בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות: ומה עם הכור בדימונה?

פרשנות

תגובות

לנוכח המשבר בכורים הגרעיניים ביפאן, מדינות שונות החלו לבחון מחדש את מדיניותן לגבי הפעלת כורים גרעיניים. קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הודיעה כי גרמניה תסגור לבדיקות שבעה כורים גרעיניים שנבנו לפני 1980. כמו במקומות אחרים, האסון עורר חששות לגבי פעילותם של מתקנים גרעיניים קרובים יותר.

התשובה לשאלה אם יש סכנה שאסון דומה יתרחש בכור הגרעיני בדימונה היא מעורבת. הכור בדימונה קטן לאין שיעור מהכורים של יפאן. הכורים בפוקושימה מיועדים להפקת חשמל והם בהספק של 750-1,000 מגוואט. הכור בדימונה, על פי הפרסום הרשמי, הוא בהספק של 24 מגוואט, אך לפי פרסומים זרים תפוקתו הוגדלה ל-75 מגוואט. אך גם הספק זה הוא קטן פי עשרה מאלה של יפאן. לפיכך גם במקרה של אסון, כמות החומרים הרדיואקטיביים שייפלטו תהיה קטנה בשיעור דומה. כמו כן, על אף הקרבה של דימונה לשבר הסורי אפריקאי, המועד לרעידות אדמה, ישראל נחשבת לאזור פחות פגיע לרעשים מאשר יפאן.

עם זאת ראוי לציין כי הכור בדימונה, שהוא מתוצרת צרפת, נבנה בראשית שנות ה-60 והוא ישן בכעשר שנים מהכורים ביפאן. לפני כמה שנים התחדד הוויכוח בישראל לגבי המשך פעילות הכור, אף שהוא מתקיים בעיקר בקרב הקהילה המדעית, וכמעט שאינו מגיע לשיח ציבורי רחב. כמה מומחים, ובהם פרופסור עוזי אבן מאוניברסיטת תל אביב, שהיה עד סוף שנות ה-60 חבר בוועדה לאנרגיה אטומית ועבד בדימונה, טען כי יש לסגור את הכור, משום שהוא מיושן ומסוכן לסביבתו. אולם הוועדה לאנרגיה אטומית טענה בתגובה, וטוענת גם כעת, כי הכור בטוח ובכל מקרה הוא עבר השבחה שהאריכה את חייו.

הוועדה לאנרגיה אטומית היא אחד הגופים הסודיים בישראל. כל כור גרעיני בעולם מוגן על ידי מאטם יצוק מפלדה ובטון משוריין. אולם פעולת ההחלפה של המאטם בכל כור גרעיני בעולם מסובכת ודורשת טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר. ישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני, ומסרבת לאפשר לפקחים בינלאומיים לבקר בו. משום כך רוב מדינות העולם יסרבו לשתף פעולה עם ישראל בתחזוקת הכור. עם זאת, הוועדה לאנרגיה אטומית מדגישה כי היא מקפידה על הבטיחות והתחזוקה של הכור ברמות הגבוהות ביותר, על פי הסטנדרטים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).

הסיכויים שהקרינה הרדיואקטיבית מהאסון ביפאן תגיע לישראל קלושים. עד כה נמדדו רמות קרינה גבוהות מן המותר בבלאדיווסטוק שבסיביר, מזרח רוסיה, כ-800 קילומטרים מאיזור הכורים של פיקושימה. ולכן הסיכויים שהקרינה תגיע לישראל, המרוחקת יותר מ-10,000 קילומטר, היא קלושה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו