בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזדמנות שנייה לגולדסטון

בקצב הנוכחי, נראה שתהיה לגולדסטון בקרוב הזדמנות נוספת לבחון בדקדקנות את התקפות החמאס על אוכלוסייה אזרחית

תגובות

ישראל יכולה לשאוב סיפוק מההכרזה המאוחרת של השופט ריצ'רד גולדסטון, שמהמאמר שפרסם ב"וושינגטון פוסט" משתמעת הודאה כי הוועדה בראשותו הגיעה למסקנות נמהרות ומופרזות באשר להאשמת צה"ל בפשעי מלחמה ב"עופרת יצוקה". גולדסטון גם מודה כי לא ייחס די משקל לפשעי החמאס וכי הארגון לא נקט כל מהלך כדי לחקור את הטענות נגדו מאז פרסום הדו"ח.

ואולם בקצב הנוכחי, נראה שתהיה לגולדסטון בקרוב הזדמנות נוספת לבחון בדקדקנות את התקפות החמאס על אוכלוסייה אזרחית. אחרי שבוע של הפוגה בגבול הרצועה, שוב מתחממת החזית הדרומית. הסיבה הפעם: פעולת התנקשות ישראלית, שבה נהרגו שלושה אנשי חמאס מחאן-יונס, בהם בכיר בזרוע הצבאית של הארגון. צה"ל מסביר שהשלושה עסקו בתכנון של חטיפת תיירים ישראלים מסיני, שעמדה לצאת לפועל לקראת הפסח. החמאס מכחיש.

לצד המחלוקת העובדתית, חשובה גם המגמה. זה סבב האלימות השלישי בין הצדדים מאז אמצע פברואר. אחרי כשנתיים שבהן נשמרה רגיעה יחסית בעזה, ממבצע "עופרת יצוקה" ואילך, המתיחות גואה. חודש חלף בין ההתנגשות הראשונה לשנייה; רק שבוע בין השנייה לשלישית. המסקנה היא שמנגנון האיזונים והבלמים שפעל על הצדדים באפקטיביות (יחסית, הכל יחסי בעזה) מתרופף והולך. בנסיבות החדשות, קל יותר להצית עימות מבעבר וקשה יותר לכבותו. הדרך מכאן ל"עופרת יצוקה 2" מתקצרת והולכת, אף שהן ישראל והן החמאס מכריזים בכל הזדמנות שאין להם עניין להגיע לשם.

במישור העובדתי, החמאס משחק משחק כפול: הוא מצהיר שאינו רוצה במלחמה (מעבר לאיומים השגרתיים בנקמה אחרי כל תקרית), אבל מוכן להסתכן בהפרת הכללים לצורך מה שהוא תופש כהשגת יתרון אסטרטגי, כמו חטיפת ישראלים. בד בבד, נחלשת שליטתו - בכוונת מכוון, או מתוך מחדל - בפלגים הקטנים יותר, שלהם ממילא אצה הדרך לשגר רקטות לעבר ישראל.

מול ההכחשות של החמאס, ישראל נדרשת למאמץ הסברה מסוים בזירה הבינלאומית כדי להוכיח שההתנקשות בליל שישי היתה הכרחית לצורך סיכול פיגוע משמעותי. זה מזכיר, במידת מה, את המצב מול הרשות הפלסטינית של יאסר ערפאת, בתחילת האינתיפאדה השנייה. גם אז נעשה לעתים שימוש במידע מודיעיני לצורך המאבק הדיפלומטי. עד שעות הערב נמנע החמאס, חרף איומיו, מתגובה להתנקשות. זו אינה ערובה באשר לימים הבאים. בסיבוב הקודם, המתין הארגון שלושה ימים לפני שנקם מות שניים מפעיליו הזוטרים, בירי כחמישים פצצות מרגמה לנגב.

בכירי הזרוע הצבאית מודעים לעריקה הגוברת של אנשיהם לטובת פלגים הקרובים לג'יהאד העולמי ("Qaeda wannabe-Al", כהגדרתו של ראש השב"כ המיועד, יורם כהן). דו"ח של International Crises Group אף העריך באחרונה כי כמחצית מחברי הקבוצות הללו הם אנשי חמאס לשעבר. לטענת מחברי הדו"ח, החמאס אף הקפיא הצטרפות של חברים חדשים בחודשים האחרונים, במטרה לחזק את הקשר בין התנועה לפעיליה, להעמיק את האמונה האידיאולוגית ולמנוע עריקות נוספות.

בארגון מבינים שהחלטה להבליג על ההתנקשות, שאחד ההרוגים בה היה פעיל בכיר, עשויה להחריף את מגמת הנטישה. הימנעות מפעולת נגד תפגע בתדמית החמאס כארגון "התנגדות" לישראל. מנגד, גם המחיר הכבד שישלם הארגון על מערכה נוספת נגד צה"ל ברור.

אולם, זו לא הבעיה היחידה שהארגון מתמודד עמה. הפטרונית המרכזית של החמאס, סוריה, שקועה בצרות משלה עקב גל המחאה החריף נגד שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד. גם הביקורת הפנימית בעזה על המשטר גוברת, לנוכח האשמות על שחיתות מצד בכירים בו (איימן טהא עזב למצרים בגלל מה שתואר כ"סיבות בריאותיות"), פיזורם האלים של מפגינים שדרשו אחדות והסירוב התמוה להצעתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לבוא לביקור בעזה. רק בסוף השבוע הודה מוסא אבו-מרזוק מבכירי החמאס בחו"ל, כי גם המו"מ על עסקת שליט נכשל וכי המתווך הגרמני גרהרד קונרד לא ישוב עוד לאזור. הצירוף של כל האירועים הללו מעמיד את החמאס בפני דילמה מחריפה בשאלה אם לחמם כעת את הגבול עם ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו