בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית | תמימי בידינו

כ-13% מתושבי נבי סאלח נכלאו בשנה האחרונה בשל השתתפות בהפגנות. "בגלל הסכסוך התחלנו לתרץ גם מעשים לא אנושיים", אומר באסם תמימי, מרכז הפעילות העממית בכפר, שנעצר ביום חמישי

תגובות

"עכשיו, כשעבדאללה אבו רחמה יצא מהכלא, יתפנו חיילי צבא ההגנה וכבוד השופטים הצבאיים לבאסם תמימי". כך הוצג תמימי מנבי סאלח לפני אורחים שבאו ביום רביעי שעבר לברך את אבו רחמה מבלעין, עם שחרורו אחרי 16 חודשים, בעוון "הסתה וארגון הפגנות בלתי חוקיות". 24 שעות לאחר מכן, ביום חמישי לפני הצהריים, עצר כוח צבאי את תמימי, מרכז הוועדה העממית בכפרו.

אבל האמת היא שגם בלי קשר לשחרור אבו רחמה, המערכת הצבאית מקדישה את מיטב חייליה, חוקריה ושופטיה כדי לגונן על ביטחון ישראל מפני תמימי, בן 44, בפרט, ומפני התפשטותו של חיידק המאבק העממי.

בשבועיים האחרונים נפגשנו כמה פעמים. ברמאללה, לא בנבי סאלח. התמודדות עם דיכוי ההפגנות השבועיות בכפר היא אתגר למיטיבי לכת: כמויות עצומות של גז מדמיע, קליעי מתכת מצופים גומי המתעופפים בין הבתים, רימוני גז בעלי טווח מוגדל (ואסור), מכות ודחיפות, פריצות לבתים: אלו האמצעים שצה"ל נוקט בתוך השטח הבנוי של הכפר הקטן ונגד 500 תושביו. 155 מהם, 40% מהם ילדים, נפצעו מאז התחילו ההפגנות ב-2009. 35 בתים ניזוקו מאותם אמצעים לפיזור הפגנות - כולל שבעה שאש פרצה בהם.

גם המינהל האזרחי פעיל: הוא חילק 11 צווי הריסה לתוספות בנייה לבתים שבשטח C (כמחצית מהכפר מסווג כ-- C כלומר תחת שליטה מינהלית וביטחונית ישראלית מלאה). בשפה לא מכובסת, זהו השטח שישראל אוסרת על הפלסטינים לפתח ולבנות בו. מעברו השני של הכביש, גם כן בשטח C, התנחלות חלמיש מתפשטת ומרבה בתים על אדמות הכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם.

63 - כ-13% מהתושבים - נעצרו ונכלאו מאז סוף 2009. חוץ משלושה - כולם הועמדו למשפט על השתתפותם בהפגנות נגד הצבא. באסם תמימי הוא ה-64. 29 מהנכלאים קטינים. רבע מהם נשים, בהן נארימן תמימי, רעייתו של באסם. זאת מחוץ לפשיטות הליליות על בתים, מניעת גישה לכפר ומעצרים לכמה שעות.

תמימי שהה כמעט שבועיים מחוץ לביתו: הוא ידע שהצבא מבקש לעוצרו. כחבר פתח, הוא שבע מעצרים מאז היותו נער. עכשיו ביקש לדחות את הגזירה.

הוא בילה שלוש שנים במעצר מינהלי (ללא משפט). ב-1993, במהלך חקירתו בעינויים ובשיטת "הטלטולים", הוא איבד הכרה לשמונה ימים. משותק, הועבר מבית החולים לבית הסוהר. אחרי כ-40 יום בבידוד שוחרר. "לא הרגתי, לכן לא היה לי במה להודות", סיפר.

נפגשנו לשיחה ארוכה כמה ימים אחרי רצח בני משפחת פוגל בהתנחלות איתמר. חבריו להתקוממות העממית בבלעין פירסמו הודעת גינוי. תמימי לא מצא לנכון ליזום ולגנות "מה שמלכתחילה אינו מייצג אותנו. אבל אם אני נשאל, אני כמובן עונה: רצח ילדים הוא רצח ילדים, בלי קשר ללאום, צבע, דת וגזע שלהם. יהיה שמם הדס פוגל או איימן חיג'ו או עביר עראמין. רצח הדס פוגל, גם בלי לדעת מי הרוצח, הוא נגד האנושיות שלנו. הכיבוש כבש את ההיגיון והמודעות שלנו. כתוצאה מהסכסוך התחלנו לתרץ גם מעשים לא אנושיים, שפוגעים בפלסטינים יותר משהם פוגעים בישראלים.

"מעצם הבחירה האסטרטגית שלנו בהתקוממות העממית כדרך להיאבק בכיבוש ששולט באדמתנו ובחיינו, במציאות שלנו ובעתיד שלנו - הצהרנו שאיננו פוגעים בחיי אדם. מעצם הפעילות שלנו, אנו מתנגדים לכל הריגה. לכן אין צורך לגנות כל מה שמלכתחילה אינו מייצג אותנו ומנוגד לחשיבתנו.

"המאבק העממי איננו תגובה. הבעיה אינה בהפקעת אדמה או מעיין שמתנחלים השתלטו עליו: זה רק ביטוי לבעיה האמיתית, שהיא השלטון הזר. לו בנימין נתניהו באמת רצה להציל חיים ולשים קץ לעימות, הוא לא היה מכריז על בניית בתים בגדה הפלסטינית הכבושה, בתים שהם בעצם עוד קברים לפלסטינים ולישראלים. הוא היה מכריז על בניית בתים, שאליהם יעברו המתנחלים, בתל אביב, בישראל, ב-78% מאדמתנו ההיסטורית, שהסכמנו שתהיה מדינת ישראל כדי שלנו תהיה מדינה בשאר השטח. כחברי פתח, תמכנו בדרך המו"מ לשלום. אך הוא רק הביא יותר התנחלויות ומתנחלים. הפסדנו בזמן ?תהליך השלום' יותר מאי פעם.

"אנחנו רוצים להציע לעמנו דוגמה ומופת של מאבק עממי. מתחילת המהפכה (הקמת פתח) והמאבק המזוין ביצענו טעויות מצטברות שהישראלים ניצלו נגדנו, על אף שהיו רק תגובת נגד לדיכוי הישראלי. אין לנו תשובה צבאית לישראל. ההיסטוריה מלמדת, שאם אי פעם היתה לנו הצלחה, ולו חלקית - זה בהתקוממויות עממיות: 1936 ו-1987. במאבק העממי אנחנו יכולים להוכיח לכל את העליונות המוסרית שלנו".

ביום חמישי, 24 במארס, חשב תמימי שביקור של דיפלומטים אירופים בכפר יגן עליו מפני מעצר. הוא נסע מרמאללה, הספיק להיות עשר דקות בבית, להתחבק עם הילדים, לבקש מאשתו שתכין לו "ארוחת צהריים טעימה, שאני כל כך מתגעגע אליה". ואז צה"ל רב התושייה שלח חמישה ג'יפים וכ-15 חיילים. תמימי בידינו.



תמימי מתווכח עם חייל. 'רצח ילדים הוא רצח ילדים, יהיה שמם הדס פוגל או איימן חיג'ו'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו