בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגוני זכויות אדם לחברי קונגרס אמריקאים: צאו נגד מסע החקיקה האנטי-דמוקרטי בישראל

תגובות

כתבת "הארץ" בארה"ב

ארגוני זכויות אדם ניהלו באחרונה מסע הסברה בוושינגטון, במטרה להבהיר לחברי הקונגרס האמריקאי שממשלת ישראל "מסכנת את הדמוקרטיה ומעודדת הסתה גזענית", כהגדרת ג'פער פראח מארגון "מוסאווה" (שוויון). חברי המשלחת ניסו להסביר לאמריקאים את סכנות החקיקה האנטי-דמוקרטית בישראל, לרוב ללא הצלחה יתרה.

מסע ההסברה נע בין הקונגרס, קהילות יהודיות וקהילות מיעוטים אחרות, וכן ארגוני זכויות אדם. נציגי הארגונים קראו לאמריקאים להרים את קולם נגד החקיקה בכנסת, שהוגדרה על ידם כגזענית. הארגונים התרכזו בדבריהם ב"חוק הנכבה", חוק ועדות הקבלה, שלילת הפנסיה מעזמי בשארה, חוק הנאמנות שעדיין נמצא בהליכי חקיקה, והיוזמה להקים ועדת בדיקה של הפעילות ומקורות המימון של ארגוני השמאל.

המשלחת הציגה נתונים על הגזענות בישראל, וכן את היוזמה לגבש מצע של עתיד משותף - הסכמה בין אזרחים יהודים וערבים בנוגע לעתיד המדינה. במשלחת בלטה במיוחד אשה אחת, עם שיער קצר ומשקפיים עם מסגרת פלדה צבעונית. היתה זו ד"ר אלה שאינסקאיה, העומדת בראש מעבדה במכון ויצמן. שאינסקאיה נחשבת לאחד מסיפורי ההצלחה של העלייה ממדינות חבר בעמים, אך בתקשורת בשפה הרוסית בארץ היא זוכה ליחס צונן עד עוין. שאינסקאיה שייכת לזן הנדיר של פעילי השמאל במגזר הרוסי.

היא עלתה לישראל מאוקראינה בשנת 1990, בהזמנת מכון ויצמן, בניגוד לרוב המדענים העולים שנאלצו לקושש את המשכורת בעזרת תוכניות לקליטת המדענים העולים של משרד הקליטה. לדבריה, לפני העלייה היא לא ידעה הרבה על ישראל או הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

"הייתי שקועה כולי במדע", אומרת שאינסקאיה, שעשתה את הדוקטורט שלה בגיל 25. ביקור במחסום בשטחים בתחילת האינתיפאדה פקח לה את העיניים, לדבריה. "הייתי בשוק, שבוע אחרי זה לא ישנתי", היא סיפרה ל"הארץ" בוושינטון, "כתבתי אז מכתב מאוד פרימיטיבי על הנושא, תרגמתי אותו לאנגלית ועברית, והלכתי לחלק אותו בעצמי בחנויות מכולת. לא רציתי להיות חברה במפלגה, זה היה מעין דחף אידאליסטי".

עם הזמן, שאינסקאיה שוכנעה להצטרף למרצ ואף להתמודד על מקום ברשימה לכנסת, אך פעילות ההסברה שלה במגזר הרוסי לא קנתה לה הרבה אוהדים. לאחר שהארגון שהקימה, "מורשתנו", פרסם דו"ח על ההטיה הימנית של התקשורת הרוסית, שכלל ציטוטים כמעט גזעניים, התדמית שלה במגזר הידרדרה עוד יותר.

"אין הרבה אנשי שמאל רוסים, אבל אני לא מסכימה עם כך שהמגזר אבוד", היא אומרת, "הצבעות העבר מראות שמדובר בציבור פרגמטי, אבל אנשים כמו ליברמן עושים לציבור הזה מניפולציות, וחסר מידע אובייקטיבי. חבל שהשמאל ויתר על המגזר הרוסי. אני חושבת שלהפך, צריך להמשיך לעבוד אתו. חבל שלשמאל אין היום מנהיגות שמסוגלת להביא אנשים. אבל בתור מדענית, אני יודעת שגם אם הניסוי נכשל, זה לא בהכרח אומר שההשערה שלך לא נכונה. לפעמים כשמשנים תנאים, זה פתאום עובד.

"אני מנסה לשכנע את מנהיגי השמאל לא לוותר על הציבור הזה. לוושינגטון באנו להסביר לאמריקאים שמה שקורה בחברה הישראלית ובכנסת זה משהו שהם צריכים להשמיע קולם נגדו. המגמות הגזעניות האלה, זה נוגד את הערכים של אמריקה".

אחד הניסיונות לשנות את כללי המשחק היה המאמץ להדק את הקשר עם הערבים הישראלים שלמדו באוניברסיטאות בחבר המדינות ושולטים בשפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו