בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | עד לסיבוב הבא בין ישראל לחמאס

לשני הצדדים נותרו עדיין "אסים" בשרוול - ישראל יכולה לכבוש מחדש את הרצועה, אם תחליט, ולחמאס ישנן רקטות שהטווח שלהן מגיע עד תל אביב

תגובות

ביום הרביעי של סיבוב ההסלמה הנוכחי בדרום, אתמול, ניכר מאמץ של ישראל והחמאס לעצור את האש. בזמן שהדוברים הרשמיים בשני הצדדים המטירו איומים על האויב ושידרו נחישות ונכונות להמשיך במערכה ככל שיידרש, ננקטה בפועל גישה מרסנת בשטח. ישראל חדלה מתקיפות אוויריות יזומות ברצועת עזה מאז שבת בבוקר, והיא מתמקדת במאמץ הגנתי: יירוט רקטות בעזרת מערכת "כיפת ברזל", ובמקרים נדירים יותר תקיפת חוליות שיגור, אם אלו מזוהות בשעת מעשה או מיד לאחריו. מהצד הפלסטיני נורתה אתמול רקטה ועשר פצצות מרגמה, ירידה תלולה בהשוואה לסוף השבוע.

השקט עשוי לחזור בהדרגה משום שההרתעה ההדדית עוד עובדת, במידה מסוימת לפחות. לשני הצדדים נותרו עדיין "אסים" בשרוול - ישראל יכולה לכבוש מחדש את הרצועה, אם תחליט, ולחמאס ישנן רקטות שהטווח שלהן מגיע עד תל אביב. אבל שני הצדדים אינם ששים להפעילם, בשל המחיר שישלמו. שניהם גם אינם רואים כרגע רווח מובהק שניתן להשיגו באמצעות הסלמה חריפה.

אבל הפסקת אש בלתי רשמית, גם אם אכן תושג, תהיה יציבה פחות מהמציאות ששררה באזור אחרי "עופרת יצוקה". שליטת החמאס בפלגים הקטנים יותר התרופפה מאז ולדרג המדיני שלו אין היום יכולת השפעה מעשית על החלטות הזרוע הצבאית בארגון. ומכיוון שהאווירה עדיין מתוחה, בעיקר בקרב חוליות מקומיות, המבקשות לנקום את מות אנשיהן (יותר מ-20 פלסטינים נהרגו בסבב האחרון), יש סכנה שהמשך ירי הרקטות יביא לפגיעה באזרחים ולהצתת תבערה חדשה.

בשונה מהרטוריקה הנחרצת, הפעלת הכוח של צה"ל בימים האחרונים זהירה למדי. גם זה מעיד על חוסר עניין בעימות נרחב בעיתוי הזה. "כיפת ברזל" סיפקה, גם אתמול, יירוט מוצלח ועד כה רשמה לזכותה הצלחה מלאה. לצד הגאווה על ההישג הטכנולוגי, יש לכך משמעות מדינית חשובה: אילו התקיימו היום הלוויות בבאר-שבע ובאשקלון, תוצאה של מטחי קטיושות שנורו לערים אלה (ובפועל יורטו על-ידי ה"כיפה"), היתה ממשלת נתניהו נתונה בלחץ רב של דעת הקהל הישראלית להגיב במבצע קרקעי.

במערכת הביטחון מיהרו אתמול לגזור קופון ציבורי מההצלחות הראשונות של "כיפת ברזל". זה לגיטימי, במיוחד לנוכח הביקורת המופרזת שהוטחה בקברניטים על ההחלטה להצטייד במערכת. מנגד, מטחי הקטיושות - כמו ההצלחות ביירוטם - צריכים להיות קריאת השכמה: ישראל חייבת לממן ולייצר בבהילות עוד כמה סוללות, ולצדן גם עוד מאות רבות של טילי יירוט. אין טעם להמתין עוד לסיוע של הדוד מאמריקה. מוטב להעמיד לרשות הפרויקט גם תקציב ישראלי, מעבר ל-205 מיליון הדולר שהבטיחה ארה"ב, והגעתם מתמהמהת. הסרטים המתעדים את יירוט הרקטות יעשו את שלהם ויביאו לרכש המערכת של רפא"ל על ידי מדינות נוספות, דבר שיסייע בתקצוב הפרויקט.

בהצלחה הישראלית היחסית בימים האחרונים יש עוד שני מרכיבים משמעותיים: האחד הוא תרומת "כיפת ברזל" בזיהוי מהיר של מקורות השיגור, המאפשרת סגירת מעגל ופגיעה מיידית מהאוויר בחוליות ירי נוספות. השני הוא המיגון המשופר שקיבלו בשנים האחרונות תושבי עוטף עזה, בממ"דים ובמקלטים. המיגון, לצד רמת היענות גבוהה להנחיות פיקוד העורף, מונעים אבידות. מה שמטריד הוא שאותה רמת זהירות ומשמעת אינה מופגנת בערים הגדולות יותר. להיטות ציידי היירוטים לצפות ב"כיפת הברזל" פוגעת ברקטות מעל גגות אשקלון עלולה לעלות בחיי אדם.



ילד נותן כדור חי לחמוש בעת הלוויה של פעיל חמוש שנהרג, אתמול בעזה. יותר מ-20 פלסטינים נהרגו בסבב הלחימה האחרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו