בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה למען גלעד שליט: הממשלה מיטיבה לזרות עפר בעינינו

מחאה של חמאה

תגובות

ערבים הם מטומטמים, גם כשהם שליטים. לו היו חכמים כמו השליטים שלנו, לו נתברכו בראש יהודי על הכתפיים, לא היו מודחים. חוסני מובארק וזין בן עלי, מי יגלה עפר מעיניכם, שממשלת ישראל כה מיטיבה לזרות בעינינו.

בסך הכל היה עליהם להשתמש בתכסיס פשוט כדי להציל את עורם; להצטרף תיכף ומיד אל המוחים נגדם. כך היו מוציאים באחת את הרוח משלטי ההפגנות ומדגליהן.

מהישראלים היו צריכים לראות וללמוד - איך מחינו גם בכינו בזוכרנו את גלעד שליט, ונמשיך לזכור ולהזכיר אותו גם בחמש השנים הבאות - מנהיגים ומונהגים יחדיו. ההנהגה הישראלית לא תשאיר מפגינים לבדם בכיכרות ובצמתים. זאת הנהגה מעורה ומעורבת, בתוך עמה היא יושבת ומשבשבת, יודעת להקשיב לרחשי הלב של הציבור.

יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, הנחה את ועדותיה להשבית ישיבות דחופות לחמש דקות, והן נענו לו ברצון. רבנים ראשיים מאוד בהווה ובעבר, עובדיה יוסף ושלמה עמאר, דחקו בצאן מרעיתם לקרוא פרקי תהלים לאות הזדהות. שר הביטחון - הוא ולא אחר - הודיע על שינויים מתחייבים בשגרת יומו התובענית. אפילו נשיא המדינה עצר את נאומו בוועידת הנגב, גם הוא במוחים. רק קול אחד לא נשמע משום מה, וחסרונו הורגש, קולו של ראש הממשלה. לו הצטרף לשירת המקהלה, והיתה ההצגה שלמה.

המחאה הישראלית היא מחאה מקורית, אין כמוה בכל העולם החופשי או המדוכא. אמנם מפגינים עולים כאן על המתרס, אך משני הצדדים שלו.

הרי הכנסת היתה יכולה להחליט באותן חמש דקות על שחרורו של גלעד בתום 1,724 ימים לשביו; תנאי העסקה ידועים מזמן, כולם על השולחן, ואינם עומדים להשתפר; הם מקצרים את הדיון.

הרבנים יכלו להורות לשלוחיהם הצייתנים שהם כמותם להעלות את גלעד על ראש דאגתם, וגם על ראש סדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה.

שר הביטחון יכול להסביר לעמיתיו, שגם לאחר שחרור מחבלים מהכלא, עדיין נשארים בידינו אלפים רבים של אסירים פלסטינים כבני ערובה. ועוד יסביר, שבלאו הכי מסתובבים בשטח מספיק רוצחים כדי לשחוט משפחה באיתמר. במקום למלא את חובתו, מסתפק אהוד ברק ביציאה ידי חובה, כהרגלו.

והנשיא, כתלמידו הנאמן של בן גוריון וכממשיך דרכו, יכול להשמיע בקול רם וברור דרישה מוסרית תקיפה בשמה של האם העברייה, שמוסרת את בנה לצבא. לא יאה לאזרח הראשון, לשמעון פרס, להסתתר מאחורי רצונם הטוב ומכמיר הלב של ילדי הגן ובית הספר, שלרגע ביטלו אתמול תורה כדי לקיים עולם מלא.

"לשחרר את גלעד" בלי לנקוב במחיר - זאת אמירה שתמטנית ופחדנית המוליכה שולל. המחאה של אתמול, כקודמותיה, לא היתה אלא מחאה של חמאה, כאשר גם מקבלי ההחלטות והבורחים מקבלתן, שרים וח"כים, יוצאים אל השמש - חמאה על ראשם - והיא זולגת ונמרחת על פניהם של מאות אלפי אזרחים תמימים.

עכשיו, לאחר שהצלחנו להרוג עוד הפגנה, אפשר לנוח עד להפגנה הבאה בשנה השישית והשביעית. בננו גלעד, בננו, מי ייתן מות תמימותנו תחתיך; לו מתה, כבר מזמן היית נושע - וחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו