בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשאי | כבוד גרעיני

למרות קשייה להשיג טכנולוגיות לשיפור הבטיחות בכור בדימונה, מצליחה ישראל ליהנות משיתוף פעולה גרעיני בחו"ל. אפילו טורקיה תרמה לתחזוקת אושוויץ, ומי לא תרם?

תגובות

האסון הגרעיני ביפאן עורר מחדש את הדיון על מידת בטיחותו של הכור הגרעיני בדימונה. בתגובה לטענות של כמה מומחים, כי מדובר בכור ישן בן כחמישים שנה - שלכן הוא גם מסוכן לסביבתו - פירסמה הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל (וא"א) כבר לפני כמה שנים דברי הרגעה. דובריה הדגישו, כי הכור בטוח ועבר שיפוצים ושדרוגים, שהגבירו את בטיחותו. עם זאת, וא"א מסרבת לספק הסברים מפורטים לגבי השאלה מה שופץ ושודרג וכיצד.

לישראל יש יכולת טכנולוגית מוגבלת ביותר בכל הקשור לבניית כורים. ומכיוון שהיא אינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני, קשה לה להשיג ידע וטכנולוגיה ושיתוף פעולה מחו"ל.

ובכל זאת, אפשר היה באחרונה לקבל רמז לכך, שלמרות הכל מצליחה ישראל ליהנות משיתוף פעולה גרעיני בינלאומי. ראשי הוועדה לאנרגיה אטומית בהווה ובעבר, ובהם המנכ"ל ד"ר שאול חורב וקודמו גדעון פרנק, התכנסו בשבוע שעבר במעונו של שגריר צרפת בישראל כריסטוף ביגו. הם באו לחלוק כבוד לעמיתם ד"ר אלי לוויטה, כיום עמית מחקר בקרן קרנגי בארה"ב, ועד לפני כשלוש שנים - המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית.

לוויטה זכה בעיטור החשוב "אביר לגיון הכבוד" של צרפת, בין השאר, בשל תרומתו לשיתוף הפעולה הגרעיני בין שתי המדינות. צרפת, כידוע, היא שמכרה לישראל את הכור. מומחים מצרפת בנו אותו בסוף שנות החמישים ותחילת השישים, וחברות מצרפת סיפקו את הידע, הטכנולוגיה והציוד הדרושים להפעלתו.

מקורות צרפתיים אישרו, כי אכן יש שיתוף פעולה מדעי וחילופי מידע בנושאי גרעין בין שתי המדינות. אך הם גם ציינו, כי העיטור הוענק לד"ר לוויטה בעיקר על שסייע למערכת הביטחון בצרפת להבין את כוונותיה של איראן בכל הנוגע להתחמשות בנשק גרעיני. לוויטה היה גם בין קומץ הזרים המכובד (גרמני, אמריקאי, בריטי), שסייעו לממשלת הנשיא ניקולא סרקוזי לגבש לפני כמה שנים את מדיניות הביטחון שלה.

רמז עדין

מטרת שליחותו הדיסקרטית של יאצק קסטלניץ בשבוע שעבר היתה רגישה במיוחד. איך לרמוז בעדינות לממשלת ישראל, בלי לומר זאת במפורש, כי גם עליה מוטלת החובה ההיסטורית להשתתף במימון הקרן להחזקת אושוויץ-בירקנאו.

חלקים נרחבים במחנה, כמו הביתנים (הבלוקים) בבירקנאו, זקוקים לשיפוץ דחוף לפני שיקרסו. ממשלת פולין, שעד כה מימנה את אחזקת האתר בכוחות עצמה, יזמה קרן בינלאומית, שתחלוק עמה במשא הכספי וההיסטורי הכבד. את הקרן הקים ולדיסלב ברטושבסקי, שר החוץ לשעבר של פולין, חסיד אומות עולם, ובעצמו אסיר מספר 4427 במחנה.

הרעיון הוא להקים קרן בסכום של 120 מיליון יורו, שתאפשר לשמר, לתחזק ולשפץ את הטעון שיפוץ במחנה המוות, למען הדורות הבאים. עלות התחזוקה היא כארבעה מיליון יורו בשנה. ברטושבסקי הוא יושב ראש הקרן. יאצק קסטלניץ בן ה-28 מונה למנכ"ל. בעבורו זו סגירת מעגל. אבי סבו (מצד אמו), סטניסלב ספינסקי, שירת במלחמת העולם השנייה כחייל בצבא פולין, הוגלה להונגריה ושם פעל להצלת יהודים. ב-1966 העניק לו יד ושם את אות חסיד אומות עולם.

למרות גילו הצעיר מצליח קסטלניץ לפתוח דלתות ברחבי העולם, וביחד עם חבריו לקרן - לגייס סכומי כסף נכבדים. ממשלות, ערים, ארגונים, חברות, תלמידים בבתי ספר ואפילו בודדים - הרימו תרומות. גרמניה שישים מיליון יורו, ארה"ב עשרה מיליון יורו, אוסטריה שישה מיליון, האיחוד האירופי ארבעה מיליון, בלגיה חצי מיליון, הולנד ארבע מאות אלף, עיריית פאריס שלוש מאות אלף, שווייץ - מאה אלף. פולין מסבירה, כי היא כבר מממנת זה שנים את תחזוקת האתר בשלושה מיליון יורו בשנה ובכוונתה גם להעביר חוק, שיאפשר לה לתרום סכום כסף נוסף לקרן. בריטניה צריכה להכריז בקרוב על גובה תרומתה. אפילו טורקיה תרמה חמישים אלף יורו ומלטה חמשת אלפים.

בולטות בהיעדרותן מהרשימה שתי מדינות - צרפת וישראל, שרוממות חשיבותו של הזיכרון ההיסטורי של השואה בגרונה. קסטלניץ לא ביקש במפורש כסף מישראל. הוא והקרן חשים, כי אין להם זכות מוסרית לבקש ממדינתם של קורבנות השואה לשאת בנטל כספי. אך בני שיחו, מנכ"ל המשרד לענייני יהודי התפוצות רונן פלוט, יו"ר יד ושם אבנר שלו, ויו"ר הארגונים של ניצולי השואה בישראל נח פלוג, הישראלי היחיד בהנהלת הקרן, אמרו לו כי יפעלו כדי שגם ישראל תתרום למטרה החשובה. המדובר בכמיליון דולר.

ואולם, יש גם בישראל מי שסבורים, כי אל לה לתרום לתחזוקת אושוויץ. המתנגדים הבודדים טוענים, כי בפולין נותר רכוש יהודי רב שאין לו יורשים, ולכן זו חובתה של פולין בלבד לדאוג לתחזוקת ושימור המחנה שהוקם בידי הנאצים על אדמתה.

הפולנים, מצדם, מסתמכים גם על הבטחתו בעניין זה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש ממשלתם דונלד טוסק בביקורו האחרון בישראל. עכשיו רק נותר לחכות ולראות אם "נערי האוצר" יחשבו שיש הצדקה "לבזבז" כספי ציבור על מפעל כל כך לא כלכלי כמו אושוויץ, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי.



ד''ר לוויטה, עונד את אות ליגיון הכבוד הצרפתי. מימין, שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו