בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קו ההגנה של ישראל: סג"מ שיירט את המטוס המתאבד

חיל האוויר קיים החודש תרגול לבלימת טרור אווירי, "מבואינג עד טיסן"

תגובות

רב-סרן יותם, קצין המילואים בעמדת הבקרה בהר מירון, מדבר ברשת הקשר עם צמד מטוסי "סופה" (אף-16-איי), אי שם מעל הים התיכון. הטייסים הוזנקו לאוויר בעקבות התרעה על מטוס אזרחי חשוד, שנע באופן מדאיג באזור שישראל מגדירה כרגיש, בקרבה מסוכנת לקידוח הגז ים-תטיס ממערב לאשקלון.

הטייס המוביל מדווח ליב"א (יחידת בקרה אווירית) שהוא מזהה מטוס קרב זר, הנע קרוב למטוס האזרחי, מסתתר מאחוריו. הדילמה של הטייסים והבקר מסובכת: איך להפיל את מטוס הקרב אם ינסה לחדור לאזור אסור לתנועה, בלי להסתבך בפגיעה במטוס נוסעים. "רשאי להפיל קרב בלבד, ללא פגיעה באזרח", מודיע הבקר. "בקו אחרון להחלטה רשאים לבצע על המהיר (מטוס הקרב), ובמקביל לנסות ולהסיט את האזרח מערבה בסימנים מוסכמים. נסו להפנותו מערבה, שלא ייקח לתוך האזור הרגיש".

שינוי עמוק בגישה

בה בעת מטפלת היב"א בעוד כמה אירועים מדאיגים. מטוס קרב שהתאמן ליד הגבול חצה אותו. כלי טיס אחר התגלה נע באטיות בדרום, במרחק מטריד מהכור בדימונה. התקשורת, העברת המידע, קבלת ההחלטות - הכל מתנהל במקביל, בפרק זמן שבין עשרות שניות לדקות ספורות. הכל, כמובן, חלק מתרגיל - סדנת "טרור אווירי" שקיים חיל האוויר בתחילת החודש.

נטלו בסדנה חלק מערך הבקרה האווירית וחלק ניכר מטייסות החיל. אבל התרחישים לקוחים מהעולם האמיתי ומבוססים על אירועים אפשריים בזירה הישראלית או על תקדימים שהתרחשו בחו"ל.

חלק ניכר מהתרגיל מנוהל מהיב"א בהר מירון. זו אחת הפסגות הגבוהות בישראל, כ-1,200 מטרים, אבל הבקרים יושבים באור הניאונים הנצחי, בעומק האדמה. היב"א נבנתה כך שתעמוד בתקיפות אוויריות ובירי טילים, בהבנה שזו נקודת שליטה הכרחית, בזמן שגרה ובוודאי בלחימה. במאי 2006, קצת לפני המלחמה בלבנון, ירה חיזבאללה קטיושות לבסיס באחד מסיבובי ההסלמה. במלחמה נרחבת, היב"א תספוג יותר, אבל זה לא אמור להפריע לה להמשיך לתפקד.

ההגנה מתקיפות מהאוויר בנויה על שכבות: מטוסי יירוט, טילים נגד מטוסים ויחידות הבקרה (יירוט טילים, לעומת זאת, הוא משימה שנתונה באחריות בלעדית של מערך ההגנה האווירית, הנ"מ לשעבר. היב"א כמעט אינה משולבת בו). סגן-אלוף גיל, מפקד היב"א הצפונית, אומר שההיערכות הישראלית לבלימת תקיפות של מטוסים, ובעיקר פיגועי התאבדות באמצעות ריסוק מטוסי קרב או מטוסים אזרחיים, עברה שינוי עמוק אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001 בארה"ב.

כמה חודשים לפני נפילת המגדלים התאומים בניו יורק, חצה טייס אזרחי מלבנון את המרחב האווירי הישראלי ומטוס ה"ססנה" שלו הופל מעל מכמורת. בדיעבד עלה חשד שהאיש היה אוהד חיזבאללה. היום, אומר גיל, "לא היו נותנים לו להתקדם דרומה מנהריה".

המקרה הישראלי שונה בתכלית מהאמריקאי, בגלל הזירה הזעירה כל כך. מטוס קרב נע במהירות של כ-14 קילומטרים בדקה. די לו בשלוש דקות להגיע מראש הנקרה לבתי הזיקוק בחיפה או מים המלח לירושלים. מטוס אזרחי יעשה אותה דרך בעשר דקות.

זה מחייב מעקב אינסופי אחר התנועה האווירית במדינות השכנות, מערכת התרעה מהירה וכוננות קבועה של מטוסי יירוט, באוויר ועל המסלול. "אין כאן מישהו אחר. אין גיבוי. רק הבקרים והטייסים, עם אחריות עצומה. אנחנו השוער, הבלם והקישור גם יחד", מסביר גיל.

תרחישי האיום מגוונים: מטוס אזרחי מתאבד, מטוס קל גנוב, מטוס קרב, גלשן, מזל"ט. חלקם כבר קרו, כמו חמשת המזל"טים מתוצרת איראן ששיגר חיזבאללה לשמי ישראל לפני המלחמה בלבנון ובמהלכה. חיל האוויר צריך לאתר, לגלות ולסכל פגיעה מהאוויר בשטח המדינה. ההיערכות, כמו התרגול, נוגעים לאירוע רב-זירתי, שבו ישוגרו כמה איומים מסוגים שונים בעת ובעונה אחת, באזורים שונים.

אלוף-משנה רן, ראש מערך הבקרה בחיל האוויר, מסביר ש"אלפי מטוסים, רובם אזרחיים, טסים סביבנו כל הזמן. זה מחייב אותנו להרבה יותר ערנות, גם במעקב אחר טיסות חריגות. חלק מנתיבי הטיסה האזרחיים כמעט צמודים לשטחנו, כמו נתיב מצרי שעובר קרוב לגבול בסיני. אם יש אירוע טרור ביוון, אנחנו מעלים כוננות ועוקבים אחריו, למקרה שההשלכות יגלשו אלינו. וכשיש אירוע חשוד בשמי תל אביב, אנחנו מזניקים גם לאילת. הנחת המוצא היא שזו עלולה להיות התקפה משולבת, שתכלול גם פעולות הסחה".

בנסיבות מסוימות, החלטת היירוט תוטל אולי על סגן-משנה תורן ביב"א. זה עשוי להיות מטוס קרב סורי חודר בגולן, והתהליך העשוי לארוך פחות מדקה. תרחישים מורכבים וממושכים יותר, המשלבים גם מטוסים אזרחיים, יחייבו מעורבות צמודה של הקצינים הבכירים במערך הבקרה, במרכז השליטה של חיל האוויר בקריה, ואף של הצמרת המדינית-ביטחונית: ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל.

הממשק המדיני מתורגל מדי שבוע. נעשות שיחות טלפון מהירות, שתכליתן לאתר את הבכיר בזמן מינימלי שיאפשר לו לקבל החלטה. באירוע אמיתי, חיל האוויר צריך לספק לו את הנתונים הרלוונטיים: מה ידוע על המטוס וכוונותיו, לוח הזמנים עד קבלת החלטה והמלצה כיצד לפעול. בכניסתם לתפקידיהם, הקברניטים מקבלים הדרכה מפורטת מאנשי החיל, המתארת את המושגים המקובלים ואת מסגרת הזמן להחלטות.

אין מרחב לטעות

החודש, התרגול לא כלל את הדרג המדיני. טייסת אף-15 בתל נוף הקימה "מגרש משחקים" אווירי, שבו תרגלו מטוסים מכל טייסות היירוט. הטייסים התאמנו בחמישה תרחישים בזה אחר זה, כשהם מקבלים את המידע רק תוך כדי הטיסה.

סא"ל גלעד, מפקד הטייסת, אומר שאחרי 11 בספטמבר הובהר שאין עוד מרחב לטעות בהחלטות במקרה של חדירה למרחב האווירי הישראלי. "יש אפס סובלנות. אם לא אתחיל לטפל במטוס קרב ברגע שחצה את הגבול, כבר יהיה מאוחר מדי. זו משימה שגרתית, שוחקת, שמחייבת כוננות 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, 365 בשנה. זה כרוך בהרבה הזנקות שווא ובלא מעט הוצאות כספיות.

"היום אני חייב להכשיר את הטייס למיומנות מגוונת: ממחבל מתאבד בבואינג 747 עמוס נוסעים ועד טיסן קטנצ'יק ואפילו בלון מודיעין. טייס, שהוא לעתים בן עשרים ומשהו, הוא המענה הנוכחי של המדינה לאירוע טרור אווירי ברבע השעה הראשונה. אם פיספס, אנחנו בבעיה. כמפקד טייסת אין לי כמעט השפעה על אירוע כזה, עד לשלב התחקיר. עד שאגיע מהבית לטייסת, האירוע נגמר. העניין מתנהל מול היב"א ומול הבור".

לדבריו, "כשמתרחש אירוע אמת עם מטוס אזרחי, ראש הממשלה צמא לנתונים. את חלקם יכול לספק רק הטייס, לפי מה שראה בעיניו: האם יש תנועה פנימית במטוס? האם הווילונות פתוחים או סגורים? תפקיד הטייס לסמן ולאותת למטוס החשוד, לקבל תחושה ולהעביר נתונים. ההחלטה הסופית תהיה בין מרכז השליטה לדרג המדיני, אבל זו סוגיה שלעולם לא נוכל להגדירה עד הסוף.

"לטייס מוגדר מתי הוא רשאי להפיל. אני מפמפם לו את זה כדי שבאמצע הלילה יידע מה מותר ומה אסור לו, ויבין את הרציונל. אבל תמיד יש סמכות של הטייס המוביל במבנה ולעולם לא אקח אותה ממנו. אנחנו מחנכים אותם כך שבמקום שבו יחשבו שזו נקודת החלטה, יהיה להם כל הגיבוי להחליט ולשאת באחריות. עובר כאן קו עדין: מסגרת ברורה של חוקים והגדרות ומולה סמכות המוביל. אין לו חצי שנה להחליט, לעתים יש לו חצי דקה, ואין אפשרות ריאלית לקבל תשובה מאחור.

"כשאתה מקבל הנחיה להפיל, אין לך כלים לשלול ירי. הדילמה היא אם לבצע בלי אישור, מול הסיכון שאתה מגלה בשטח. מרגע שאתה מחזיק כוננות כזו, ייתכן שלא תוכל להימנע מאחריות. כטייס, לקחת את זה על עצמך ואינך יכול לצפות שכולם יחליטו בשבילך".

לגלעד חשוב להסביר שהאצבע לא תהיה קלה על ההדק במקרה של מטוס אזרחי חשוד. "יש סדרת פעולות שנעשית כדי לזהות את המטוס. איש לא יפיל מטוס אזרחי מאה מייל מהחוף. אתה תמצה עד תום את בחינת הספקות. ההנחה תהיה שהטייס בצד השני מבולבל. צריך להיות מידע מאוד ברור שמדובר במחבל, וגם אז אין טעם להפילו רחוק משטחנו. אני אשגר נורים, אירה באוויר לידו. יש סימנים מוסכמים: בוא אחרי, בוא לנחיתה, הסתובב".

התקופה האחרונה מציגה אתגרים חדשים. אחרי פרשת המשט לעזה וההשתלטות על "מרמרה" במאי אשתקד, עלה החשש גם ממטסי סיוע. רן אומר ש"אפשר להצניח דברים בעזה ואפשר גם לנסות לנחות שם במטוס קל. אנחנו נערכים לזה, אבל ברור שהשיטה העדיפה היא סיכול בערוצים המדיניים".



יחידת בקרה אווירית בהר מירון. מעקב אינסופי אחר התנועה האווירית במדינות השכנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו