בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אופיר שהם, משתלם ליירט רקטה בטיל של 100 אלף ש'?"

שיחת היום

תגובות

תא"ל במיל' אופיר שהם (48) חתום על קורות החיים מהמגוונים ביותר במערכת הביטחון. את דרכו בצה"ל החל בתוכנית תלפיות היוקרתית שמכשירה קצינים לפיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה, ולאחר שסיימה, פנה למסלול מבצעי בחיל הים ואף פיקד על ספינת טילים. בהמשך חזר לתחום הטכנולוגי, לפיתוח אמצעי לוחמה אלקטרונית. זה שנה הוא עומד בראש המנהלת למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, וכאזרח הוא חבר בפורום המטה הכללי וכפוף במקביל לרמטכ"ל ולמנכ"ל משרד הביטחון. בשלוש השנים האחרונות, מפא"ת הוא הגוף המרכזי במערכת הביטחון שמוביל את פיתוח מערכת כיפת ברזל, ביחד עם רפא"ל, ואת הכנסתו לשירות במערך ההגנה האווירית.

אופיר שהם, אינך חושש שבעקבות ההצלחה הראשונית של כיפת ברזל, עם שמונה יירוטים מוצלחים מתוך עשרה בפריסה המבצעית הראשונה של המערכת, אתם יוצרים ציפיות מוגזמות בקרב הציבור?

"אנחנו אומרים את האמת. זאת מערכת יוצאת מן הכלל שאין כמוה בעולם, והיא הוכיחה את עצמה בהרבה מאוד ניסויים ועכשיו עברה טבילת אש מבצעית מוצלחת. ועדיין, כמו כל מערכת יירוט, יש לה סיכויים סטטיסטיים להצלחה וסיכויים סטטיסטיים לכשלון. בינתיים, אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד: תשעה מתוך עשרה יירוטים מוצלחים. לגבי מקרה אחד שעוד מתוחקר בחיל האוויר, לא ברור אם הבעיה הייתה במערכת או בחוסר הבנה בצורת ההפעלה שלה. אבל זה נכון, את הציבור לא מעניין למה ואיך, והוא צריך לקבל תוצאה סופית. בינתיים, במכלול הכולל של הגילוי, רכישת המטרה, החלטה על השיגור ועד הפגיעה, התוצאה טובה".

מההחלטה על פיתוח המערכת ועד כניסתו לשירות מבצעי, עברו בקושי שלוש שנים. אתה לא חושב שלקחתם סיכון גדול מדי בפריסה המהירה כל כך בשטח, עוד לפני שהמערכת הוכרזה מבצעית באורח רשמי?

"אני עדיין לא יודע לתת לך תשובה סופית לגבי היירוטים המוצלחים ואלה שפחות. תמיד קשה לקבוע נקודה מדויקת ונכונה להכנסה לשירות. אנחנו קובעים לוח זמנים של ניסויים, כניסה לשירות והכרזה על מבצעיות. בוחרים תנאי סף שנראים נכונים. במקרה הספציפי הזה, לאור התוצאות הטובות של המערכת מבחינת ניסויים, העובדה שהצוותים המבצעיים השתתפו בניסויים של רפא"ל ושל עצמם, ההתקדמות בקליטת כל חלקי המערכות ותיקון תקלות וההדרכות, וכן עקב התחממות הגזרה, ההחלטה הייתה שהגענו לבשלות סבירה כדי לקצור פירות מבצעיים. גם אם יש לנו עוד כמה השלמות לעשות. ולראיה, מבחן התוצאה".

היו חששות מפריסה מבצעית כל כך מוקדמת?

"בכירי מערכת הביטחון צדקו כשהחליטו לעשות את זה. במפא"ת חשבנו שנכון לעשות את זה גם בחיל האוויר היו לבטים וזה לא שהתנגדו אבל התלבטו. יכולנו לא לפרוס את המערכת ולספוג נפגעים, ולדרג המדיני היה פחות מרחב תמרון. במקרה כזה יכולנו לרחוץ בניקיון כפינו ולומר שהמערכת פשוט לא הייתה מוכנה. אבל הכיוון היה ברור והיה שילוב מצוין בין חשיבה מבצעית ותמיכה טכנולוגית ולוגיסטית. להבנתי, יכולנו לקחת כאן סיכון מחושב, וזה לא כזה סיכון, כי הניסויים היו מאה אחוז".

ובכל זאת, לא היית בלחץ מהרגע שכיפת ברזל נפרסה בשטח, מה יקרה ברגע האמת?

"חיכינו בקוצר רוח לראות מה יקרה בטבילת האש הראשונה. בכל אירוע כזה יש בפירוש התרגשות וציפיות, אבל היה כאן מהלך יפה של תעשיות ביטחוניות יחד עם חיל האוויר. השתדלנו שמתווה הניסויים יכיל מספר גדול של תרחישים והמערכת הזאת נבדקה בהם. דאגנו שהתעשיות הביטחוניות והצוותים הטכניים יהיו זמינים לסיוע גם בתקופת המבצעיות, בוודאי בהתחלה, ולא יעזבו את הפרויקט ברגע שיעבור לחיל האוויר, שהיה צמוד לתהליכי הפיתוח משלב מוקדם".

אי אפשר להתעלם מכך שכיפת ברזל הייתה החלטה של הדרג המדיני שנכפתה על צה"ל.

"גם הצבא וגם מערכת הביטחון מקבלים הנחיות ופועלים על פי הכוונת הדרג המדיני. המציאות בשנים האחרונות השתנתה באופן כזה שחלה הזדהות עם המשימה, גם אצל מי שבתחילת הדרך תמך פחות במערכת. גם בחיל האוויר הוקם גוף מטה שכל תפקידו הוא ההגנה האקטיבית, בעבר זה לא היה. זה סוג של אבולוציה, תמיד יהיו הבדלים במינונים ובדרגים. גם במשרד הביטחון אף אחד לא חושב שיכולות התקפיות לא חשובות, אבל העלייה בחשיבותה של ההגנה ניכרת יותר ויותר במערכת הביטחון. מבינים גם שזה נותן יותר חופש תמרון של הדרג המחליט, בצבא ובדרג המדיני".

גם מחוץ למערכת הביטחון, בתקשורת ובעוד מקומות, היה מאבק ער נגד כיפת ברזל ולובי שתמך באימוץ מערכת נשק מבוססת לייזר כמו "נאוטילוס".

"הלובי לאחת המערכות היה מוטה משיקולים מסוימים מאוד. מי שנכנס לעומק הפרטים, ראה שההחלטה להיכנס לכיפת ברזל הייתה נכונה עוד לפני שסיימנו את הפיתוח. היו כאן שיקולים מאוד נקיים וההחלטות התקבלו אחרי בחינה מאוד מעמיקה של כל האלטרנטיבות. הן הוצגו לשני שרי ביטחון, שלושה מנכ"לי משרד הביטחון וועדות בכנסת. אנחנו לא פוסלים בעתיד את השימוש בלייזר, אלא שבמצבן היום, מערכות הלייזר לא בשלות ועולות לא פחות מכיפת ברזל. יש ללייזר גם חסרונות. ההחלטה התקבלה לפי מה שמדינת ישראל יכולה להשיג כעת".

מה בדבר הטענה שכיפת ברזל עושה שימוש בטילים שעלותם מאה אלף שקל כדי ליירט רקטה שעולה לכל היות רק כמה אלפים.

"לא נכון להשוות את העלות של הטיל המיירט לעלות הרקטה עצמה אלא לעלות הנזק שהוא עלול לגרום לרכוש, חלילה לנפש ולעלות של המהלכים שהיינו צריכים להיכנס אליהם בעקבות כך. אין לנו יומרה ליירט אלפי טילים, אלא להרוויח זמן, לצמצם את האיום ובינתיים הצבא עושה גם דברים אחרים. אסור לשכוח שהמערכת גם תורמת מאוד לכוח ההרתעה הישראלי".



אופיר שהם. 'בכירי מערכת הביטחון צדקו כשהחליטו לעשות את זה. להבנתי, יכולנו לקחת סיכון, וזה לא כזה סיכון, כי הניסויים היו 100%'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו