בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סלאח שבתי בתרגום לרוסית

תחקיר "הארץ": ממשלת ישראל יזמה תוכנית לקליטת עלייה איכותית מחבר המדינות לשעבר, בעלות של 32 מיליון שקל. משרד הקליטה, בראשות סופה לנדבר מישראל ביתנו, הוציא אותה לפועל והוסיף לה מרכיב בעייתי: 14 פעילים שגויסו כדי ללוות את העולים בצעדיהם הראשונים

תגובות

יונה פרנקל היא אשה נמרצת ועסוקה מאוד. בכלי רכב ממוגן היא חוצה את שטחי יהודה ושומרון ומשווקת למשפחות צעירות חלום של בית צמוד קרקע במחיר שפוי, רק חמש דקות מבאר שבע. "איפה תמצאו עוד נוף כזה במחיר כזה?" היא שואלת-אומרת ומחווה בידה לעבר נוף דרום הר חברון, הנשקף מחלון הבית לדוגמה בהתנחלות שמעה. יונה פרנקל היא משווקת של חברת "בתי אמנה", הבונה בתים בהתנחלויות. אבל נוסף על תפקידה זה היא מצליחה למלא עוד תפקיד: פרנקל, בעצמה שכנה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בהתנחלות נוקדים, היא פרויקטורית לעידוד עלייה, אחת מ-14 שנבחרו לאחר שממשלת ישראל אישרה תוכנית שאפתנית לעידוד עלייה איכותית מחבר המדינות לשעבר.

בבסיסה התוכנית הזאת - שאינה מוכרת לציבור - נראית מצוינת. היא נועדה לחדש את העלייה מחבר המדינות לשעבר וגם להציב קריטריונים גבוהים שיבטיחו את הגעתם של "עולים איכותיים": כ-700 משפחות ו-300 יחידים, שגילם צעיר ומקצועם מבוקש. רופאים, מדענים, מהנדסים, וגם אמנים, ספורטאים ועוד. אלה היו אמורים ליהנות מסיוע כספי של כ-27 אלף שקלים למשפחה וכמחצית מזה ליחיד - ובסך הכל 32 מיליון שקלים, מחציתם מתקציב משרד הקליטה והמחצית השנייה מהסוכנות היהודית.

תחקיר "הארץ" מגלה כי אף שיעדה של התוכנית היה הענקת סיוע כלכלי ישיר - בפועל נוסף לה מרכיב שלא נכלל בה במקור: הפרויקטורים. משרד הקליטה בראשות השרה הטרייה אז, סופה לנדבר, הוא שהוסיף את המרכיב הזה, שעלותו 2-3 מיליון שקלים בשנה. אלא שרבים מהפרויקטורים מקורבים לישראל ביתנו או מזוהים איתה, עובדה שפירושה כפול: התוכנית מאפשרת למפלגת ישראל ביתנו לתגמל פעילים בעזרת מימון המדינה, והיא מקלה עליה לנכס לעצמה את פעילותם - נכס אלקטורלי חשוב לקראת כל מערכת בחירות.

ירון קמינסקי

למעשה תפקיד הפרויקטורים - המשתכרים כ-12 אלף שקל בחודש - נראה מיותר. ב-14 הערים שהם פועלים בהן קיימות ממילא הן לשכות של משרד הקליטה והן מחלקות קליטה עירוניות, לעתים מנופחות (ראו תיבה) כשלעצמן. באלה וגם באלה יש רוב של עובדים דוברי רוסית, אשר אינם כורעים תחת נטל העבודה בתקופה זו, שבה מספר העולים השנתי מחבר המדינות לשעבר קטן ממספרם החודשי בתחילת שנות ה-90 - כ-7,000 בסך הכל.

המספרים תומכים בטענה: אם בערים כמו ירושלים וראשון לציון מספר בתי האב שעלו לארץ במסגרת התוכנית עוד נמדד בעשרות, בערים אחרות שפועלים בהן פרויקטורים המספרים נמוכים בהרבה. בחדרה למשל נקלטו באמצעות התוכנית 13 בתי אב בתקופה שנקצבה להפעלתה - יולי 2009 עד ינואר 2011 - בנהריה נקלטו 12 בתי אב, בצפת 8. לרוב רובן של הערים האלו מונה פרויקטור בשכר מלא, שרוב תפקידו היה ליווי העולים בצעדיהם הראשונים; הפרויקטורים אף ימשיכו לקבל שכר עד סוף 2011 - לדברי משרד הקליטה, משום שהם ממשיכים לסייע לעולים.

על ההיבט הבעייתי הזה נערמים עוד כמה היבטים שנויים במחלוקת. אחד מהם הוא העובדה שהפרויקטורים - שמשרד הקליטה מסרב לחשוף את זהותם - נבחרים על ידי ועדות מכרז מקומיות המורכבות מנציגי הרשות המקומית ומשרד הקליטה, ולעתים קיימת היכרות מוקדמת בין המועמדים ובין אנשי הוועדות. היבט אחר הוא שהמימון לשכרם מקורו אמנם במשרד הקליטה, אך הם מוגדרים עובדי רשות מקומית ולכן מינויים לא הובא לאישור נציבות שירות המדינה - כלומר אינו בפיקוח. השכר כשלעצמו ניתן לרוב על משרה מלאה, אף שלחלק מהפרויקטורים יש משרות נוספות. ליונה פרנקל למשל.

אף שפרנקל היא משווקת דיור, היא עובדת במשרה מלאה כפרויקטורית. בכובע הראשון שלה, של משווקת הדיור, היא עושה נפשות לישראל ביתנו, שרעייתו של ראשה, אלה ליברמן, היא חברתה הטובה. "אני ממקימי נוקדים", היא מספרת בסיור בשמעה, "אני קלטתי את איווט ואת אלה ביישוב".

בכובע השני, כובע הפרויקטורית, היא מוצבת בעיריית ירושלים, שמחזיקת תיק הקליטה בה היא סגנית ראש העיר מריה נוביקוב, חברת ישראל ביתנו. נוביקוב ישבה בוועדה שבחרה בפרנקל מבין כ-9 מועמדים, אך טוענת שכמעט שלא הכירה אותה אז. כשפרנקל הפרויקטורית נשאלת על קשריה עם משפחת ליברמן וישראל ביתנו, היא דוחה את הקישור. "אני חברה בליכוד, אם זה חשוב. חברות עם משפחת ליברמן? נכון, אנחנו חברים טובים. אבל אני בקשר טוב עם רבים".

ומה על המשרה הכפולה? למרות העובדות בשטח, פרנקל טוענת שאינה עובדת עוד בשיווק בתים. "את בתי אמנה שיווקתי פעם, אבל היום אני לא עושה זאת. תפקיד הפרויקטורית דורש התמסרות מלאה, נכון להיום הגיעו במסגרת הפרויקט 32 משפחות".

המתאגרף, החברה מההתנחלות ואשת חבר המועצה

עמיתה הטברייני של פרנקל הוא ואדים ספקטור, מתאגרף ומורה לאגרוף. בבחירות המוניציפליות האחרונות הוביל ספקטור רשימה בשם "טבריה המתחדשת" שהבטיחה "פוליטיקה נקייה, ישר, חזק ולעניין". הרשימה - שזכתה לכינוי "רשימת המתאגרפים" - תמכה במי שנבחר לבסוף לראש העיר, זוהר עובד. אך לאחר שלא עברה את אחוז החסימה, חבר ראשה לישראל ביתנו ומונה לראש סניף המפלגה בעיר.

כיום הוא עדיין ראש הסניף, לצד עבודתו כפרויקטור. יחד עם מנהל המחלקה לקליטת עלייה בעירייה הוא יוצא לרוסיה למפגשים לעידוד עלייה - ובכוחות משולבים הם משווקים שם לעולים פוטנציאליים את העיר שלחוף הכנרת. רק שבטבריה עצמה טיפל ספקטור בכל תקופת התוכנית בצעדיהן הראשונים של 8 משפחות בלבד.

"אנחנו נוסעים לחו"ל. היינו באוזבקיסטן ובבלרוס, נפגשנו עם מתעניינים כדי לספר על טבריה ועל משרד הקליטה", הוא מתאר את עבודתו. "נכון, אני גם מרכז של תנועת ישראל ביתנו בעיר, אבל הדעות הפוליטיות שלי זה התחביב שלי וזה לא בזמן העבודה".

גם בערים הצפוניות נהריה וצפת מונו לתפקיד מקורבות לישראל ביתנו - שני מינויים שבוטלו כעבור זמן מה בעקבות גילויים על היעדר מינהל תקין. בנהריה, שבעירייה שלה מועסקים שבעה עובדים במשרה מלאה בתחום הקליטה, נבחרה מבין ששה מועמדים סטלה זגלמן. רק חודש וחצי אחר כך התגלה כי היא רעייתו של חבר מועצת העירייה מטעם ישראל ביתנו, ולפיכך גם חבר סיעתו של דמיטרי אפשטיין, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הקליטה. אפשטיין היה אחד מארבעת חברי הוועדה שבחרה בפרויקטורית.

"אחרי הבחירה שלה התברר שמאחר שהיא אשתו של חבר מועצה היא לא יכולה לעבוד בעירייה", אומר היום אפשטיין. "אבל בעת בחירתה היא ענתה על כל הקריטריונים. אני השתתפתי בהליך הבחירה אבל חשבתי שהיא מתאימה. אלא שאז קיבלנו שאילתה ממשרד הפנים והעסקתה הופסקה. היא עצמה כמעט שלא היתה קשורה לפעילות המפלגה בעיר". את תגובתה של זגלמן לא ניתן היה להשיג.

ואילו בצפת מונתה לפרויקטורית נטלי מברוביץ', המקורבת לממלא מקום ראש העיר ומחזיק תיק הקליטה מטעם ישראל ביתנו, ארקדי בארסט. מינויה בוטל, כפי שנחשף לפני כחודש בתחקיר "הארץ", לאחר שהתברר כי זייפה את תעודת התואר שהציגה במכרז לתפקיד. בטרם בוטל המינוי, שימשה מברוביץ' במשך שמונה חודשים כפרויקטורית במקביל לתפקיד עירוני נוסף בתחום הקליטה. במשך כל התקופה היא דיווחה למחלקת השכר של העירייה דיווחים כפולים באישורו של בארסט - אף שבפועל אף בילתה איתו מחוץ לעבודה שעות רבות. התגובה שמסרו אז ל"הארץ" מברוביץ' ובארסט באמצעות עו"ד מלי שרגיל: "המידע על אודותינו הוא, במקרה הטוב, חצאי אמיתות, סילוף עובדות והוצאת דברים מהקשרם".

באריאל דווקא אין פרויקטור/ית המזוהה עם ישראל ביתנו, אבל לא משום שישראל ביתנו לא ניסתה. ראש העיר, רון נחמן, טוען כי הופעלו עליו לחצים למינוי פרויקטורית המקורבת למפלגה. "לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני (שבעקבותיו מונה יו"ר סיעת אריאל ביתנו, פבל פולב, לממלא מקום ראש העיר וליו"ר ועדת הקליטה בה, מ"ז) החלה הסחטנות, והשיטה שלהם היתה להכניס את אנשיהם לתחומי התרבות ולמתנ"סים", הוא טוען. "גם לתפקיד הפרויקטור לעידוד עלייה הם ניסו להביא מישהי שהיתה פעילה בבחירות. הוועדה לבדיקת המועמדים הביאה לידיעתי שמפעילים עליה לחץ לקבל דווקא אותה".

אחד מחברי הוועדה מאשר. "המועמדת של פולב לא התאימה אך הוא לא ויתר והפעיל לחץ להכניסה לתפקיד", הוא מספר. פולב מכחיש: "לא ניסיתי להשפיע בשום אופן על בחירת הפרויקטור. פעלתי רבות כדי להביא לעיר את התפקיד הזה ממשרד הקליטה, אפילו נפגשתי לצורך כך עם השרה".

אם היה לחץ, בכל אופן, הוא לא סייע: לתפקיד נבחרה לבסוף פעילה ותיקה בתחום הקליטה בעיר. "לאחר שלא בחרו במועמדת שלהם הם באו אלי בטענות שאני לא מכניס את האנשים שלהם", טוען עכשיו נחמן.

ראש עיר אחר, החושש להזדהות בשמו, טוען כי נושא הפרויקטורים הוא רק אחד מני כמה בכיבוש אגרסיבי של העיריות. "בכל עיר שיש בה סגן ראש עיר של ישראל ביתנו, הלשכה שלו הופכת לסניף המפלגה וללשכת העבודה של פעילי השטח. הפעילות העירונית למען העולים הופכת לפעילות פוליטית מובהקת, כל אירוע למען העולים הופך לאירוע של ישראל ביתנו, עם שרים וח"כים מטעם המפלגה שמגיעים לברך".

כך או כך, ראשון לציון היא אחת הערים שסגן ראש העיר ומחזיק תיק הקליטה בה הוא איש ישראל ביתנו (ואדים קירפיצ'וב), ולא בכדי. זו עיר קולטת עלייה ש-20% מתושביה הם עולים מחבר המדינות לשעבר. למרות זאת גם בה מגלה ביקור אקראי בלשכת משרד הקליטה אווירה מנומנמת ואפס תור, דבר שלא מנע את מינויה של פרויקטורית לעידוד עלייה בעיר - זויה בורנשטיין, מפעילות השטח המרכזיות של "ראשונים ביתנו". עם מינויה הצטרפה בורנשטיין למערך קליטה המונה, מלבד את 11 עובדי הלשכה של משרד הקליטה, גם מחלקת קליטה עירונית ובה 8 עובדים.

פעילים במערכת הבחירות העירונית טוענים כי בורנשטיין מקורבת לסגן ראש העיר, שישב בוועדה שבחרה בה. בורנשטיין עצמה, שעבדה כמטפלת וב-2004 הקימה עמותה של אמהות חד הוריות, לא מכחישה את הקרבה. "הייתי ואני עדיין פעילה מאוד בישראל ביתנו. אני מכירה את סופה לנדבר היטב וגם את קירפיצ'וב", היא אומרת. "אבל אין לזה שום קשר לעבודה שלי. אני עוזרת לאנשים בתהליך הקליטה שלהם. זה היה רעיון של סופה לנדבר להציב את הפרויקטורים, ואני חושבת שזה רעיון מצוין".

קירפיצ'וב מצדו אמנם מאשר כי היתה לו היכרות מוקדמת עם בורנשטיין, אך טוען כי היתה פעילה של יריבי מפלגתו דווקא. הוא מוסיף שבימים אלה מתנהל מכרז לפרויקטור נוסף.

חצי שעת נסיעה דרומה מראשון לציון מצויה העיר שקלטה שיעור גבוה אף יותר של עולים - אשדוד, עירה של שרת הקליטה. שליש מתושבי העיר הם עולים, רובם הגדול מחבר המדינות לשעבר. לכן יש בעירייה מחלקת קליטה גדולה המונה כ-20 עובדים במשרה מלאה, רובם המוחלט דוברי רוסית. אל אלה הצטרפה הפרויקטורית לודמילה לגוש, בעבר פעילה פוליטית של מפלגת העבודה ולאחר מכן דוברת ערוץ 9.

לגוש מזוהה בקהילה דוברת הרוסית בעיר עם לנדבר ועם ולדימיר גרשוב, יו"ר סיעת אשדוד ביתנו ומחזיק תיק הקליטה בעירייה. הסיבה: היא שימשה כרכזת קליטה בהתאחדות עולי ברית המועצות, שבראשה עמדה לנדבר, והיתה יו"ר סניף אשדוד של ההתאחדות ולפיכך עבדה עם גרשוב. גרשוב, שישב בוועדת המכרז שבחרה בלגוש, דוחה אפשרות שההיכרות איתה השפיעה עליו. "היו בינינו קשרים כי היא עמדה בראש ארגון יוצאי ברית המועצות", הוא אומר, "אבל היא היתה אחת המועמדים הטובים במכרז כי היא מכירה את התחום היטב".

גם לגוש עצמה שוללת אפשרות של עקיפת כללי המינהל התקין. "לנדבר לא היתה קשורה לקבלתי לתפקיד. עם גרשוב עבדתי הרבה שנים, היינו קבוצה מגובשת, היה לנו גם מועדון עולים שהקמתי, אבל לבסוף כל אחד בחר בדרכו. לא פניתי לאף אחד בבקשה לעזור לי".

אבל גרשוב אומר עוד דבר מעניין: לגוש נבחרה אף שמשרד הקליטה קיצץ באשדוד תקן לפרויקטור דובר צרפתית. במלים אחרות, למשרד הקליטה בראשות סופה לנדבר יש העדפות משלו.

"רוב העובדים בלשכות הקליטה בערים הם דוברי רוסית, ובנקודה מסוימת עלה צורך אמיתי בדוברי שפות אחרות כדי לשרת את כלל העולים", מאיר בכיר בתחום הקליטה את הנקודה. "בשנת 2005, בעקבות התובנה הזאת, מינה משרד הקליטה כ-20 פרויקטורים דוברי אנגלית וצרפתית. מינוי 14 הפרויקטורים דוברי הרוסית בא במקומות מסוימים על חשבון דוברי השפות האחרות".

ללכת עם העולה לבנק, לדואר ולקופת חולים

אבל מה בעצם עושים הפרויקטורים-במשרה-מלאה שלא יכולים לעשות אנשי מחלקות הקליטה בעירייה, ועובדי משרד הקליטה, ואנשי הסוכנות? במשרד הקליטה טוענים כי הם תוספת מיוחדת שנועדה לעודד את הצלחת הקליטה, לסייע לעולים במגעם עם המוסדות ולהפגין זמינות שעובדי הלשכות של המשרד אינם יכולים לגלות.

בפועל ההגדרות נפרטות לפעולות טכניות פשוטות למדי. ז'אנה מקסימנקו ממגדל העמק - העיר שקלטה 22 בתי אב בשנה וחצי שארכה התוכנית - אירגנה למשל חגיגות ט"ו בשבט לעולים החדשים. אלו זכו לסיקור נרחב באתר ישראל ביתנו, כאילו היו פעילות מפלגתית. אבל בימי חול הפעילות אפורה הרבה יותר, וגם מינימליסטית למדי.

"אני מטפל רק באנשים המגיעים במסגרת התוכנית", מספר ולדימיר שטוקמייסטר, הפרויקטור בכרמיאל (22 בתי אב) וגם מנצח התזמורת העירונית. "אני פוגש אותם בעיר, הולך איתם לדואר, לבנק, לקופת החולים. בקיצור, הצעדים הראשונים. אחרי זה הם כבר ממשיכים לבד".

גם קייסי אלקון, הפרויקטורית לעידוד עלייה בחדרה, שסייעה בקליטה של 13 בתי אב במסגרת התוכנית, מדברת על עזרה בימים הראשונים. ואחר כך? "יש כל מיני דברים שצריך לעשות. למשל לעזור לתרגם קורות חיים או אפילו לקנות רכב", היא מסבירה. הצד השני של התפקיד הוא נסיעות לחו"ל לשיווק הפרויקט בכנסים - אף ששם פועלת הסוכנות היהודית בדיוק באותה משבצת. "הייתי בנסיעה לאוקראינה, אפילו הכנו סרט על העיר", מספרת אלקון.

אלקון, פעילה בתחום התרבות בעיר, התוודעה בפעילותה זו למי שהיה אז סגן ראש העיר ומחזיק תיק הקליטה, רומן גישר. "הכרתי את רומן לפני שש שנים, כשפניתי אליו בבקשה לקבל תמיכה לתיאטרון שיזמתי בעיר. הוא עזר מאוד ומאותו רגע כל פעילויות התרבות שיזמנו עברו דרכו. כשסיימתי תואר ראשון, רומן התקשר ואמר שיש מכרז לתפקיד הפרויקטורית. זה התאים לי מאוד", היא מספרת. אלא שגישר לא רק הציע לאלקון להשתתף במכרז, הוא גם ישב בוועדה שבחרה בה מבין תשעה מועמדים.

גישר שולל אפשרות לקשר מפלגתי. "אלקון היא האמא של העולים בחדרה", הוא אומר על הצעירה בת ה-26 שעלתה לישראל בהיותה בת שש. "היא פרויקטורית נהדרת. מסייעת להם בכל הצעדים הראשונים בעיר. אין כאן שום קשר מפלגתי".

לאלקון יש מן הסתם כישורים נאים, אבל פעילים בתחום העלייה מעלים שאלה בסיסית הרבה יותר: האם יש כלל צורך בכישורים אלו או אחרים. לדעתם, נחיצותם מוטלת בספק. "מרגע שישראל ביתנו נכנסו למשרד הקליטה, המשרד הפך את עורו. פרויקטורים לעידוד עלייה מחבר המדינות? זה קשקוש אחד גדול", אומר הבכיר בתחום הקליטה. "אם במקומות מסוימים בא מינוי הפרויקטורים דוברי הרוסית על חשבון דוברי השפות האחרות, במקומות אחרים הוא היה פשוט תוספת מיותרת. הרי גם ככה לשכות הקליטה, עם העובדים דוברי הרוסית, עומדות ריקות".

סופה לנדבר: אין לי קשר לוועדות המכרזים

תגובת משרד הקליטה: "מדובר בהמשך ישיר של תוכניות עידוד העלייה השונות שפעלו עוד משנת 2004. הפרויקט הנוכחי ממומן בחלקו על ידי המשרד לקליטת העלייה ובשיתוף תקציבים נוספים מטעם הרשויות. מימון הפרויקטורים מגיע מתקציב האגף לעידוד עלייה. המשרד מתניע את התהליך, מהווה רגולטור לתכנית ומבצע אותה. הרשות המקומית היא המעסיק של הפרויקטור וככזו אחראית לתפקודו. היא שגם קובעת את הרכב ועדות המכרזים. עובדי משרד הקליטה שישבו בוועדות לא ידעו כלל על שייכותם המפלגתית-פוליטית של המתמודדים.

"מיד כאשר נודע למשרד על הקשר בין הפרויקטורית בנהריה לחבר מועצת העיר, המשרד פעל להפסקת העסקתה. לשרה לקליטת העלייה אין כל קשר לוועדות המכרזים".

תגובת השרה לקליטת העלייה, סופה לנדבר: "בשתי שנות כהונתי כשרה לקליטת העלייה יזמתי תוכניות קליטה מיוחדות וחדשניות, עם דגש על אזורי עדיפות לאומית, לדוגמה הנגב והגליל. חלק בלתי נפרד מתוכניות אלו הוא ליווי אישי של העולה, תוך סיוע בשפה, תעסוקה, דיור ועוד. כל התוכניות התקבלו על פי החלטות הממשלה וביצוען נעשה תוך עמידה בכל כללי המינהל התקין ועל פי החוק.

"התוכנית מהווה הצלחה כבירה והביאה לגידול של 19% במספר העולים, במיוחד באזורי עדיפות לאומית. יש מגמה של גידול בעלייה וכולי תקווה שממשלת ישראל תדע לנצל זאת ולהעביר משאבים נוספים למען אותן תוכניות".

130 עובדים ועוד שני חצאי פרויקטור

העמותה לקליטת עלייה בחיפה, בראשות סגנית ראש העיר יוליה שטראים מישראל ביתנו, היא גוף עצום. רק שרוב תקציבו מופנה למשכורות עובדיו

אילו היו גלי העלייה של שנות ה-90 נמשכים, אפשר היה להגיד שחיפה ערוכה לקבל אותם באופן המיטבי, שכן מערך הקליטה של העיר רחב להפליא. רק עובדה אחת פוגמת בתמונה: היחס בין מספר העולים להיקף המערך שמטפל בהם ולעלות משכורתו. על פי נתוני משרד הקליטה, הגיעו למחוז חיפה בשנת 2009 1,062 עולים; ב-2010 הגיעו כ-1,800, מהם 1,163 מחבר המדינות לשעבר. משרד הקליטה מעמיד לשירותם שתי לשכות, האחת של העיר והשנייה של המחוז, שבכל אחת מהן כ-15 עובדים, רובם דוברי רוסית.

אך עובדי הלשכות הן רק קומץ ממערך הקליטה. רוב כוח האדם בתחום מועסק על ידי עמותה עירונית - העמותה לקליטת עלייה בחיפה, שהיו"ר שלה היא יוליה שטראים, סגנית ראש העיר מטעם ישראל ביתנו ומחזיקת תיק הקליטה בעירייה זה שתי קדנציות. בשנת 2009 קיבלה העמותה שבראשות שטראים מימון של כ-2 מיליון שקלים מהעירייה וכחצי מיליון שקלים ממשרדי הממשלה השונים.

בדיקת "הארץ" מגלה כי באותה שנה הוציאה העמותה יותר ממיליון שקלים וחצי רק על משכורות העובדים, ולא בכדי: מספר מקבלי השכר שלה הוא 31 עובדים קבועים ו-100 עובדי פרויקטים. "כשמוניתי ב-2006 ליו"ר העמותה חשבתי שצריך לסגור אותה כי היה גירעון גדול בתקציב העירייה. כשהגעתי הבנתי כמה חשוב שתמשיך לפעול", אומרת שטראים. "הודות לי התקציבים גדלו. זה חשוב מאוד. אנחנו מטפלים בכל העולים למרות שהרוב כמובן מופנה לדוברי הרוסית, מהסיבה הפשוטה שהם הרוב".

למרות מספרם העצום של המועסקים בתחום הקליטה בעיר, החליט משרד הקליטה לממן בה עוד משרה: פרויקטור של התוכנית לעידוד עלייה. שטראים אומרת כי בתחילת התוכנית היא קיבלה פרויקטור בחצי משרה בלבד, אך מאז אוגוסט שעבר הורחב ההיקף למשרה מלאה. היא עצמה העדיפה לחלקה שווה בשווה בין שתי עובדות - האחת, דינה פלדמן, נבחרה במכרז, את השנייה, אירינה ליבשיץ, בחרה היא עצמה. "בעבר מאוד התרשמתי ממנה וקיבלתי אותה לעבודה כמזכירה בבית העולה", היא אומרת. "כשקיבלתי את ההרחבה במשרת הפרויקטור הוספתי גם אותה לתפקיד בחצי משרה".

ושטראים אומרת עוד משהו, המעיד על העדפות משרד הקליטה הנוכחי: עד לפני כחודשיים העסיק המשרד בחיפה רכזים לעידוד עלייה לציבור דוברי האנגלית ודוברי הצרפתית. שני התפקידים קוצצו, בשעה שתפקיד הפרויקטור דובר הרוסית הורחב. שטראים מעידה שמצאה לכך פתרון. "אמנם משרד הקליטה החליט לקצץ את המשרות אבל השארתי אותן אצלי".

investigations@haaretz.co.il



ביקור סיעת ישראל ביתנו בצפון הארץ, משמאל סופה לנדבר. הגתה את תוספת הפרויקטורים


סטלה זגלמן, היא רעייתו של חבר מועצת העירייה מטעם ישראל ביתנו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו