בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ארכיאולוגים צבאיים" מפנים מוקשים מהשטח

עשרות שנים לאחר שהוטמנו נגד "האויבים מהמזרח", מאות אלפי מוקשים עדיין מסכנים חיי אזרחים. השבוע הוחלט להקים רשות לפינוים, המכרזים כבר בדרך

תגובות

פסים של סרט סימון לבן חוצים את אזור התווך שבין גדר המערכת וקו הגבול האמיתי, נהר הירדן, המתעקל לו במרחק של כקילומטר וחצי. השטח מנוקד במאות בורות קטנים. בתוך כל בור חפץ עגול, חלוד, שאליו מוצמדים קובייה ופתיל.

נושא המוקשים עלה לסדר היום לפני כשנה כשדניאל יובל בן העשר איבד את רגלו בפיצוץ מוקש בטיול ברמת הגולן. כיום דניאל הוא הדובר המרכזי של היוזמה לחוק לפינוי מוקשים והשבוע עבר בכנסת בקריאה שלישית, החוק שיגרום להקמת הרשות החדשה לפינוי שדות מוקשים. הרשות הזו - שצפויה לקום בתוך כחודשיים - תדאג לסלק את כל המוקשים "הלא חיוניים" ברחבי המדינה. זאת בנוסף לפעילות של צה"ל שבאחרונה החל לפעול לסילוק מוקשי נ"ט (נגד טנקים) באזורים שבהם אין הם חיוניים.

יש מי שקוראים לפעילות הזו של צה"ל "ארכיאולוגיה צבאית", לחפור בתוך האדמה כדי למצוא את מה שהושאר שם לפני שלושה או ארבעה עשורים, בימים שבהם ישראל חששה מהחזית המזרחית. וכמו ארכיאולוגים, גם כוחות ההנדסה העסוקים בשבועות האחרונים בפינוי שדות המוקשים בבקעת הירדן מסתמכים על מסמכים בבואם לחפש ממצאים. "יש היסטוריה צבאית מאוד מסודרת של הגזרה", אומר סרן גידי, מפקד פלוגת החבלה (פלחה"ן) של חטיבת הנח"ל. כבר חמישה שבועות שחייליו מסמנים ומפוצצים מוקשים בבקעה, "לצבא יש אחריות קריטית לשמור מפות ורישומים מאוד מדויקים", הוא אומר. הרישומים כוללים את המספר המדויק של המוקשים שהניח צה"ל בכל אחד מהשדות מסוף שנות השישים לאורך הגבול עם ירדן. ובכל זאת, "אנחנו לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו", אומר גידי, "היו כאן המון שינויי אקלים וחפירות של בעלי חיים וגם מוקשים שהתפוצצו במהלך השנים".

לעתים צריך להתאמץ כדי להגיע למוקשים שבמשך השנים שקעו עמוק באדמה. "השיא שלנו בינתיים זה מוקש שנמצא מטר ותשעים סנטימטר למטה", אומר גידי. "אבל אין ברירה, עד שלא נמצא את המוקש האחרון, לא נוכל לפנות את השטח הזה לחקלאות. תאר לעצמך שבעוד שנתיים, חקלאי עולה על מוקש שהשארנו כאן עם הטרקטור שלו".

צה"ל לא מפרסם את המספר המדויק של המוקשים לאורך גבולות ישראל אולם לדברי גורמים בפיקוד מרכז, בגזרה של חטיבת הבקעה - 250 קילומטר המשתרעים מצמח ועד מצדה - זרועים עדיין בין 350 ל-400 אלף מוקשים. חתימת הסכם השלום עם ירדן לפני 14 שנה הפכה את שדות המוקשים לאורך הגבול ללא רלוונטיים מבחינה ביטחונית, אך גם למכשול מסוכן בפני פיתוח החקלאות והתיירות באזור.

ב-2004 קיבל מפקד פיקוד מרכז דאז, היום סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר נווה, החלטה על תחילת פינוי שדות המוקשים מהגבול. אולם רק באחרונה החליטו מפקד הפיקוד הנוכחי, אלוף אבי מזרחי, ומפקד עוצבת הברזל (אוגדה 162) תת-אלוף אגאי יחזקאל - שהבקעה נמצאת בגזרת אחריותו - להעלות הילוך. "ב-2010 פינינו כאן 7,000 מוקשים", אומר סגן אלוף שמוליק קורקוס, קצין ההנדסה האוגדתי. "מדובר ב-28 שדות מוקשים, שזה מאות דונמים, שבקרוב אפשר יהיה לעשות בהם שימוש חקלאי, ובשנה הקרובה אנחנו מתכננים לפנות מספר כפול מזה".

לצורך פינוי המוקשים, הוחלט בצבא להפנות את כל הכוחות בעלי הכשירות המתאימה, גדודי חיל ההנדסה, פלוגות ההנדסה של חטיבות חיל הרגלים ומגמות ההכשרה בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ) לתקופות קבועות של פעילות בבקעה. מבחינת לוחמי ההנדסה, הפלסים, מדובר גם באימון בתנאי אמת. "זה יותר טוב מכל אימון אחר", אומר סא"ל קורקוס.

"הפעילות כאן היא גם משימה ערכית", אומר סרן גידי. "התאונה של דניאל יובל המחישה לכל המדינה ובמיוחד לצבא את הסכנות שהמוקשים מהווים לאזרחים". אבל לעת עתה, אין לצה"ל כוונה לפנות את מאות שדות המוקשים בגולן, שם הם עדיין מהווים חלק מ"מכשול ביטחוני" שעשוי להיות רלוונטי בשעת מלחמה מול סוריה. גם בבקעת הירדן, למרות הגברת קצב הפינוי, מסלקים כעת רק מוקשי נ"ט, כאלה שנדרש לחץ כבד להפעלתם, ושפינויים פשוט יחסית. בפיקוד מרכז מקווים שבתוך כשנתיים יצליחו לפנות את כולם. החדשות הרעות הן שמעל תשעים אחוזים מהמוקשים הם נ"א (נגד אדם), כמו זה שקטע את רגלו של דניאל. מוקשים קטנים המופעלים לעתים מנגיעה קלה בלבד. כיום רק מספר מאוד מצומצם של צוותי הנדסה צבאיים מוכשרים לפנותם ובנוסף, חסר לצה"ל הפתרון הטכנולוגי-הנדסי ומשאבים שיאפשרו את פינוי המוקשים האלו.

את החלל של פינוי מוקשי הנ"א אמורה למלא הרשות החדשה לפינוי שדות מוקשים, שתפעל באגף למבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן) במשרד הביטחון. בפועל מי שיבצע את עבודות סילוק המוקשים והפיקוח עליהן יהיו חברות אזרחיות, בכפוף למכרזים שכבר יצאו. לנציגי צה"ל יישאר רק לאשר בסוף שהשדות אכן נקיים ממוקשים ושאפשר לשחרר אותם לחקלאות, תיירות ובנייה

ה"אזרוח" של פינוי שדות המוקשים יאפשר לגייס לנושא עשרות מיליוני דולרים מארגונים בינלאומיים וזרים העוסקים בפינוי מוקשים בכל העולם, ובהם האו"ם ומשרד ההגנה האמריקאי. זאת בנוסף ל-27 מיליון שקל שמשרד האוצר חייב להקציב לנושא על פי החוק. בנוסף קובע החוק שיש לפנות את כל שדות המוקשים "הלא חיוניים" ברחבי המדינה. בין המרוויחים מהפעולה גם גורמים אזרחיים, משרדי הממשלה והמועצות האזוריות שיזכו להרחבה של תחום שיפוטם - ובהזדמנות לומר את דברם.

הח"כ לשעבר צחי הנגבי היה זה שעמד במקור מאחורי הצעת החוק, בעקבות הפציעה של דניאל יובל. לאחר שהנגבי אולץ להתפטר בעקבות הרשעתו, הפך ח"כ רוני בר-און לרוח החיה מאחורי היוזמה. "הוועדה המייעצת של הרשות תקבע את התוכנית הרב-שנתית ואת סדרי העדיפויות לפינוי", אומר בר-און. "ישבו בה גורמים מכל המשרדים הממשלתיים ונציגי המועצות האזוריות כדי לא לתת לצבא להגיד 'לא' על כל דבר". הרשות גם תקבל מצה"ל את כל מפות שדות המוקשים המסווגות. "כך הטאבו על מה שנחשב שדה מוקשים חיוני או לא, ייצא מן הצבא", אומר בר-און, "ויעבור לגוף סמי-אזרחי שיוכל לעשות את האיזונים והבלמים הנדרשים".

הרשות תקבע תוכנית רב-שנתית עם לוח זמנים לפינוי שדות מוקשים בכל חלקי הארץ, גם ברמת הגולן, במקומות שיוסכם עם צה"ל שכבר אין צורך בהם.



פינוי מוקשים בבקעת הירדן, בחודש שעבר. סא''ל שמוליק קורקוס: ''ב-2010 פינינו כאן 7,000 מוקשים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו