בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לטהר את האוויר

מאשימים את השליח

תגובות

אפשר להאמין ליצחק הרצוג. אולי באמת הוא לא אמר דברי גזענות בוטים על עמיר פרץ. אבל מי שמכיר את הסיטואציה גם מבין איך התגלגלו הדברים ומה משמעותם.

הסידור ידוע: אנשי הסגל הדיפלומטי האמריקאים אוספים מודיעין על המערכת הפוליטית בישראל. לשם כך הם נעזרים בפרשנים לעת מצוא, ומעדיפים אנשי מפתח, מקורבים לצלחות, שנראים כמו אנשי העולם הגדול. אלה מספרים להם מה קורה, וסיפוריהם מדווחים. לפעמים הפרשנות מתעוותת. לפעמים היא מצוטטת במדויק.

עיון מדוקדק במסמך המצטט את הרצוג יוצר רושם של הישענות לא מבריקה וגמלונית מעט על פרשנותו של השר הסימפטי מ"הרצוג פוקס נאמן". קשה להאמין שהרצוג לא אמר אף מילה אחת מהמצוטט, אבל גם אם התכוון רק "לשקף את המצב", דווקא השיקוף הוא שמצביע על בעיית עומק בתפישת עולמו.

הדבר המדאיג הוא, שבעוד שתפישת העולם הזאת משייטת לה כקרחון ענק בחברה הישראלית בכלל ובמפלגת העבודה בפרט, ראשה מציץ רק לעתים נדירות וחושף לרגע את ממדיה הנבזיים. וכאשר זה קורה - מיד מאשימים את השליח: העיתונאי שחשף, העיתון שציטט, הפוליטיקאי המזרחי שנעלב, גם אם בכלל לא נעלב.

והאבסורד הוא, שכל מה שעמיר פרץ עושה מאז החל בקריירה הפוליטית שלו הוא ניגודה המוחלט של הפוליטיקה העדתית והמגזרית. גם במסיבת העיתונאים שבה הכריז השבוע על התמודדותו שב והזכיר את החיבור בין חברה, דמוקרטיה ושלום, והדגיש את דאגתו מהחקיקה הגזענית נגד ערבים ומהפגיעה בחופש העיתונות.

גם אם האמריקאים ציטטו נכון רק 10 אחוזים מדבריו, הם ממחישים איזה מסלול מכשולים מטורף פרץ עבר בדרך לניצחון ב-2006, ועד כמה גדול היה הישגו כשהעבודה בראשותו זכתה ב-19 מנדטים, על אף עריקתם של שמעון פרס ואנשיו, וסלידתם המתנשאת של רבים מוותיקי העבודה בקיבוצים ובשכונות השבעות במרכז.

הבשורה הרעה היא, שמאז לא השתנה דבר. במסיבת העיתונאים טרחה אחת הכתבות להחמיא לפרץ שהוא נראה יותר "רגוע ובטוח בעצמו ופחות מתלהם", אבל העירה ש"ליד השולחן שלך יש רק מזרחים". בלי משים היא כללה בהם את ראלב מג'דלה, שנחשב, כנראה, מזרחי כי הוא ערבי.

הבשורה הטובה היא שגם בעניין זה ויקיליקס מצליח להסיר מסכות ולחשוף אמיתות לא נעימות. הפעם הרצוג, הממי הלאומי, יצטרך להתפתל קצת. לא נורא. עדיף שהכל בחוץ. רק שם יש סיכוי לטיהור האוויר מהריח הרע.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו