בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | למרות ההסלמה, החמאס פועל למנוע עימות

החמאס לא ירה לישראל בימים האחרונים ובעזה טענו שהנייה ביקש ממזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי לעצור את הירי מפני שהארגון לא מעוניין בעימות נרחב

תגובות

האם יש קשר ישיר בין הרצח באיתמר, ההסלמה ברצועת עזה, קטיושות הגראד לבאר שבע והפיגוע בירושלים? זו אחת השאלות שהעסיקו אתמול את הדרג המדיני ואת ראשי זרועות הביטחון. בשלב זה, עדיין לא הובהר סופית אם מדובר בהצטברות מקרית של אירועים או במהלך מתוכנן של גורם פלסטיני שמבקש להצית התלקחות נרחבת.

גם כך, קטע פיצוץ המטען בירושלים תקופת שקט של שנתיים בבירה, מאז הטבח בישיבת מרכז הרב ושני פיגועי הטרקטור. זו תפנית משמעותית לרעה בעיר, שנחלצה בקושי ובאטיות מאימי האינתיפאדה השנייה ונערכת השבוע למרתון ירושלים. מבצעי הפיגוע ניצלו כנראה את השינויים בהיערכות הישראלית בגדה ובירושלים, שנבעו מהשקט הממושך. הבדיקות הביטחוניות - בגדר, במחסומים ובמרכזי הערים - רודדו מאוד ובד בבד דוללה פריסת כוחות צה"ל בשטחים. קיים גם קושי מודיעיני, שאין מרבים לדבר עליו: מכיוון שרשתות הטרור הישנות חוסלו ברובן, והרשות היא שעושה את רוב המעצרים, פחת הקשר של המודיעין הישראלי עם השטח. כשהמרדף אחר המחבלים התנהל מדי לילה, זרם כל העת מידע חדש שאפשר עוד מעצרים וסיכולים. עכשיו, כשהטרור ממוסד פחות, נדמה שבמידת מה המודיעין מגשש באפלה.

עם זאת, גם יכולת הביצוע של מבצעי הפיגוע בירושלים היתה מוגבלת. בניגוד למקרים קודמים, לא נעשה שימוש במחבל מתאבד, והמטען היה קטן יחסית. הפיגוע מזכיר תקרית שאירעה בדרום העיר לפני כמה שבועות, כשאדם נפגע ממטען. דפוס הפעולה שונה מזה שנקט חמאס בעת הפיגועים הקשים. ייתכן שמדובר ביוזמה מקומית. עד אמש לא קיבל עצמו שום ארגון אחריות לפיצוץ, אף שהג'יהאד האיסלאמי ו"ועדות ההתנגדות העממיות" שיבחו את מבצעיו.

למרות ההסלמה, נראה שהחמאס עדיין לא מעוניין בעימות נרחב. לארגון דווקא היו סיבות טובות משלו לחשוב שישראל היא שמחממת את הגזרה. זה החל בהפצצה לפני כמה שבועות, ששיבשה העברת סכום כסף ניכר ממצרים לרצועה, נמשך בחקירת המהנדס ואיש הארגון דיראר אבו-סיסי בישראל (פרשה שמרבית פרטיה מואפלים לפי שעה), והסתיים בהפצצה בשבוע שעבר, שבה נהרגו שניים מפעילי הארגון בחורבות נצרים.

ראוי לשים לב שחמאס לא ירה לשטח ישראל ביומיים האחרונים, גם אחרי מות ארבעת האזרחים הפלסטינים מירי בשוגג של מרגמות צה"ל שלשום. הארגון נמנע מהצהרות מתלהמות ואפילו פעל כדי לרסן במקצת את הירי. לשכת ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, הודיעה שהנייה טלפן למזכ"ל הג'יהאד האסלאמי בדמשק, עבדאללה רמדאן שלאח. זו לא היתה שיחת נימוסין. פרשנים בעזה טענו שהנייה ביקש משלאח לעצור את ההסלמה, שהג'יהאד הוא האחראי המרכזי לה.

במשוואת הכוחות בעזה, רשם לעצמו הג'יהאד הישג לא מבוטל. אם פעם נדרשו מטחים אינסופיים של קסאמים כדי לאיים על ישראל, התחמשות הג'יהאד בקטיושות גראד מאיראן שינתה את הכללים. די היה בשיגורים בודדים של גראדים ביומיים האחרונים כדי לעורר חרדה באשדוד ובבאר שבע. לפתע, הג'יהאד מרגיש שחקן בעל השפעה.

יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, וראש הממשלה, סלאם פיאד, גינו בחריפות את הפיגוע. דוברים ישראלים תלו את האשמה בטרור בהסתה הפלסטינית. אולם, נראה שהרשות נבוכה למדי מהפיגועים האחרונים, שמעמידים בספק את ניסיונותיה למתג את המאבק הפלסטיני כמאבק לא אלים.

גם מרחב התגובה הישראלי לפיגועים מצומצם למדי. למרות ההידרדרות בתחושת הביטחון, ישראל לא תצא לפעולה נגד הפרטנר הפלסטיני שלה בגדה. נראה שבהיעדר כתובת לפיגועים באיתמר ובירושלים, נמצאה הכתובת בעזה, תוך האשמת חמאס באחריות כללית להתקפות. לא מדובר במהלך כולל, ולכן מומלץ לקחת בזהירות הצהרות כמו זו של השר סילבן שלום, שטען כי "תקופת ההבלגה הסתיימה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמנם נשא דברים נחרצים אתמול, אולם בשתי שנותיו בתפקיד נקט זהירות רבה בהפעלת הצבא. נתניהו יצא אמש לרוסיה, ולישראל יבוא היום שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס. סדר יום מדיני שכזה מצמצם מראש את יכולת הפעולה הישראלית. צריך לקחת בחשבון גם את חופשת הפסח: ההנהגה בארץ נזהרת בדרך כלל מהסלמה בתקופת חגים, אלא אם כן כלו כל הקצין, כמו במבצע "חומת מגן".

נתניהו מדבר על כמה ימים של "חילופי מהלומות". אלה נראים כמו גבולות המערכה שמשרטט כעת הדרג המדיני, כשהשאיפה הישראלית היא להכות את המכה האחרונה בסבב ואז להכריז על הפסקתו. החשש הוא שהג'יהאד יסרב לשחק לפי הכללים של ישראל. צריכה להישאל כאן שאלה נוספת: אם כל מטרתה של ישראל היא לחזור לכללי המשחק שהיו נהוגים ברצועה עד לפני כמה שבועות, כמה עוצמה משתלם לה להפעיל כדי להגיע לכך?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו