ההבטחה לפרוס את כיפת ברזל - כזב

מיזם שנולד בחטא

יוסי מלמן צרוב
יוסי מלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי מלמן צרוב
יוסי מלמן

רקטת גראד שמשוגרת מעזה טסה את 40 הקילומטרים עד לבאר שבע בדקותיים. זה די והותר זמן לטיל של מערכת "כיפת ברזל" ליירטה ולהשמידה. למעשה, כיפת ברזל יכולה להגיב ולהשמיד רקטות בתוך 25 שניות. אם היתה מוצבת סוללה של כיפת ברזל באזור באר שבע, היא היתה יכולה להגן על כל תושביה.

בידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר יש זה חודשים רבים סוללה של כיפת ברזל, שפותחה במהירות בידי רפא"ל. משום מה, מתעקש צה"ל באופן תמוה שלא לפרוס אותה. הטענות של צה"ל יותר ממוזרות. דובריו, כולל הקצינים הבכירים של הנ"מ, מאחזים שוב ושוב את עיני הציבור ומושכים אותו באף. הם טוענים כי הסוללה נמצאת עדיין בשלב של ניסויים. אך כלום יכול להיות שדה ניסויים טוב יותר מאשר יירוט גראד במבחן אמת?

להתנהלות הנלוזה הזאת יכולים להיות רק שני הסברים. האחד - בכירי מערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון אהוד ברק אדישים למצוקתם של תושבי הדרום. השני - בצה"ל חוששים מכישלון של יירוט, שיפגע גם במורל של תושבי הדרום וגם ביכולת למכור אותה למדינות אחרות. כלי תקשורת זרים דיווחו בשנה האחרונה כי ישראל מנהלת משא ומתן על מכירת מערכת כיפת ברזל לסינגפור ולהודו.

בהיעדר התווית של "הוכח בהצלחה בשדה הקרב", לא ניתן יהיה לייצא את כיפת ברזל. אם הנחות אלה נכונות, הרי ספק רב אם כיפת הברזל תיפרס אי פעם. היה זה אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט שאמר לפני כמה חודשים כי לצה"ל אין שום תוכניות להשתמש במערכת להגנה על האוכלוסייה האזרחית, אלא רק להגנה על אתרים אסטרטגיים ומחנות צבא.

מיזם כיפת ברזל נולד בחטא. צה"ל לא רצה בה ולא בשום מערכת הגנה אחרת מפני טילים. תפישת הביטחון של ישראל מעולם לא האמינה בהגנה פעילה על העורף. הצבא נאלץ להסכים לפיתוח כתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה ובלחץ דעת הקהל, ובגלל התעקשותו של שר הביטחון דאז עמיר פרץ.

מלכתחילה הובטח לציבור שכיפת ברזל נועדה להגן על האוכלוסייה האזרחית. זו היתה ההצדקה להעברת תקציב של מיליארד שקלים לרפא"ל. הבטחה זו הוכחה כחלולה ומאז, למעשה, ממשיכות ממשלות ישראל וצה"ל לשקר במצח נחושה. כיפת ברזל אינה מגנה על העורף, ואין בכוחה - בניגוד למה שהובטח - ליירט פצמ"רים ורקטות בטווח קצר.

אפשר להציב בדרום מערכות זולות יותר, כמו תותחי וולקן-פלנקס הפועלים ביעילות בעיראק ובאפגניסטאן, או לפתח תותח לייזר כימי. מערכות אלה אינן תחליף לכיפת ברזל, אך הן יכולות להשלים אותה. ואולם, ממשלות ישראל ממשיכות לזלזל בציבור שבחר בהן. הן אינן רוכשות את התותחים, אינן מורות על פיתוח תותח הלייזר, מסתירות את מערכת כיפת ברזל במחסנים - ומפקירות את האוכלוסייה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ