בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "קירסטן גיליברנד, ניתן לבטל את דו"ח גולדסטון?"

שיחת היום

תגובות

בתחילת אפריל השנה פרסם השופט ריצ'רד גולדסטון מאמר ב"וושינגטון פוסט", ובו כתב: "לו הייתי יודע אז מה שאני יודע עכשיו, דו"ח גולדסטון היה מסמך שונה".

ביום חמישי בלילה, העביר הסנאט של ארצות הברית פה אחד את החלטה 138, הקוראת לאו"ם לבטל את דו"ח גולדסטון. הסנאטורית קירסטן גיליברנד, דמוקרטית ממדינת ניו-יורק, הציגה את ההחלטה.

השופט ריצ'רד גולדסטון הבהיר שאין לו כוונות לפעול לביטול הדו"ח, וחברי ועדת גולדסטון נוספים הודיעו שהם עומדים מאחורי הדו"ח כפי שהוא. מדוע העלית את ההצעה?

"לפני שנתיים הבעתי את דאגתי מההטיה המובנית של דו"ח גולדסטון ומסקנותיו וקראתי מייד לדחות אותו, יחד עם קואליציה חוצה מפלגות של הסנאטורים.

עכשיו, כשהשופט גולדסטון אישר את החששות המוקדמים שלנו, אני ועמיתיי מהסנאט הבענו שוב את עמדתנו התקיפה, שהאו"ם אינו צריך לתת לגיטימציה להאשמות המוטות וחסרות הבסיס נגד בעלת הברית הקרובה שלנו. הדו"ח המוטה והחד-צדדי שולח מסר מסוכן למדינות המגנות על עצמן נגד הטרור, ואיננו יכולים לתת לזה לעבור מבלי לאתגר את זה.

למיטב הבנתי, בנוגע לתהליך במועצת זכויות האדם של האו"ם, חברי המועצה יכולים לעשות צעדים לדחות את ממצאי הדו"ח, או להפסיק לפעול על בסיס המלצות הדו"ח גם מבלי שהשופט גולדסטון יעשה צעד נוסף כלשהו".

מהו בעצם הסיכוי שלהחלטה הזאת תהיה השפעה על האו"ם, מלבד שליחת מסר תמיכה בישראל?

"האו"ם צריך להתמודד עם עובדות. הדו"ח שהיה בעייתי מראש, כבר מההתחלה, נפגע עכשיו על-ידי שחקן המפתח שלו.

באמצעות החלטה שעברה פה אחד בסנאט, שלחנו מסר חזק לאו"ם ולמדינות החברות בו, שארצות הברית אינה תומכת בדו"ח גולדסטון ובפעילותם כתוצאה מהדו"ח. אנו מצפים לכך שהמסר הזה יישמע".

באחרונה נדמה שהממשל האמריקאי עמוס בהתמודדות עם הטלטלה במדינות אחרות במזרח התיכון, ועל רקע המהפכות הערביות, ישראל כבר אינה בין העדיפויות הראשונות. איזה רושם יש בסנאט?

"הקשר בין המדינות אינו ניתן לניתוק וישראל תמיד תהיה בעדיפות מרכזית.

זה בהחלט זמן של טלטלות באזור, אך היחסים והאינטרסים המשותפים שלנו חזקים כמו תמיד. בגלל זה, כשאנו נתקלים ברגשות אנטי ישראליים בגופים בינלאומיים כמו האו"ם, אתם רואים תגובה תקיפה ומיידית של קואליציה רחבה וחוצה מפלגות של חברי הקונגרס.

זאת התפישה שלי, כחברה בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, ואני יכולה להעיד שאנו ממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק על כמה סוגיות חשובות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס במאי. האם יש ציפייה שהוא יציג יוזמת שלום ישראלית?

"אני מצפה לנאום שלו. לראשונה פגשתי את ראש הממשלה כשביקרתי בישראל בשנת 2009, והיתה לנו הזדמנות לדון באתגרים הביטחוניים שישראל מתמודדת אתם והשאיפה להסכם השלום כמה פעמים אחרי זה.

כל הצדדים צריכים להמשיך לקדם את השלום. ראש הממשלה כבר עשה ויתורים רבים למען השלום, זה הזמן בשביל הפלסטינים לעשות את אותו הדבר, ולחזור למשא ומתן הישיר.

רק הצדדים עצמם יכולים להשיג שלום, אי אפשר לקדם את זה באופן חד צדדי באו"ם. בגלל זה התנגדנו, בהצלחה, להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, בפברואר השנה, לגנות את הבנייה בהתנחלויות. ולמרות שבשבועות האחרונים הופיעו אתגרים חדשים, ישראל היא מדינה חזקה שיכולה לסמוך על הידידות, התמיכה והברית עם ארצות הברית".

קמפיין הבחירות לנשיאות 2012 כבר החל, ומלחמות על התקציב בשבוע שעבר הבהירו שאין הרבה סיבה לצפות לאווירה פחות מתוחה ומפלגתית ב-19 החודשים הקרובים. איך זה עשוי להשפיע על מדיניות החוץ של ארצות הברית? עם תוכניות הקיצוצים העמוקים, מה הסיכוי שסיוע החוץ, כולל הסיוע לישראל, ישרוד?

"אנחנו בהחלט צריכים לקבל החלטות קשות בנוגע לתקציב, אך אני מאמינה שסיוע לישראל ימשיך ליהנות מתמיכה חוצה מפלגות חזקה. יש הכרה בכך שהתוכנית הזאת, שהיא חלקיק מתקציב ארה"ב, תורמת לכלכלה בשתי המדינות".

עליית מחירי הנפט בעקבות המשבר בלוב די נטרלה את יעילות הסנקציות נגד איראן. האם יש עוד חקיקה בקנה שיכולה להדק אותן?

"איראן היא איום על ארה"ב, ישראל והדמוקרטיות הצומחות באזור. על הסנקציות להימשך, ואני מרוצה מכך שארה"ב ואירופה הוסיפו סנקציות חשובות מאז תחילת 'האביב של מדינות ערב'.

אנו עובדים בסנאט על חקיקה חשובה שסייעתי לקדם השנה, "חוק השקיפות ומתן הדין והחשבון". כשהחברות עושות עסקים עם איראן, הן מממנות את הפיתוח הגרעיני של איראן ומסכנות את בטחון ארה"ב, ישראל וכל בעלות הברית שלנו.

החוק מחזק את הסנקציות הקיימות באמצעות חיזוק הדרישות לדיווח, והבטחת המצב שבנקים וחברות שעושים עסקים עם איראן לא נהנים מגישה לכלכלה אמריקאית. אם נוכל להגביר שקיפות של ההשקעות באיראן, נוכל למנוע מימון להתגרענות צבאית של אחת המדינות העוינות בעולם".



קירסטן גיליברנד. 'האו''ם צריך להתמודד עם עובדות. הדו''ח, שהיה בעייתי מראש, נפגע עכשיו על ידי שחקן המפתח שלו'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו