בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "חנה מרון, האם את מצטערת שחתמת על היוזמה להכרה במדינה פלסטינית?"

2תגובות

חנה מרון, בת 87, כלת פרס ישראל, מכוכבות התיאטרון הגדולות של ישראל, שנפצעה קשה בהתקפת מחבלים על מטוס אל על במינכן ב-1970 ורגלה נקטעה, חתמה על היוזמה החדשה התומכת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' וקראה את מגילת העצמאות באירוע ההשקה שלה אתמול בתל אביב. מפגיני ימין שהתפרעו באירוע קראו קריאות גנאי גם לעברה.

חנה מרון, קראו לך גיס חמישי.

"היו הרבה קריאות אישיות, קשה לי לחזור על זה. אמרו... חבל שלא הורידו לך את שתי הרגליים, הנה אמרתי את זה. אבל ההתנהגות שלהם הראתה שכנראה אלו אנשים שאצלם לא האידיאולוגיה זה העיקר, זה מה שהפתיע אותי, כי גם אם אתה חושב אחרת מהשכן שלך, זה לא צריך להביא אותך לשנאה. אבל אולי אני טועה בזה כי זה אולי מה שמביא את כל האסונות שאנחנו חיים בהם. על כל פנים זה היה די טראומטי כל העסק".

את מצטערת שחתמת?

"לא, אני לא מצטערת. כל פעם, כל הזדמנות שאפשר לנסות לעבור את הגשרים האלה, צריך לעשות את זה. יש לי ספק גדול אם זה יעזור, אבל אם נצליח לעשות עוד אלף כאלה אולי זה יתחיל כן לזוז. או עשרת אלפים או מיליון, אני יודעת?".

אז למה את תומכת בהקמת מדינה פלסטינית?

"אני תומכת בשלום, לשני העמים, כיוון שיש כנראה צורך. אני לא פוליטיקאית ולא שום דבר. אני נכה בצורה כזו שכמעט מתתי לפני למעלה מ-40 שנה בגלל המאבק הזה. כשחזרתי מבית החולים אמרתי שאני רוצה, כמה שאוכל כאזרחית, להועיל שיהיה שלום - מה זה שלום, שתהיה הבנה בין שני עמים שצריכים נולנס וולנס (בלטינית: בלי רצון) לגור יחד במקום אחד קטן ומחורבן.

"וכל פעם כל ממשלה עושה כל מיני סיבובים מסביב: שלום - בטח רוצים, והבנה - בטח רוצים, בטח שאנחנו תומכים, בטח שגם הם צריכים להיות אזרחים. אבל עם כל החוקים הגזעניים שמפלים ומפרידים ערבים ועם הדת האיומה שלנו ועם הכוח של הדתיים, אנחנו לא מצליחים להגיע למה שבעצם יעני כולם רוצים - פשוט לחיות בשקט כל אחד בעניין שלו".

והדת האיומה שלהם?

"כמובן, אני לא אומרת את זה, בוודאי שגם הם. תביטי, אני באמת לא מומחית לדבר הזה. אני פועלת ברגש ועם הטיפת שכל שיש לי ואני כבר הרבה שנים במקום הזה אז אני מרשה לעצמי להביע דעה. אבל בוודאי שהם לא בסדר, ממש לא בסדר, כי הם לא הולכים לקראתנו בשום דבר. אבל אנחנו היותר מתורבתים, יותר חכמים, אנחנו צריכים להושיט להם יד ולעזור להם להגיע למצב שבו יוכלו לחיות אתנו ביחד. זה המצב".

אמרת לי קודם שנמאס לדבר על הנושאים האלה.

"כן, טוב, זה פאסון דה פארלה (בצרפתית: צורת דיבור). בטח שנמאס. נמאס כשאין תוצאות. אז עוד פעם יש הפגנה ועוד פעם יש כמה אנשים ועוד פעם שולה אלוני ועוד פעם חנה, ועוד כמה שנים אנחנו כבר לא נהיה אז מי ימשיך? את תופסת אותי ביום שאני קצת מיואשת, זו האמת".

האנשים האלה שבאו להפריע, את מי הם מייצגים בעינייך?

"הם מייצגים חלק גדול של העם, אנחנו במיעוט יקירתי. יש הרבה מאוד אנשים שלא כל כך מבינים איך אנחנו רוצים שלום עם הפלסטינים, הערבים האלה, השכנים האלה, שהם גם מאוד לא יפים וזה נכון, שעושים לנו את המוות וזה נכון! ואני גם דוגמה, מה אני עשיתי לבחור הזה בשדה התעופה שאמר לי ?איים גואינג טו קיל יו'? אני שואלת את זה כאילו בתמימות.

את יודעת, אני כבר בגיל כזה שהייתי רוצה רק ליהנות מעצמי, מהמשפחה שלי, מהעניינים שלי, מהחתיכת שוקולד שלי וגמרנו. וזה פשוט לא ניתן. וזהו".



מרון. ''אנחנו במיעוט. יש הרבה מאוד אנשים שלא מבינים איך אנחנו רוצים שלום עם הפלסטינים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו