בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

27.3.1996 / בית המשפט גוזר מאסר עולם על יגאל עמיר

היום לפני 15 שנה:

תגובות

"בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר אתמול עונש מאסר עולם על יגאל עמיר, שהורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין", דיווח "הארץ" למחרת ה-26 במארס 1996. "בנוסף לעונש מאסר עולם, גזר עליו בית המשפט שש שנות מאסר בגין הרשעתו בפציעתו של המאבטח, יורם רובין".

את הישיבה ב-26 במארס פתחו השופטים - אדמונד לוי, עודד מודריק וסביונה רוטלוי - בהקראת הכרעת הדין, בסקירה מפורטת של טענות התובעת, עו"ד פנינה גיא, ושל ראיות התביעה הרבות: הודאות שמסר הנאשם במשטרה, עדותו בבית המשפט; שחזור ההתנקשות על ידו; צילום של הצלם החובב רוני קמפלר, עדי ראייה וראיות בתחומים הרפואי והבליסטי. "הנאשם החליט לפגוע ברבין בשלהי שנת 1993 אחרי שממשלת ישראל והרשות הפלשתינית חתמו על הסכם ?אוסלו א'", הקריאו השופטים את טענותיה של עו"ד גיא. "עמיר הציע לאחיו, חגי, ולדרור עדני להצטרף לקשר לרצוח את ראש הממשלה",והשלושה שקלו למלכד את מכוניתו של רבין, להזרים ניטרוגליצרין לדירתו דרך צינור המים של הבניין בו התגורר, או לירות לעבר ביתו. עמיר עצמו ניסה להתנקש ברבין עם אקדחו שלוש פעמים בשנת הרצח: ב"יד ושם" בירושלים, במלון "נוף ירושלים" בירושלים ובטקס חנוכת מחלף כפר שמריהו. "כדי להזיז אותו (את רבין) מהדרך", הודה עמיר במשפט, "לא היה אכפת לי אם היה מתפטר באותו ערב [...] אם היה משותק ולא פועל כראש הממשלה זה אותו הדבר מבחינתי [...] אם אין ברירה, אז למוות [...] אני לא מתחרט על מעשיי".

השופטים הדגישו כי עשו את המיטב כדי לאפשר לעמיר להתגונן. הם מינו לו שני עורכי דין, גבי שחר ושמואל פליישמן, נוסף על עו"ד יונתן ריי גולדברג, שייצג אותו מתחילת המשפט. "לנגד עינינו עמדה מטרה אחת", כתבו, "לקיים משפט הוגן. בית המשפט צריך להקפיד גם על זכויות הנאשם ויהיה המעשה אשר יוחס לו אשר יהיה". מאותם טעמים הם גם הורו לבדוק את מצבו הנפשי של עמיר; אך שלושה פסיכיאטרים מחוזיים ופסיכולוג קליני הגיעו למסקנה זהה: "הנאשם מבין היטב את מהות מעשיו; מבין את הליכי המשפט; יכול להשתתף בהגנתו ומסוגל לעמוד לדין ולשאת בעונש". הם דחו את טענת עורכי דינו, לפיה לבדיקה הפסיכיאטרית שעבר עמיר אין משמעות, שכן, כפי שאמר אחד מסנגוריו, "אינני מאמין שיש לאיזה פסיכיאטר מספיק אומץ לומר שעמיר איננו שפוי ולקחת עליו את האחריות לאשפוזו, ומכאן לאפשרות שייצא יום אחד לחופשי".

באשר לטענתו של עמיר כי פעל לפי מצוות "דין רודף", בהתאם ל"פסק הלכה" ששמע מאחד הרבנים, פסקו השופטים: "הניסיון לתת לרצח יצחק רבין גושפנקא הלכתית, הוא דבר שלא במקומו, ומהווה ניצול ציני ובוטה של ההלכה למטרות זרות ליהדות".

בגזר הדין, בו קיבלו את תביעתה של עו"ד גיא להוסיף על מאסר העולם שש שנים על פציעת המאבטח רובין, כתבו השופטים: "הנאשם הניצב בפנינו ודומיו הם חלום הביעותים של כל שוחר דמוקרטיה, ולא חשוב כלל המחנה שאליו הוא משתייך".

שר המשפטים אז, דוד ליבאי, סיפר ל"הארץ" ש"התרגש מאוד כששמע את גזר הדין המנומק היטב, וכי הסכים לחלוטין לדברי השופטים". "אינני רואה אפשרות שיהיה אי-פעם שר משפטים בישראל, שימליץ לנשיא המדינה להפחית ולו יום אחד מהעונש המרבי של מאסר עולם, שבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר אתמול על הרוצח יגאל עמיר", אמר. "שמו של הרוצח יהיה לדראון עולם בתולדות ישראל והוא עצמו יהיה כלוא כל חייו בבית הסוהר: אף נשיא בישראל ואף ועדת שחרורים לא תסלח לו על שרצח את אחד מגדולי האומה בכל תולדותיה - חייל, מצביא ומדינאי, שכל חייו היו קודש להקמת מדינת ישראל, להגנתה, לביטחונה ולעשיית השלום".

ליטל לוין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו