בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחקירי צה"ל שהוצגו לפני האו"ם סייעו לשינוי העמדה

בשנה האחרונה העבירה ישראל שורה של תחקירים לוועדות המשנה ליישום דו"ח גולדסטון. בעקבות זאת נקבע כי "ישראל הקדישה משאבים רבים לחקור את הטענות"

תגובות

תחקירים שנערכו בצה"ל, ואשר הועברו בשנה האחרונה לוועדות ההמשך שהוקמו לאחר דו"ח גולדסטון - קידמו ככל הנראה את השינוי בעמדתו של השופט ריצ'רד גולדסטון. מהתחקירים עלה כי המערכת המשפטית הצבאית בישראל חקרה את התלונות באופן ראוי. בעקבות מאמרו של גולדסטון בסוף השבוע, מעריכים בצה"ל כי הסיכון בהעמדה לדין של קצינים ובכירים, פחת באופן משמעותי.

אחרי פרסום דו"ח גולדסטון, הקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם שתי ועדות בדיקה, בהן יושבים מומחים לזכויות אדם, ואשר תפקידן לבחון את יישום המסקנות מצד ישראל והחמאס.

לפני כשבועיים הגישה אחת הוועדות, בראשות השופטת האמריקאית מארי מקגוואן-דיוויס, דו"ח שבו נמתחה ביקורת על ההתנהלות הממושכת של החקירות. הדו"ח קבע כי חלק מהחקירות לא הסתיימו גם היום, יותר משנתיים אחרי מבצע "עופרת יצוקה". ואולם, באופן כללי נקבע כי "ישראל הקדישה משאבים ניכרים כדי לחקור יותר מ-400 טענות על התנהגות לא תקינה בעזה" ושהחקירות של צה"ל התנהלו באופן ראוי.

על סמך דו"ח דייוויס, כתב כנראה גולדסטון בסוף השבוע כי אם היו בידיו העובדות שעלו בדו"ח, היה מוציא תחת ידיו מסמך אחר. במאמר הוא חזר בו ממסקנתו שלפיה ישראל פגעה במכוון באזרחים פלסטינים.

לקביעה של דייוויס קדמה עבודת הסברה ממושכת של צוות בין-משרדי של הפרקליטות הצבאית הראשית ומשרדי החוץ והמשפטים. נציגי ישראל פעלו כדי שתוצאות התחקירים והחקירות שביצעו צה"ל יוצגו בפני המשפטנים בשתי הוועדות. הפעילות התבצעה למרות שישראל נמנעה באופן רשמי מכל קשר עם הוועדה המקורית, שאנשיה אף לא הורשו לבקר בישראל.

בחודשים הראשונים של 2009, לאחר "עופרת יצוקה", נטו בצה"ל להסתפק בתחקירים המבצעיים שבוצעו ביחידות ובחמישה צוותים מטכ"ליים שהוקמו כדי לבחון היבטים שונים של הלחימה. ואולם, בעקבות גל הפרסומים בתקשורת, דו"חות שפירסמו ארגוני זכויות אדם וכן דו"ח גולדסטון - הורה הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף אביחי מנדלבליט, להעמיק את התחקירים והחקירות.

בסופו של דבר, על פי נתוני הפרקליטות הצבאית, נחקרו יותר מ-150 תלונות שונות על חריגה מפקודות, כולל 36 מקרים נפרדים של חשד לפשעי מלחמה שעלו בדו"ח גולדסטון וכ-50 תיקי חקירה נפתחו במצ"ח. תשעה תיקים נותרו פתוחים גם היום, בהם שלושה שעלו בדו"ח גולדסטון, כשהבולט בהם הוא התקיפה מהאוויר של בית בשכונת זייתון בו נהרגו 21 מבני משפחת סמוני. במוקד החקירה, שעדיין נמשכת, עמד מפקד חטיבת גבעתי דאז, אלוף-משנה אילן מלכא, שאישר את התקיפה.

בשלושה מקרים הוגשו כתבי אישום נגד חיילים. במשפט אחד הורשע חייל בביזה אחרי שהודה בגניבת כרטיס אשראי של אזרח פלסטיני, ושני לוחמים נוספים הורשעו בכך שהורו לילד פלסטיני לפתוח תיקים שנחשדו כממולכדים. המשפט השלישי, בו נאשם לוחם שירה והרג בניגוד לפקודות אזרחית פלסטינית, עוד לא החל בשל סתירות קשות שעלו בחומר הראיות.

בתחילת 2010 נסע הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אביחי מנדלבליט, למטה האו"ם בניו יורק ונפגש שם עם גורמים שונים בארגון כדי לשכנע אותם שצה"ל חוקר ביסודיות את כל התלונות. מנדלבליט סירב להתחייב על תאריך לסיום החקירות, אבל בעקבות הביקור פרסם משרד החוץ שלוש דו"חות מקיפים על התקדמותן. הדו"חות האלה שימשו את שתי וועדות המעקב לגולדסטון, שהוקמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"מ בג'נווה, בבואם לקבוע כי חקירות צה"ל נעשו באופן ראוי.

גורם משפטי בכיר בצה"ל העריך אתמול כי בעקבות מסקנות ועדת דייוויס, פחת באופן ניכר הסיכון שקציני צה"ל יועמדו בעתיד לדין על פשעי מלחמה. זאת, מכיוון שהוכח כי צה"ל חוקר את עצמו כראוי, ואין צורך בחקירה חוזרת.

בפרקליטות הצבאית דחו אתמול את הטענות של דו"ח דייוויס על התמשכות החקירות, בנימוק ש"מדובר בחקירות ממושכות וקשות של אירועים מלחמתיים עם הרוגים. צריך קודם למצוא את המקום, את מפקד החטיבות והגדוד שהיו מעורבים באירוע ולהגיע עד לדרגת החייל שביצע. זה לוקח הרבה מאוד זמן והפרקליטות עבדה על כך קשה מאוד". עם זאת, בעקבות הנזק הרב שנגרם לתדמיתה של ישראל ושל צה"ל הוחלט להקפיד יותר על תיעוד ראשוני של אירועים במהלך הקרבות, כדי לחסוך זמן בתחקירים לאחריהם.

בצה"ל ידעו על מסקנות ועדת דייוויס, אך לא היו ערוכים לפרסום המאמר של גולדסטון. המאמר תפס את יחידת דובר צה"ל ללא תגובה מוכנה, ורק אתמול מסר מנדלבליט את התייחסותו. "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המחויבת לשלטון החוק, ובמסגרת הזאת התחלנו לבדוק את הטענות שנשמעו בדבר הפרת דיני הלחימה, עוד לפני דו"ח גולדסטון. בדיקות כנות ואמיתיות אלה, המתבצעות על ידי הסטנדרט הבינלאומי, מילאו חלק חשוב בהתמודדות עם הטענות המופרכות שפורסמו בדו"ח".

מנדלבליט בירך על כך ש"גם גולדסטון מכיר כיום ביכולתן של מערכות האכיפה והמשפט בישראל, ובצה"ל בפרט, לבדוק אירועים מעין אלה, ועל כן חזר בו מאמירותיו הבלתי-מבוססות בדבר המדיניות המכוונת של הפגיעה באזרחים". בנושא התמשכות החקירות אמר האלוף "כי חקירה של אירוע שהתרחש במהלך לחימה הינה מטבעה מורכבת ביותר ואורכת זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו