בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הגיעו 1.2 מיליון שקלים לכיס של שר הדתות יעקב מרגי?

זה שמונה שנים מקבל השר תשלום פנסיה, שמצטרף לשכרו ומסתכם עד כה ביותר מ-1.2 מיליון שקלים. פרשנות חריגה, שהעניק לחוק איש ש"ס משה שמעוני, היא שמאפשרת למרגי ליהנות משני העולמות

3תגובות

בשנת 2003, אחרי עשר שנים בראשות המועצה הדתית בבאר שבע, החליט יעקב מרגי לעלות מדרגה. הוא התמודד על מושב בכנסת מטעם ש"ס - ונכנס אל בית הנבחרים. שש שנים אחר כך הוא כבר היה לשר הדתות, העומד בראש המשרד לשירותי דת. אבל השר החדש לא עסק כל ימיו רק בתחומי הדת. מרגי, ש-20 שנים מחייו היה עובד המגזר הציבורי, עבד בין השאר כחשב שכר - תפקיד הדורש מומחיות בכל מרכיביו של תלוש המשכורת.

אפשר היה לחשוב אפוא שמרגי יבחין בחריגה בתשלומי השכר שלו עצמו, לרבות אלו הנוגעים לפנסיה. אבל זה כשמונה שנים, בכל חודש, לצד משכורתו, נכנס לחשבון הבנק של מרגי תשלום פנסיה של 13 אלף שקלים, לכאורה שלא כדין. בכל שנה משמונה השנים הללו הסתכם הסכום בכ-156 אלף שקלים - ובסך הכל קיבל כך עד היום השר יותר מ-1.2 מיליון שקלים, בלי שהיה זכאי לכך לכאורה.

ההסבר לאי תקינותם של התשלומים לשר מחזיר אחורה לשנת 1981. באותה שנה קבעה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מכוח החוק, כי גיל הפרישה של ראשי מועצות דתיות וסגניהם יהיה 40. בשנת 1999 נכנס לתוקפו תיקון שהעלה את הגיל ל-45. מרגי פרש מראשות המועצה הדתית בבאר שבע כאשר היה בן 42, כלומר לפני הגיל המקנה זכאות לפנסיה מיידית. אמנם, תיקון הגיל-הקובע אינו חל על כולם, אבל מרגי משתייך דווקא לקבוצה שהוא אכן חל עליה: ראשי מועצות דתיות שביוני 1996 בחרו בהעלאת שכר על חשבון ההפרשות לפנסיה.

מדוע בכל זאת זורמת הפנסיה אל מרגי כסדרה לצד שכרו כשר, בהיקף של קרוב לחצי מיליון שקלים בשנה? כתב תביעה שהוגש לבית הדין לעבודה בירושלים בפברואר השנה מפנה אל מנכ"ל משרד הדתות לשעבר, עו"ד משה שמעוני, הנשוי לנכדתו של מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף. בפברואר 2003, בסמוך לפרישתו של מרגי מראשות המועצה הדתית ולהשבעתו לכנסת ה-16, הוציא שמעוני חוזר מנכ"ל, אחד מכמה חוזרים ספורים שהוציא בכהונתו. הוא בחר להתייחס בו דווקא לתיקון ישן - התיקון משנת 1999, המעלה את גיל הפרישה - ולסייג אותו.

מנכ"ל משרד ממשלתי אינו רשאי לסתור חוק או חקיקת משנה ושמעוני גם לא ניסה לעשות זאת. אבל המנכ"ל העניק לתיקון פירוש משלו. "נבחר שהחל כהונתו לפני 1 ביוני 1996, יחולו עליו הוראות כבעבר", כתב שמעוני - והתכוון לכך שכל מי שהחל לכהן כראש מועצה דתית קודם ליוני 1996 עדיין נהנה מהקביעה הישנה, זו המזכה בפנסיה כבר בגיל 40. מרגי החל לעבוד במועצה הדתית בבאר שבע ב-1993. ככזה הוא הפך לנהנה מובהק של חוזר המנכ"ל של שמעוני - ולטענת כתב התביעה, אף לנהנה היחיד שלו.

"הוצאת החוזר בסמיכות זמנים תמוהה ביותר לפרישת השר... יש בה כדי לעורר חשד בדבר המניעים שמאחוריה", נכתב בכתב התביעה, שהוגש על ידי עובדת בכירה, ששימשה במשך קרוב לשנתיים כמנהלת אגף כוח אדם במועצות הדתיות ופוטרה. העובדת לשעבר, דפני כהן, טוענת כי הפיטורים ננקטו לאחר שחשפה סדרת חריגות ממינהל תקין, ובעקבות יחסי עבודה מתוחים שניהלה עם העובדת אשר אישרה לכאורה לשר את תשלום הפנסיה החריג.

על פי כתב התביעה, נודע דבר התשלום לכהן בטרם מינויו של מרגי לשר, במארס 2009. עובדת ותיקה בשם רינה הללי, ששימשה ממלאת-מקום מנהלת אגף כוח אדם לפני מינויה שלה, אמרה לה אז, לטענתה, כי היא שמחה מאוד על בואו של השר החדש. "הגברת הללי טענה כי אישרה לשר את הפנסיה כשפרש ממשרתו כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע, וכי השר ?חייב לה'", נכתב בכתב התביעה. "היא הביעה את ביטחונה כי המינוי יבסס את מעמדה וכי בתוך זמן קצר התובעת (כהן) לא תהיה במשרד".

לטענת כהן, תחילה לא ייחסה חשיבות לדברים. ואולם, עם הזמן התברר לה כי אכן יש לה סיבה לחשוש למשרתה. "היא גילתה", נטען בתביעה, "כי הללי וגורמים נוספים במשרד (אישרו) לעובדים המקורבים להנהלת המשרד, מפלגת ש"ס, הטבות שכר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית - וסירבה לתת לכך יד". בשלב כלשהו החל גם השר להשמיע, על פי כתב התביעה, "התבטאויות דומות לאלו של הללי, לפיהן היא אישרה לשר מרגי פנסיה ?לעילא ולעילא' ולכן ?השר חייב לה'".

בתום פחות משנתיים פוטרה כהן מעבודתה. היא תובעת אפוא את המדינה, קרי משרד הדתות, את מנכ"ל המשרד אביגדור אוחנה ואת השר עצמו. "הפליק-פלאק של הנתבעים בכל הקשור להתייחסותם לרינה הללי לא הותיר ספק כי אכן, כפי שזו הצהירה, ?השר חייב לה' והיא מצאה מקום לגבות את החוב", היא טוענת בתביעתה.

לביסוס טענתה צירפה כהן מסמכים רלוונטיים, לרבות מכתב ששלח מרגי לסמנכ"לית המועצות הדתיות במשרד הדתות עם היבחרו לכנסת. "יש להתייחס לכך שעם המעבר ל-2% פנסיה (קרי הבחירה של 1996 בהעלאת השכר על פני העלאת הפנסיה, ש"ש) קיבלתי את מלוא ההפרשים", כתב השר, ואישר כך כי הוא אכן שייך לקבוצה שאינה זכאית לפנסיה בגיל 40. מסמכים אחרים כללו, בין השאר, חישוב הפנסיה של השר בכתב ידה של הללי.

בתנועה למען איכות השלטון בדקו את המסמכים שהוגשו לבית המשפט. ארבעה עורכי דין ערכו את הבדיקה - ומצאו כי הפנסיה של השר מרגי אכן ניתנה שלא כדין. בעקבות זאת שלחה אתמול נילי אבן חן, מנהלת מחלקת המחקר והכלכלה בתנועה, מכתב לשורת בכירים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר ושר הדתות עצמו. היא דורשת בו כי תשלומי הפנסיה למרגי יופסקו, וכי השר ישיב לקופת המדינה את הכספים שקיבל.

בכירים במשרד הדתות אמרו ל"הארץ" כי הלשכה המשפטית במשרד מסרה להם חוות דעת המאשרת את תקינות הפנסיה של השר, אך סירבו לחשוף אותה - בטענה כי רק אנשים ספורים מבינים את נושא הפנסיה לעומקו, ולכן אין ביכולתם להסביר את חוות הדעת. בשיחה לא רשמית הם טענו עוד כי במשרד המשפטים נאמר להם שהפנסיה תקינה. בפועל, משרד היועץ המשפטי לממשלה, שבידיו הופקדה בדיקת הנושא בעקבות תלונתה של כהן, טרם סיים את בדיקתו ולפיכך לא מסר את החלטתו.

ובינתיים חושף כתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ישעיהו אברהם ומשה בן דוד, כי הפנסיה של מרגי אינה בעיית הפנסיה הגדולה ביותר שמצפה למשרד במועצות הדתיות. בעיה אחרת, שהצליחה להפתיע אפילו את משרד הדתות עצמו, קשורה למספר העובדים ללא תקנים במועצות האלו, שמספרן הכולל הוא 130. על שיעורם של העובדים ללא תקן אפשר היה ללמוד כאשר אחד מעובדי המועצה הדתית ראשון לציון ביקש לפרוש לגמלאות. רק בשלב זה, על פי כתב התביעה, התברר כי לא היה לו כלל תקן בכל שנות עבודתו. ולא רק לו. במשרד הדתות נדהמו לגלות כי מבין 83 עובדי המועצה הדתית בעיר, קרוב למחצית מועסקים שלא בתקן.

הגילוי הזה - שמנכ"ל המשרד אביגדור אוחנה מאשר את נכונותו - יצר מצב מביך. "זה ככל הנראה קצה הקרחון", כתב עורך דין מהלשכה המשפטית של משרד הדתות למנכ"ל אוחנה. "החשש הוא שבשנים הקרובות, שבהן אנשים יפרשו לגמלאות, נמצא עצמנו מול זרם דרישות שלא נערכנו אליו מראש".

לפני קרוב לעשור, בשנת 2002, פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על השימוש בכספי ציבור במשרד הדתות. שנה לאחר מכן, בזמן כהונתה של ממשלת אריאל שרון, פורק המשרד. הוא הוקם מחדש רק ב-2008, תקופת ממשלתו של אהוד אולמרט, בלחצה של ש"ס, ומאז תקציבו הולך ותופח - כ-370 מיליון שקל השנה (לא כולל עודפים משנה קודמת), כ-30% יותר מבשנה שעברה. ענייני הפנסיה של השר ועובדיו הם ביטוי אחד לכך שגם בגרסה החדשה שלו לא מנהל המשרד את התקציב ביעילות.

* * *

תגובת משה שמעוני: "מאז הוצאת חוזר המנכ"ל עברו שמונה שנים ואינני זוכר במה מדובר. אבל כשמנכ"ל חותם על משהו, יש לפני כן מערכת שלמה שמכינה אותו, לרבות הלשכה המשפטית ואגף שכר וכוח אדם".

רינה הללי, שכבר אינה עובדת במשרד הדתות, סירבה להגיב והפנתה אותנו למשרד הממשלתי. ממשרד הדתות נמסר בתגובה: "העובדת דפני כהן הגישה בקשה למניעת פיטוריה. היא טענה, בין היתר, כי המשרד מבקש לסיים את העסקתה מחשש כי בידיה מידע לכאורה על אי תקינות וכשירות הפנסיה שמקבל השר. טענותיה, כמו טענות המדינה, נידונו על ידי בית הדין האזורי לעבודה. ביום 4 במאי 2010 דחה בית הדין האזורי לעבודה את בקשתה. המשרד מצר על כך שהעובדת בוחרת להפיץ דברים חסרי שחר. אנו סמוכים ובטוחים כי בית הדין ידון בטענות ויכריע בהן לגופן". כיום עדיין לא הגיש המשרד כתב הגנה.

investigations@haaretz.co.il



שר הדתות יעקב מרגי. משרד היועץ המשפטי בודק את תקינות הפנסיה שלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו