בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשיא סוריה בשאר אל-אסד לא הבין שהזמנים השתנו מאז הטבח בחמה

תחילת הסוף?

תגובות

אחרי יותר ממאה הרוגים בהפגנות סוף השבוע, המספר הגבוה ביותר של נפגעים מאז החלו המהומות בסוריה, נראה כי שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד הולך ומתערער. ככל שדולפים יותר סרטונים המתעדים את טבח המפגינים, גוברים סימני השאלה סביב יכולתו לעצור את גל המחאה נגדו.

עד כה, מסתמנת מדיניות היד הקשה שמפעילים כוחות הביטחון ככישלון. המחאה מתחזקת ומתפשטת לערים נוספות, בחיקוי מדויק למדי למהפכות שהצליחו בתוניסיה ובמצרים, ולזו שהידרדרה למלחמת אזרחים קשה - בלוב. ייתכן שלאסד, בראייתו, אין ברירה: אם לא יפעיל נגד המפגינים את אותה רצחנות שבה טבח אביו, חאפז, בעשרות אלפי אחים מוסלמים בעיר חמה לפני 30 שנה, לא ישרוד. מנגד, הזמנים השתנו: מהטבח בחמה לא דלפו סרטונים סלולריים - והלוויותיהם הסוערות של המפגינים רק מביאות עמן עוד עימותים אלימים, שסופם שפיכות דמים נוספת.

כך אכן קרה גם בסוף השבוע האחרון. בהפגנות יום השישי ירו כוחות הביטחון הסוריים בלא הבחנה לעבר משתתפי ההפגנות. הסרטונים המופצים באינטרנט מתעדים צרורות ירי ועשרות נפגעים כמעט בכל ערי סוריה. הפצועים נשמעים מתחננים לעזרה רפואית, בעוד הירי נמשך. בהלוויות שהתקיימו אתמול רק עלה מספר המשתתפים, ונוספו עוד קורבנות מירי כוחות הביטחון.

המחאה מתפשטת הפעם גם למוסדות השלטון. שני חברי "מועצת העם", הפרלמנט הסורי, הודיעו על התפטרותם בתגובה למהומה. אלה אינם חברי אופוזיציה, אלא אנשי מפלגת השלטון, הבעת', אף שאחד מהם נחשב עצמאי יחסית. שני המתפטרים הם תושבי דרעא, העיר שבה החלו ההפגנות ושנהפכה לסמל המאבק באסד. לשניים הצטרף המופתי של דרעא, פקיד ממשלה לכל דבר. הוא הודיע על החלטתו להתפטר בראיון לאל-ג'זירה.

גם זה אירוע שממחיש את חומרת מצבו של אסד. תחנת הטלוויזיה הקטארית, הפופולרית ביותר בעולם הערבי, הצטרפה למאמץ להפלת שלטונו. התמונות של הטבח במפגינים מגיעות לכל בית בסוריה באמצעות אל-ג'זירה, ורק מגבירות את העוינות למשטר. ההצלחות המפוארות של שושלת אסד בבחירות התקופתיות לנשיאות, שהתקרבו במשך שנים ל-100% מקולות המצביעים, נראות היום מגוחכות.

מהזווית הישראלית, קיימת אירוניה מסוימת גם בהכרזת דמשק על הצורך לחסום את גבולות המדינה מפני הברחות נשק של גורמים עוינים למשטר. זה אותו שלטון סורי שאחראי לחלק ניכר מהברחות הנשק לחיזבאללה, לחמאס ולארגוני טרור אחרים. בהדרגה, גם הקהילה הבינלאומית מצטרפת לגינויים. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פרסם בסוף השבוע הצהרה חריפה, שבה האשים בין השאר את איראן בכך שהיא מסייעת למשטרו של אסד לדכא באלימות את המפגינים.

חרף הצטברות הסימנים שאסד עשוי ללכת בדרכו של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, אין להתעלם משני היבטים חשובים שעדיין פועלים לטובת בשאר: ראשית, אף שפרברי דמשק בערו בסוף השבוע, בעיר הבירה עצמה נרשמו כנראה רק הפגנות מצומצמות. שנית, ככל הידוע בצבא טרם החלה עריקה של קצינים בכירים (כפי שקרה בתימן ובלוב) וגם לא סירוב המוני לפקודות לירות לעבר מפגינים. עם התמשכות ההפגנות, גם זה עשוי להשתנות.

די והותר צרות

האם יש קשר בין הסכנה הנשקפת לשלטונו של אסד למהלכיו האחרונים של חיזבאללה, המתכנן כנראה פיגוע ראווה גדול נגד מטרה ישראלית בחו"ל? כשסדאם חוסיין עוד שלט בעיראק, טענו אנשי המודיעין שסדאם נוטה באופן שיטתי "לברוח קדימה" - כשהוא מוצא עצמו במצוקה בזירה הבינלאומית, באה פרובוקציה נגד ישראל או ארה"ב כדי לשנות את התמונה.

ספק אם אסד יכול להרשות לעצמו מהלך דומה כרגע. אם תצליח תוכניתו של החיזבאללה, הדבר עלול להצית תגובת שרשרת, שסופה התלקחות בגבול הצפון. לאסד יש כעת די והותר צרות לעסוק בהן, מכדי להיות שותף פעיל ליצירת סכנה חדשה מסוג זה. הדיוויזיות של הנשיא הסורי צופות כעת פנימה, אל הערים הסוריות, ולא החוצה, אל רמת הגולן והגבול הישראלי-לבנוני.

ועדיין, סכנת הפיגוע היתה ממשית דיה כדי שבכירים במערכת הביטחון יזעיקו אליהם ביום חמישי האחרון את הפרשנים הצבאיים של שלושת ערוצי הטלוויזיה, שפתחו את המהדורות במידע מעודכן על מערך פיגועי החו"ל של חיזבאללה. מהלך כזה, יש לשער, נועד לא רק להפחיד את התיירים הישראלים שיצאו מהארץ בפסח, אלא גם לאותת לארגון הלבנוני שתוכניותיו נחשפו.

קהילת המודיעין השתמשה בתרגיל הזה פעמים אחדות בעבר. לעתים, היה די בכך כדי שחיזבאללה יעצור את הפעולה. במקרה אחד לפחות (ניסיון חטיפה ברג'ר, בנובמבר 2005) האזהרות המוקדמות לא עזרו. חיזבאללה פעל לבסוף, אף שתוכניתו סוכלה. בדיעבד, הסיקו בישראל שהצורך הדחוף של הארגון בהישג גבר על חששו מכישלון.

במקרה הנוכחי, שבועתו של המזכ"ל חסן נסראללה לנקום את מות חברו עימאד מורנייה בפברואר 2008 הולכת ומתיישנת. ייתכן שחרף הסכנות שעלולות להתפתח כתוצאה ממימושו פיגוע נקמה - ובראשן הצתת גבול הצפון בעיתוי שכנראה אינו נוח לא לדמשק ולא לטהראן - הלחץ על נסראללה לפעול, מתוך ארגונו, יתברר כגורם חזק יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו