראלים כבר חצו את נקודת המשטרה הישראלית שעל גשר הירמוך, התקדמו אל עבר עמדת השמירה הירדנית שבפתח המובלעת, ולאחר בדיקה קצרה המשיכו אל רחבת האספלט הצופה אל שטח ישראל. כך עשו גם התלמידות עם מדריכיהן ב-13 במארס 1997. ב-11 בבוקר חנה האוטובוס והן ירדו להשקיף על הנוף. במרחק כ-40 מטר משם עמדו כרגיל חיילים ירדנים חמושים סביב מגדל השמירה. אף שהיתה זו תקופה מתוחה בין שתי המדינות, האזור, שנקרא גם "אי השלום", נותר שלו ורגוע; לא הורגשה מתיחות מיוחדת עם הירדנים.

לפתע יצא מנגמ"ש שחנה ליד מגדל השמירה חייל ירדני בן 23 בשם אחמד מוסא דקמסה. הבנות היו בגבן אליו כאשר החל לרוץ לכיוונן תוך שהוא מרוקן שתי מחסניות מתת המקלע שלו. "ראיתי איך החייל הירדני טוען את הנשק", סיפרה מורתן שנפצעה, יפה שוקרון. "כשהתחילו היריות, הידרדרתי, ונשכבתי על תלמידה שצעקה ?היד, היד'. אחר כך ראיתי שהיא נפצעה". עד ראייה אחר סיפר ש"החייל היה בטירוף. הוא רץ לעבר התלמידות והחל לירות ברובה אם-16. הוא רוקן מחסנית אחת אבל אף אחד לא עצר אותו. החיילים הירדנים הסתכלו עליו אבל לא עצרו אותו. הוא המשיך לרוץ לכיוון התלמידות ורוקן מחסנית נוספת. רק לאחר מכן, כאשר הוא רצה להמשיך לירות, השתלטו עליו החיילים הירדנים, הכניסו אותו לרכב והוציאו אותו מהשטח לכיוון ירדן". ככל הנראה, אחד החיילים "ניסה לקפוץ עליו ממגדל השמירה עוד קודם לכן", דיווח "הארץ" למחרת, "אולם נפל ונפצע בעצמו". מאבטחי הטיול, שהפקידו את נשקם כנדרש בכניסה למובלעת, עמדו חסרי אונים.

כוחות צה"ל, מג"ב ומד"א מיהרו לשם, אבל בניגוד להסכמי השלום השומרים הירדנים לא נתנו להם להיכנס אלא כעבור ארבעים דקות, שבמהלכן טיפלו צוותים ירדניים בפצועות והעבירו כמה מהן לבית חולים בעיירה הירדנית שונא. שם, דיווח "הארץ", נעמדו בתור מאות ירדנים על מנת לתרום להן דם. "אחרי שהפצועים פונו, עלינו למעלה כדי לבדוק שאף-אחד לא נותר בשטח", סיפר שאול שומרון, חבר קיבוץ אשדות יעקב. "המורות עלו אתנו, וקראו בשמות התלמידות שהיו חסרות. אחר כך התברר שהירדנים פינו שבע פצועות לשטח ירדן לטיפול. התלמידות, שהיו בחרדה גדולה, בכו ואפילו המורה שלהם פחדה בתחילה לחזור לשטח כדי לחפש את התלמידות החסרות. זה היה נורא. האוטובוס היה מלא דם".

שבע תלמידות בנות 13 ו-14 נרצחו בירי. התלמידות והמורות שלא נפגעו נלקחו לקיבוץ גשר, שם קלטו אותן חברי הקיבוץ ופסיכולוגים שניסו לסייע לבנות המתייפחות והמזועזעות. המלך חוסיין, שהיה בספרד בדרכו לארצות הברית, קטע את מסעו וחזר מיד למזרח התיכון. "אני פונה אל העם בישראל ואומר לו - אנחנו בירדן אתכם באבידות שספגנו היום כולנו", אמר המלך עם רדתו מהמטוס בעמאן. "הירי שבוצע היום, זה לא אנחנו. זה מעשה מרושע ובלתי אנושי. הלוואי ולא הייתי חי כדי לראות יום שחור כזה". הוא ביקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבוא ולבקר באופן אישי את משפחות ההרוגות ולהציע להן את תנחומיו.

חודשים ספורים אחר כך נידון דקמסה למאסר עולם עם עבודות פרך. באחרונה נשמעים בירדן קולות הקוראים לשחרורו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו