בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויקיליקס | גלנט: "לחזק ולהחליש את החמאס, בלי לכבוש את עזה"

כשנה לאחר "עופרת יצוקה" הציג אלוף פיקוד הדרום דאז את המדיניות ההפכפכה של צה"ל, וטען כי גם ממשלת נתניהו טרם החליטה מהו סדר העדיפויות

תגובות

ב-12 במאי 2008 נפגש ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) יובל דיסקין עם שר המודיעין של מצרים אז, עומר סולימאן. השניים דנו בסיכויים להשיג הפסקת אש (תהדייה) בין ישראל לחמאס ולשאר הארגונים הפלסטיניים הקטנים שפועלים בעזה. באותה תקופה אירעו אירועים רבים של ירי רקטות ופצצות מרגמה מעזה לעבר יישובי הדרום, ונרשמו פיגועים רבים לאורך הגדר.

למחרת, נפגש דיסקין עם שגריר ארצות הברית בישראל אז, ריצ'רד ג'ונס. ב-22 במאי שלח ג'ונס לוושינגטון מברק המפרט את תוכן הפגישה. דיסקין הגדיר את פגישתו עם סולימאן "מעניינת", והוסיף כי "זו הייתה פגישה באווירה טובה, אפופה בשקרים בדיוק כמו שקורה במזרח התיכון".

לדבריו, אף ש"סולימאן מבין את ישראל, יחסו ויחס הממשל המצרי למצב בעזה הוא של מי שרוצה להרוויח זמן, אך לא באמת לפתור את הבעיה". בהמשך, יתברר ממברקים שנשלחו לוושינגטון כי גם לישראל אין פתרון למצב שנוצר. דיסקין סיפר שאמר לסולימאן כי ישראל תהיה מוכנה, בתנאים מסוימים, להגיע להפסקת אש עם החמאס וכי "סולימאן הופתע לשמוע שישראל תסכים לתהדייה".

דיסקין פירט את תנאי ישראל להפסקת האש: הפסקה מוחלטת של כל פעולות הטרור והפסקת הברחות הנשק מסיני. כמו כן, הוא הדגיש כי "ישראל לא תסבול שום הכוונה של פעילות טרור מעזה לגדה".

בעניין זה סיפר לשגריר כי בעבר חשף ארגונו כיצד "תשתיות הטרור בעזה מימנו והעבירו הנחיות לפעילים בגדה". דיסקין הזהיר כי אם לאחר שיוסכם על הפסקת האש יתגלה שהחמאס לא עמד בה, תגיב ישראל בתקיפת מטרות ברצועה.

על אף שהציג את עמדתה הרשמית של ישראל, הבהיר דיסקין כי "השב"כ אינו אוהב את רעיון התהדייה" וכי הוא, כמו רבים בממשלה, "ספקן לגבי האפשרות שהחמאס יסכים לה או שהיא תחזיק מעמד".

במברק כתב ג'ונס כי "דיסקין ורבים בישראל סבורים כי ישראל תצטרך להיכנס בכוח לעזה ולפגוע בהתעצמות תשתיות הטרור שם. עדיף מוקדם מאשר מאוחר". על כן, אמר דיסקין כי "אף שאף אחד מאתנו לא אוהב את רעיון הפעולה הצבאית, אנו סבורים כי היא בלתי נמנעת (...). פעולה קרקעית תוביל אולי לאובדן חיי אדם, אך תהיה יעילה יותר מהמצב הנוכחי".

דיסקין טען כי האופציה הטובה ביותר לישראל היא "מתקפה קרקעית שתאפשר לצה"ל להשתלט על דרום הרצועה ולהפסיק את הברחות (הנשק)". הוא הדגיש כי ייתכן שפעולה צבאית תביא לכך שישראל "תידרש להפעיל לחץ על החמאס במשך חודשים או שנים". במלים אחרות, תכנית המלחמה של השב"כ, כפי שפורטה בפני האמריקאים, היתה לכבוש דרום רצועת עזה לפרק זמן ארוך ככל שיידרש.

כשבעה חודשים לאחר פגישת דיסקין עם ג'ונס, יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה", אם כי במתווה שונה מזה שהציע דיסקין.

שלושה מעגלים

כשנה לאחר סיום הלחימה נפגשו נציגים מישראל ומארה"ב לדיאלוג האסטרטגי הדו-שנתי ("קבוצת העבודה הצבאית-פוליטית"). עזה והבעיות שהיא מציבה תפסו חלק נכבד מסדר היום. בדיווח של שגרירות ארה"ב בתל אביב מה-18 בנובמבר 2009, נכתב כי נציגי אמ"ן הסבירו כי אחת ממטרות המבצע הייתה "לגרום נזק ליכולת החמאס לייצר נשק. מבחינה זו צה"ל הצליח אך למרות זאת החמאס משקם את יכולותיו".

נציגי אמ"ן תיארו "שלושה מעגלים של הברחות נשק ודרכי המימון שלהם", וציינו כי מאמצי החמאס להשיג נשק מגיעים אפילו לסין. מעגל אספקת הנשק הראשון כולל בתוכו את איראן, סוריה, לבנון ולוב, שהן ספקיות הנשק. המעגל השני מורכב ממה שהוגדר "אזורי מעבר" (הכוונה למדינות דרכן עובר הנשק) כמו תימן, סודאן ואריתריאה. המעגל השלישי, הקרוב ביותר, כולל את מצרים, חצי האי סיני וציר פילדלפי - גבול הרצועה - דרכו נכנסים משלוחי הנשק.

ראש המשלחת האמריקאית, רוברט מגי (בכיר במשרד החוץ ומתאם בנושאים צבאיים-פוליטיים), ביקש לדעת מהי התפלגות ההברחות בין הים, האוויר והיבשה. נציגי אמ"ן השיבו כי "קשה להעריך זאת", אך ציינו כי המבריחים מעדיפים בתחילה את הנתיב הימי "שבו יש פחות מכשולים", וכי "השלב האחרון בתהליך הוא תמיד יבשתי".

קצין ישראלי בכיר אמר כי "המבריחים מפיקים לקחים ומפתחים מעברי יבשה חדשים". כשנשאל על ידי נציג אמריקאי על ההברחות האוויריות שעוברות דרך איראן וטורקיה, רמז הקצין הישראלי כי "טורקיה מודעת לפעילות זו".

נציג המוסד מיהר לרכך מעט את הדברים, וציין כי "טורקיה לא מודעת למלוא היקפה של התופעה". לדבריו, ל"משמרות המהפכה" של איראן, שאחראיים על הברחות הנשק לחמאס (וגם לחיזבאללה) יש "ניסיון רב בתחום".

בהמשך הדיונים התלוננו נציגי ישראל כי המצרים אינם עושים די כדי למנוע את ההברחות. ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון אז, האלוף (מיל') עמוס גלעד, אף ציין כי "ההברחות הן עסק משגשג לכולם, כולל לממשלת מובארק".

נושא זה עלה גם בשיחת דיסקין וג'ונס, במאי 2008. אז סיפר ראש השב"כ על בכיר בחמאס, הקשור גם לאל-קאעדה, אשר בא למצרים ומשם לעבור לעזה כדי "לשפר את יכולת החמאס בתחום הרקטות ולאמן אותם בתחום המזל"טים".

ישראל, לפי המברק ששלח ג'ונס, העבירה לרשויות במצרים פרטים מדויקים אודותיו, כולל מספר הדרכון שבו ישתמש בכניסתו למצרים ומספרי הטיסה שבה יגיע, בתקווה שהמודיעין המצרי יעצרו. אך "המצרים לא פעלו לפיו".

למרבה המזל, צוין במברק, "הוא נעצר על ידי משטרת מצרים בסיני מסיבות אחרות לגמרי וללא ידיעת המודיעין". גם לאחר מעצרו סירבה מצרים לאשר זאת ו"רק בסיוע אמריקאי מצרים החזיקה אותו במעצר ולא שחררה אותו".

פיקוח הדוק

בדיאלוג עם נציגי ארה"ב, בנובמבר 2009, העיר נציג אמ"ן כי "נדרשת מחויבות לאומית מצרית למניעת ההברחות, הקמת שרשרת ברורה של פיקוד ושליטה על תושבי סיני, טיפול שיטתי במנהרות, מעצר, משפט וכליאה של מבריחים והתגברות על מכשולים מסורתיים של שוחד וחוסר תיאום".

נציג אמ"ן אחר שיבח את המצרים על שעצרו כמה מבריחים, אך הוסיף כי "אחרים עדיין מסתובבים חופשיים". נציג של צה"ל העריך כי במחצית השנייה של 2009 פוצצו המצרים בין 20 ל-40 מנהרות. בתגובה אמר לו אחד מהנציגים האמריקאים, טום גולדברגר (שמוצב כיום בשגרירות בתל אביב) כי לפי הנתונים שבידו, המצרים חשפו ופוצצו כ-200 מנהרות.

גולדברגר ביקש מישראל להכניס יותר סחורות ומוצרים לעזה, כדי להקל על מצוקת התושבים, וגלעד מיהר להגיב כי "אין הגבלות על סחורות אזרחיות". כשגולדברגר שאל "מה עם מלט וברזל?", הבהיר גלעד חד-משמעית כי "לא נסכים שהחמאס יבנה בונקרים, ולכן מלט וברזל לא יוכנסו".

דוברים ישראלים אחרים סיפרו כי מבריחי הנשק למדו להתגבר על המחסום התת-קרקעי שבנתה מצרים בגבול הרצועה, בכך שהעמיקו את המנהרות אל מתחת למחסום הפלדה. הפתרון לכך, אמרו, הוא שהמצרים ימקשו באופן קבוע אזורים מוגדרים ליד הגבול, בעומק של 20-30 מטרים, ישתמשו באמצעי הלם חשמליים (שוקרים) או יחדירו עשן לפתחי המנהרות.

לדעת הדוברים מישראל, על מצרים להרחיב את המכשול בבטן האדמה עד לעומק של 90 מטרים ולפקח באופן הדוק על מבנים באזורים העירוניים (הכוונה כנראה לרפיח המצרית). זאת, תוך מתן דגש על בתים עם גגות חדשים, שייתכן ומסתירים פתחי מנהרות, כבישים חדשים וריכוזים של משאיות.

מחילופי הדברים, כמו גם ממברקים אחרים ששלחה השגרירות בתל אביב לוושינגטון, עולה בבירור כי מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה והחמאס אינה ברורה וכי אין למעשה דוקטרינה סדורה ביחס אליה. עם זאת, במברקים השונים כתוב מפורשות כי ישראל מעוניינת לחזק את הרשות הפלסטינית בגדה, ואת הנשיא מחמוד עבאס (אבו-מאזן) וראש ממשלתו סלאם פיאד, אף שגם כאן ננקטו לא אחת צעדים הסותרים רצון זה.

כך, לדוגמה, התלבט דיסקין ב-2008 אם להיענות לבקשת האמריקאים לאפשר לכוחות הביטחון הפלסטיניים להצטייד באפודי מגן, שריוניות ונשק נוסף. דיסקין הסביר את הסתייגותו בכך ש"יש יותר מדי נשק ותחמושת בגדה המערבית".

מי הבוס

ואולם, ייתכן שהביטוי המובהק ביותר לחוסר יכולתה של ישראל לגבש קו פעולה עקבי וברור כלפי עזה והחמאס בא לידי ביטוי בדברים שאמר לאמריקאים אלוף פיקוד הדרום אז, האלוף יואב גלנט, כמעט שנה לאחר "עופרת יצוקה".

ב-11 בנובמבר 2009 דיווחה שגרירות ארה"ב בתל אביב לוושינגטון כי "הישראלים נהנים מהמצב הביטחוני הטוב ביותר מאז פרצה האינתיפאדה השנייה, וזאת כתוצאה מכך שהמודיעין הישראלי הצליח להביס את רשתות טרור המתאבדים בגדה המערבית".

במברק נכתב כי "האחראי על עזה (גלנט) העיר באוזנינו שהדרג הפוליטי בישראל טרם הכריע איזו מדיניות הוא מעוניין לנקוט, ועדיין לא בחר בין סדרי העדיפויות. גלנט הסביר כי בטווח הקצר, מעוניינים בישראל שהחמאס יהיה מספיק חזק כדי להטיל את מרותו ולמנוע ירי של רקטות לעבר ישראל.

"עם זאת, בטווח הבינוני מעדיפה ישראל למנוע מהחמאס לבסס את שליטתו בעזה, אף שבטווח הארוך היא שואפת להימנע ממצב בו תיאלץ היא לשלוט ברצועה ולקחת לידיה את האחריות על רווחת האוכלוסייה האזרחית".

אפשר לתמוה כיצד מבקשת ישראל לגשר בין שני הרצונות המתנגשים הללו: הרצון לחזק את החמאס, אז להחלישו ובעתיד להימנע מהצורך לשלוט ברצועה.



האלוף יואב גלנט. 'בטווח הקצר רוצים חמאס חזק, בטווח הבינוני רוצים חמאס חלש, ובטווח הרחוק חוששים להשתלט על הרצועה'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו