בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות: האלימות בגדה מבעבעת

על סף רתיחה

תגובות

עד חמש בבוקר, שלשום, עוד הוצבו כוחות מחטיבת גבעתי בכניסות לעיר שכם, בניסיון למנוע ביקור לא מתואם של מתפללים יהודים בקבר יוסף. כ-30 דקות אחרי שהכוחות עזבו את עמדותיהם, פרצה לעיר שיירת החסידים, בדרכה לתקרית שהסתיימה במותו של בן יוסף לבנת מאש שוטרים פלסטינים.

עצם השתלשלות האירועים מרתיחה: במקום לחפש ולעצור מחבלים פלסטינים, המבקשים לרצוח יהודים, עסוקים כוחות של צה"ל בפעילות שמטרתה להגן על אזרחים ישראלים מפני הסכנה שהם מבקשים לגרום לעצמם. הכניסה העצמאית לקבר יוסף מסוכנת, מנוגדת לחוק והצבא מתריע על כך בפני הרבנים וחסידיהם זה שנים (ישראל והפלסטינים אף הנהיגו בשנים האחרונות כניסות מוסדרות, בהיתר, לתפילה במתחם). מעשה האיוולת של החסידים הביא בעקבותיו תגובה פלסטינית מופרזת וסיום טראגי.

תקרית כמו זו שאירעה שלשום היתה רק עניין של זמן. התפרצות פרועה לשכם, תוך מה שנראה כהסתמכות עיוורת על הגנה משמיים, היא מהלך המועד לפורענות. בעיר לא חסרים אנשים חמושים המבקשים להרוג ישראלים: אם לא היו אלה שוטרי הרשות, זה עלול היה להיות מחבל מארגון כזה או אחר. גם המערכת הישראלית צריכה לבדוק את עצמה: מדוע, אף שהתופעה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה, בתי המשפט לא נוקטים ענישה מרתיעה נגד מי שנכנסים לשטחי A תוך הפרת צווי אלוף, האוסרים זאת?

כל זה לא משחרר, כמובן, את הרשות הפלסטינית, מחלקה באחריות לאירוע. המתפללים לא היו חמושים ולא יזמו כל פעולה נגד תושבים בשכם. בנסיבות כאלה, ירי ישיר אל מכונית נמלטת הוא שימוש מופרז בכוח (שגם צה"ל לוקה בו לא פעם, נגד נוסעי מכוניות פלסטיניות חשודות בכבישי הגדה).

מעניין הפער בין תגובות הפוליטיקאים הישראלים לתגובת צה"ל לאירוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק, גינו את רצח לבנת ופציעת חבריו, מבלי להתייחס כלל להפרת החוק ולסיכון העצמי שהיו כרוכים בהסתננות המתפללים לשכם. לעומתם, הדגישו קציני צה"ל בשיחות רקע עם עיתונאים לאחר התקרית, את הצורך בהמשך התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות. מפגש תיאום, לתחקיר משותף של התקרית, כבר התקיים באותו היום.

לצד הדרישה מהפלסטינים לחקור ולהסיק מסקנות מההרג, בפיקוד המרכז מבינים שעדיין צריך לעשות מאמץ כדי לשמר ערוצי קשר עם המנגנונים, לקראת הצרות שעוד יבואו בחודשים הבאים.

והצרות הללו אינן רחוקות במיוחד. מתחילת השנה נמנו שבעה קורבנות ישראלים בפיגועים (חמשת בני משפחת פוגל שנרצחו באיתמר, הרוגה בפיצוץ מטען חבלה במרכז ירושלים וההרוג שלשום - כולם בתוך חודש וחצי). זו עלייה מדאיגה. האגף הקיצוני שבין המתנחלים אינו עושה שום אבחנה בין הטבח באיתמר להרג בקבר יוסף: בעיניו, היתה כאן רק הוכחה נוספת לרצחנות הפלסטינית.

האלימות בשטחים שוב מעבעבת - לקראת מאי ("יום הנכבה", נאום נתניהו בקונגרס האמריקאי ולאחריהם משט הסיוע לעזה), וביתר שאת ספטמבר (הכרזת העצמאות הפלסטינית באו"ם). בינתיים, לרשות יש עדיין עניין בהכלת האירועים ובמניעת גלישה לעימות רחב נוסף. בספטמבר, גם זה עוד עלול להשתנות.

לצד הדאגה, ראוי להזכיר שהצהרותיהם של בכירי הרשות בימים האחרונים מעידות דווקא על רצון להימנע מהתלקחות. מראיונות שהעניקו יו"ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן) ומזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, עולה שהפנייה המתוכננת לאו"ם לצורך הכרה במדינה הפלסטינית, נועדה גם כדי לעורר את הממשל האמריקאי לשוב ולהתערב בתהליך המדיני.

עבאס סיפר בראיון ל"ניוזוויק" על גודל אכזבתו מהנשיא אובמה. הוא גם מתח ביקורת על שליחו המיוחד של אובמה למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, שלדבריו לא העביר כלל לצד הישראלי את הרעיונות של הצד הפלסטיני. עבד רבו מצדו היה בוטה יותר. בראיון ל"אל חיאת" הלונדוני הוא הסביר שהרשות תוותר על הפנייה לעצרת הכללית אם יחודשו שיחות שלום בין הצדדים על בסיס גבולות 1967.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו