בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויקיליקס | משרד החוץ: "טורקיה מסייעת לגרעין האיראני"

נציגי ישראל אמרו בשיחות האסטרטגיות כי אנקרה מסייעת לטהראן להפר את הסנקציות שהטילה עליה מועצת הביטחון, ודרשו מארה"ב "ללחוץ על טורקיה"

תגובות

19 בנובמבר 2009

מאת: שגרירות ארצות הברית בתל אביב

בנובמבר 2009 נערך דיאלוג אסטרטגי בין נציגי ישראל לארצות הברית, שעסק בין היתר בטורקיה. כבר עם פתיחת השיחות נקלעה ישראל למבוכה גדולה. הסיבה: זמן קצר לפני אותם דיונים, העבירה צרפת דיווח לוושינגטון לפיו ישראל מאשימה את טורקיה "באספקת חומרים לתוכנית הגרעין של איראן". את ההאשמה הזו הציג מנהל המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ (יחידת המודיעין של המשרד), נמרוד ברקן, בדיאלוג דומה שנערך בין ישראל לצרפת. כך לפחות פירשו הצרפתים את דבריו.

האשמה רצינית שכזו מחמירה שבעתיים כשמדובר במדינה החברה בנאט"ו. אם היא נכונה, הרי שטורקיה מפרה ביודעין את העיצומים שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על איראן, שאוסרים על כל מדינות העולם לספק ציוד, חומרים, טכנולוגיה וידע לתוכניות הגרעין והטילים של טהראן.

כשנודע לברקן כי דבריו בצרפת הועברו לוושינגטון, הוא מיהר להעביר לשגריר ארה"ב בתל אביב, ג'יימס קנינגהם, הודעת תיקון. כך מדווחת שגרירות ארה"ב בתל אביב למחלקת המדינה בוושינגטון במברק שנשלח ב-19 בנובמבר 2009. ברקן, נכתב במברק, הסביר לשגריר כי הדיווח הצרפתי לא היה מדויק, וכי בסך הכל אמר לצרפתים כי "טורקיה הופכת לפלטפורמה המסייעת לאיראן לחמוק מהעיצומים", בעיקר בתחום הפיננסי.

אך גם הבהרה זו לא מפחיתה מעוצמת ההאשמות שהשמיעו בהמשך הנציגים הישראלים באוזני עמיתיהם האמריקאים, בהן תקפו את טורקיה, את ראש ממשלתה, רג'פ טייפ ארדואן, ואת המפלגה שבראשה הוא עומד, מפלגת הצדק והפיתוח.

הנמל נפתח

בין הדוברים בדיונים היו ד"ר עוזי ארד, אז ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ויועצו המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן אנשי מוסד, אמ"ן ומשרד החוץ. ברקן, כך צוין במברק, אמר כי "טורקיה הופכת לפלטפורמה המסייעת לאיראן לחמוק מהסנקציות. איראן מעבירה נשק דרך טורקיה לסוריה בידיעת אנקרה".

ברקן הוסיף כי "טורקיה מפרה את הסנקציות (שהטילה מועצת הביטחון) ומאפשרת לבנק מלה האיראני לסחור בלירה הטורקית. היא פותחת נמלים טורקיים לסחורות איראניות בדרכן לאירופה. במקביל, נמשכת אספקת משלוחי הנשק מאיראן, בעיקר ברכבות דרך טורקיה לסוריה ומשם לחיזבאללה".

נציג ישראלי חיזק את דבריו: "טורקיה מתקרבת לאיראן. דבר זה בא לידי ביטוי בסיוע לאיראן לחמוק מהסנקציות הפיננסיות המוטלות עליה". נציג המוסד הוסיף לדברים וציין כי גם לדעת ארגונו, "טורקיה עוצמת עין ממשלוחי נשק איראניים לסוריה ולחיזבאללה".

אחד המשתתפים האמריקאים ביקש הבהרות מנציג המוסד, ושאל אם פקידי הממשל הטורקי משתפים פעולה בעניין משלוחי הנשק. נציג המוסד ריכך מעט את דבריו הקודמים והשיב שאינו בטוח בכך.

ברקן, כך נכתב, אמר לאמריקאים כי "הם העלו את הנושא בשיחות עם נציגי ממשלת טורקיה, אך לשווא", ולכן הם מבקשים מוושינגטון: "תלחצו על טורקיה". נציג המוסד הסביר כי "הטורקים קשובים יותר לארצות הברית מאשר לישראל".

אלוף-משנה שמעון ארד, שכיהן אז בחטיבת אסטרטגיה באגף התכנון, הסביר כי "ערך היחסים התעשייתיים-צבאיים בירידה" (הכוונה להיקף העסקאות בין התעשייה הצבאית הישראלית לצבא טורקיה, שב-15 השנים האחרונות הסתכמו, על פי פרסומים זרים, בכשלושה מיליארד דולרים).

ארד הדגיש באוזני האמריקאים כי "יכולות צבא טורקיה השתפרו והם אינם זקוקים עוד לישראל כפי שנזקקו לה ב-15 השנים האחרונות. משום כך נרשמת ירידה גדולה במכירות הנשק. בנוסף", העריך ארד, "הסנטימנט הציבורי בטורקיה ימנע כל עסקה גדולה בעתיד".

ניאו-עותמאניזם

מברק נוסף, שנשלח לוושינגטון כעבור ארבעה ימים, ב-23 בנובמבר, מזכיר תדרוך שקיבל דן שפירו, נציג המועצה לביטחון לאומי שהתמנה באחרונה לשגריר ארצות הברית בישראל, מפי נציגי סוכנויות הביון של ישראל. הישראלים הסבירו לשפירו כי "טורקיה משנה את גישתה האסטרטגית במזרח התיכון, מתרחקת מהמערב והיחסים הדו-צדדיים עם ישראל נפלו קורבן לשינוי".

הדוברים הישראלים הגדירו מדיניות זו "ניאו-עותמאניזם" - חזרה למדיניות של האימפריה העותמאנית - וייחסו אותה בחלקה לאובדן האמון של טורקיה באפשרות שתצורף לאיחוד האירופי.

השינוי, לדבריהם, לא בא לידי ביטוי רק במדיניות החוץ, אלא ניכר גם ביתר שאת במדיניות הפנים. כחלק מהשינוי, טענו, "מהדקת מפלגת השלטון ('הצדק והפיתוח') את אחיזתה בשלטון באמצעות איסלאמיזציה של מוסדות השלטון, כולל הצבא".

משום כך, מסביר המברק, סבורים נציגי ישראל כי מרחב התמרון שלהם מוגבל. "ישראל מאמינה כי אין לה הרבה מה לעשות", נכתב, "לכל היותר היא מנסה למנוע הידרדרות ביחסים עם טורקיה ועושה כל מאמץ לשמור על הקיים על ידי צמצום חיכוכים".

בהמשך הדיווח שהעבירה השגרירות נכתב בבירור כי יותר משנה לפני המשט הטורקי (שנערך במאי 2010) כבר צפו נציגי ישראל כי טורקיה "תהדק את קשריה עם החמאס", משום ש"מפלגת השלטון אינה רואה בחמאס ארגון טרור".

אל"מ ארד, כך נכתב, סבר כי בעניין זה "הסיוע לחמאס הוא לא רק אסטרטגי אלא גם אמוציונלי", ונציג המוסד הרחיב ואמר כי "מפלגת השלטון הטורקית רואה דמיון בין ראשיתה כתנועה שנאבקה בתהליכי החילון בטורקיה לבין החמאס, שגם הוא נאבק בתהליכי החילון בחברה הפלסטינית וברשות הפלסטינית המושחתת".

ההערכה בדבר הרצון הישראלי למנוע חיכוכים בינה לבין טורקיה לא עמדה במבחן המציאות. התנהלות ישראל וההכנות למשט לא העידו כי ישראל ניסתה לצמצם את המתח בין ירושלים לאנקרה. התקווה, לדעת הדוברים הישראלים, תגיע דווקא מטורקיה עצמה: נציג המוסד העריך באוזני שפירו כי אף שהצבא והמפלגות החילוניות בטורקיה איבדו את השפעתם: "האיום על מפלגת הצדק והפיתוח מגיע דווקא מהמפלגות האיסלאמיות הקיצוניות".

מנהל קשרי חוץ במל"ל, איתן נאה, ששירת בעבר בנציגויות ישראל בטורקיה אבחן כי "הגדלת ההשפעה הטורקית במזרח התיכון מדאיגה את איראן, המודעת למאבק המתנהל על ההגמוניה האזורית", וכי "איראן רגישה מאוד ומודאגת מהשפעת טורקיה בסוריה ובמפרץ".



ארדואן ואחמדינג'אד, בפגישה בטהראן אשתקד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו