בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות הירי על הדרום: בישראל שוקלים לשוב להתנקשויות

בצמרת המדינית מוסיפים להתלבט כיצד להתמודד עם ירי הרקטות שהתרחב אתמול עד אשדוד, מבלי להיגרר להתנגשות ולמבצע קרקעי נוסף ברצועה

תגובות

צעדי התגובה של ישראל לירי הקטיושות המתמשך מעזה נותרו אתמול מוגבלים. ייתכן שהסיבה היא ביקורו ברוסיה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושעם שובו ארצה יגביר צה"ל את פעילותו ההתקפית. ייתכן גם שישראל מבינה שכרגע לא צפויים לה רווחים משמעותיים מהסלמה נוספת נגד החמאס.

תקיפות חיל האוויר בעזה בשעות הערב אתמול נראו כצעד סמלי, כמעט ריק מתוכן. תושבים בעיר אמרו שביעדים שהופצצו היו בניין מנגנון המודיעין הכללי (מימי הרשות!), שננטש לפני שנים, וכן עמדה ריקה של החמאס שהותקפה כבר חמש פעמים בעבר.

שר הביטחון אהוד ברק (שביקורו של עמיתו האמריקאי רוברט גייטס כאן מאלץ גם אותו לבלות סוף שבוע נדיר יחסית בארץ), ניסח אתמול את הדברים כך: "אנחנו לא יכולים להפוך לקורבנות של החלטותינו. נשקול באיזה מינון להשיב, אבל אנו חייבים להשיב. אנחנו נחושים להחזיר את הרגיעה ואי אפשר לעשות זאת ללא שימוש בכוח מפעם לפעם". התיאור המפותל-משהו של ברק משקף את ההתלבטות בצמרת המדינית והביטחונית. איך מפסיקים את הירי, שהתרחב אתמול גם לאשדוד, מבלי להיגרר להתנגשות רבתי, שתכלול עוד מבצע קרקעי של צה"ל ברצועה?

ברק שמע מגייטס הבעת תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אבל קשה להאמין שהאמפתיה של ממשל אובמה תגיע לממדי התמיכה שהעניק לישראל בשלהי כהונתו ממשל בוש (שגם בו כיהן גייטס באותו תפקיד) עם פרוץ מבצע "עופרת יצוקה". למרות השימוש שעושה הקהילה הבינלאומית בטילי טומהוק בלוב, על הפצצות נרחבות של ישראל ברצועה תמיד יסתכלו בעולם בעין עקומה. אחד הצעדים שנשקל עכשיו בישראל הוא חידוש מבצעי ההתנקשויות ("סיכול ממוקד") בראשי ארגוני הטרור. התקיפות עד כה התמקדו בפגיעה בחוליות רקטות בדרכן לשיגור.

בעזה הכריזו בכירי הג'יהאד האיסלאמי על נכונותם לעצור את הירי, אם תחדל גם ישראל מלתקוף. בפועל, המשיך הארגון בשיגורים. שניים מראשיו נשלחו להתייעץ עם בכירי הג'יהאד בדמשק באשר לצעדים הבאים. להפגזות הצטרפו אתמול גם "ועדות ההתנגדות העממיות", הפועלות בחסות החמאס.

התנהלות החמאס בימים האחרונים מזכירה את הרשות הפלסטינית בתחילת העשור הקודם. כמו הרשות לפניו, מגלה החמאס שהפלגים הקיצוניים (ובראשם הג'יהאד) גוררים אותו בניגוד לרצונו לסף עימות כולל עם ישראל. החמאס נמנע מירי קטיושות ולפני כמה ימים חדל גם מירי מרגמות. עד כה, זה רחוק מלהספיק כדי לעצור את הלחימה. ההסדר הלא כתוב, שהשיג רגיעה בדרום לשנתיים, מתרופף. גם אם יחזור השקט לשרור, ספק אם זה יהיה לאורך זמן.

ההסלמה בדרום מוצאת הפעם עורף ישראלי מבולבל-משהו. אתמול פגעה קטיושת גראד אחת בצפון העיר אשדוד, מרחק כ-35 קילומטרים מהרצועה. דיווחים ברשת הביפרים המשטרתית, שהסתמכו כנראה על איכון שגוי של השיגור שתוקן בהמשך, הביאו לפרסומים מוטעים על פגיעת כמה קטיושות כביכול באזור בת ים ויבנה.

בלבול וחוסר שליטה שררו גם במערכת החינוך: שני ראשי ערים, באשדוד ובבאר-שבע, החליטו על ביטול הלימודים בעריהם, למורת רוחו של פיקוד העורף, שהעביר להם המלצות הפוכות. גם באשקלון שובשו הלימודים, ביוזמת ועד ההורים. החשש מסיכון מיותר לילדים מובן, אבל הג'יהאד זכה כאן בהישג, במאמץ קל יחסית.

דילמה דומה, המלווה במבוכה, מאפיינת גם את שאלת הפריסה של מערכת "כיפת ברזל". אמש הוחלט לפרוס בדרום את אחת משתי הסוללות של צה"ל, כנראה כבר מיום ראשון. זו החלטה הכרוכה בבעיות רבות. העיכוב הממושך בהקצאת משאבים לפרויקט מעמיד לרשות ישראל כעת רק סוללה מלאה אחת, המסוגלת להגן על עיר בינונית.

ראש הממשלה לא יכול לצאת טוב מהסיפור הזה: אם יחליט להגן על באר שבע, יטענו נגדו שהוא מפקיר את אשדוד, אשקלון ושדרות. ומה יגידו תושבי הקיבוצים והמושבים סביב הרצועה, שסופגים רקטות ומרגמות זה עשור, והבינו מהבטחות הפוליטיקאים שהמערכת מיועדת בראש ובראשונה להגנתם?

במטכ"ל ישנם אלופים הסבורים בכלל שהפריסה ביישובים מיותרת, וכי "כיפת ברזל" צריכה להישמר למלחמה אמיתית ולהגן על אתרי תשתית אסטרטגית ובסיסי חיל האוויר (במטרה לאפשר את המשך המראת המטוסים לתקיפות). מסובך? עוד לא הזכרנו כלל את העובדה שהסוללה טרם הוכרזה כמבצעית, שהשלמת פריסתה תארך זמן ושהפעלתה בשטח עלולה לגרור גם תקלות טכניות והחטאות ביירוט. אמש ביקשו בצבא להנמיך ציפיות ולהבהיר שהכיפה לא תוכל לספק הגנה מלאה ליישובים, בוודאי לא בראשית הדרך.

ההסברים מגיעים מאוחר מדי. הדחיות החוזרות ונשנות ברכישת סוללות, ואחריהן גם בפריסת המערכות, דחקו את ישראל לפינה לא נוחה. כעת, הג'יהאד הוא שמכתיב את מועד השימוש ב"כיפת ברזל" - התפתחות שאפשר היה לצפות לפני כמה חודשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו