בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתנגדים להכרת השמאל במדינה הפלסטינית הקימו את האירוע לתחייה

תגובות

אירוע הכרזת העצמאות של פלסטין וישראל, מול היכל העצמאות ברוטשילד, יכול היה להיות אירוע צוותאי מנומנם. היוזמים היו זוכי פרס ישראל, הממסד התרבותי, מלח הארץ. אבל המתנגדים, אלה שצעקו ?כהנא צדק' ואלה עם חולצות 'אם תרצו', עוררו אותו לתחייה.

בניגוד להפגנה בנוגע לטוהר הרחם היהודי בבת ים, למשל, שבה הפגנת הנגד של השמאל מוקמה במרחק כחצי קילומטר והוקפה שוטרים, כאן, אנשי הימין השתלטו על עמדה אסטרטגית כמעט במרכז האירוע וחיבלו בו. המשטרה, כצפוי, לא עשתה דבר. למעשה לא היו יותר מעשרים אנשי ימין לא מסודרים, חלקם נראו מוכי גורל, אבל היו להם וובוזלות ומשרוקיות והם נכנסו עם מגאפון לתוך האירוע של השמאל וגנבו את ההצגה מהשחקנים והמחזאים.

אדם שמזכיר פיראט, שדגל ישראל אוחז את שיערו, צעק "כל מי שאוהב את ישראל שיבוא לפה, כל מי ששם, אני מוכן ללוות אותו לעזה. אני מוכן לוותר על האמנים בישראל. שלא יהיו אמנים בישראל". כשאנשים ענו לו, הוא צעק לכל אחד: "אדוני, בגללך בית המקדש נחרב". יאיר גרבוז מלמל: "כן, אני הולך עכשיו לפרק את המקדש". בחור ששם את הדגל על גבו כגלימת סופרמן, לבש חולצה שעליה תמונת הרצל של "אם תרצו" והרכיב משקפי שמש צבעוניים ויפים התחיל לקלל אותי. הוא נשא שלט מוזר שיצר משוואה בין תומכי המדינה הפלסטינית לפגיעה בגלעד שליט.

האירוע, היה הצלחה והביא כ-500 אנשים בהתראה קצרה. ובכל זאת, לא ראית כמעט את אנשי השמאל החדש. כשם שהבחירה במקום - אולם הכרזת המדינה - ניסתה להקים לתחייה איזה רגש שהתנוון, זה היה אולי ניסיון לקומם את השמאל של פעם, של ישראלים יפים. לא היו כמעט אנשי סולידריות שייח ג'ראח, תנועות פמיניסטיות, או כאלה שקשורות לזהות המזרחית, לא היו נסיונות לחבר למאבק החברתי. למעשה לא היו כמעט פלסטינים באירוע. היה נואם אחד בערבית, לטיף דורי הוותיק, שהוא יהודי. זה היה השמאל של פעם, עם הרבה רצון טוב. השחקנית חנה מרון, אדם שקשה לא לאהוב, החלה לקרוא את מגילת העצמאות החדשה. הפיראט שרק במשרוקית ירוקה שקונים בחנויות הכול בדולר. על ישבן קסדתו הודבק סטיקר של "ישראלי", חינמון פושט רגל שבו כתבתי כמה פעמים במדור הדעות, עד שעצבנתי את העורך.

זה לא היה טקס חגיגי כפי שציפו המארגנים. חנה מרון, בת 87, עם משקפיים אדומים, המשיכה לקרוא את המגילה, אך הרעש של הבריונים היה עז. המלים התגלגלו בפיה, קולה לעתים נשנק אך שב ועלה. "אני מחפשת צדק", היא סיימה לבסוף.

ממש קרוב למתפרעים, ליד אולם הכרזת העצמאות, עמד נינוח הח"כ החוזר ראלב מג'אדלה. אני מסביר לו שהוא לא בצד הנכון. אבל הוא אומר "הכול נכון". אני מפריע לו להתראיין לטלוויזיה רוסית, אוחז בקבוק מים מינרליים. חוץ ממנו, ודב חנין, לא ראיתי חברי כנסת של השמאל, למשל אלה שמתמודדים על מפלגת העבודה. במקום לחבק את היוזמה הפלסטינית להקים מדינה בספטמבר, הם מתבלבלים ועסוקים בשטויות: דקות לפני האירוע התקשרה אליי בחורה מבולבלת ממכון סמית ושאלה מה אני חושב על מועמדת שאותה כינתה שלי חיימוביץ' ומועמדת אחרת בשם אראל מרגלית.

"לא תיכננו שהם יבואו", אומר המעצב דוד טרטקובר, אחד היוזמים של המסמך, על אנשי הימין. המחזאי יהושע סובול, ברקע, נואם, מנסה להפחיד בכך שכיכר רבין תהפוך לכיכר תחריר, אם לא יהיו שתי מדינות. זה דווקא נשמע כמו משהו אופטימי. "אתם רוצחים, אתם בוגדים", צועק מישהו, וכמעט לוקח את המיקרופון.

האירוע נגמר. בחור מנסה להלהיב את השאריות שנותרו, צועק במגפון על שתי מדינות לשני עמים, מאחוריו הבלונדיניות של "שלום עכשיו" מנופפות דגלים. אבל אנשים לא מצטרפים. הקהל מבוגר ברובו, אנשים חשובים וכבודים. אין להם כוח לצעוק "כיבוש לא, שלום כן". הם עשו את שלהם. "מה קרה, חברים, אכלתם יותר מדי מצות?", הוא שואל.

"בסיום ההפגנה, כל מפגין מהשמאל מקבל כאפיה ומאתיים שקל מהקרן החדשה. ההסעה לעזה יוצאת בקרוב", צועק מישהו. פניו זועמות בשנאה. אני שואל לשמו. הוא אומר שקוראים לו קובי אמיר והוא שיפוצניק. אני אומר שאני שוקל לעשות שיפוץ. קולו מתרכך, הוא נותן לי את הטלפון והפייסבוק. אנחנו לוחצים ידיים כחברים. "הוא מהשב"כ", אומר עליי מישהו. "אם הוא מהשב"כ הוא אתנו", אומר חברי החדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו