בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החרם עובד: המדפים ברשות מתרוקנים ממוצרי התנחלויות

שנה לאחר שהחוק הפלסטיני נכנס לתוקף

תגובות

השבוע הסתובבו פקחים של משרד הכלכלה הלאומית שברשות הפלסטינית בין חנויות הירקות ברמאללה ואל בירה, והזהירו את בעליהן לבל יקנו וימכרו אבטיחים שגדלים בהתנחלויות הבקעה. עוד קודם היתה הוראה דומה לגבי מלונים. מותר לקנות אבטיחים ומלונים מהערבה בישראל, אבל ההעדפה הברורה של המשרד - תוצרת פלסטינית: מלונים מיריחו ואבטיחים מאזור ג'נין (שיגיעו לשוק רק בעוד כחודש). בתחילת החודש היתה הוראה גורפת לגבי בצל: למשך חודש אסור לקנות ולמכור בצל שאינו תוצרת מקומית.

הרציונל שמאחורי ההוראה ברור: עידוד תוצרת מקומית והמגזר החקלאי הפלסטיני ואזכור האיסור לקנות מוצרי התנחלויות, שעוגן בחוק שיזמה ממשלת סלאם פיאד (בהיעדר מועצה מחוקקת פעילה) ושעליו חתם מחמוד עבאס ב-26 באפריל 2010. עידוד תוצרת מקומית והחרמת מוצרי התנחלויות הם גם התמצית של פרויקט "כראמה", אותו השיקה בשנה שעברה הרשות הפלסטינית בהמולה תקשורתית רבה ותוך עירוב בני נוער.

אבל בפינות נסתרות בחנויות ירקות שונות ברמאללה ואל בירה אפשר למצוא אבטיחים אסורים: לקוחות אניני חך טוענים שהאבטיחים מהבקעה פשוט טעימים יותר. "את אלו מג'נין אפשר אולי למכור במחנות פליטים, לא פה ברמאללה", אמר הירקן. אלו ואלו נמכרים ב-4 שקל לקילו. מלונים מיריחו, לעומת זאת, מספקים את טעמם של הלקוחות ולכן אין צורך להבריח תוצרת אסורה, הסביר. הלקוחות שלו גם מעדיפים תמרים מזן "מג'הול", תוצרת התנחלויות בקעת הירדן, שמשווקת החברה הישראלית "הדיקלאים" ושנמכרים אצלו בכ-28 שקל לקילו, על פני אלו שמשווקת חברה פלסטינית מיריחו - שעולים 15 שקל לקילו.

בקופסה שעליה כתוב באותיות קידוש לבנה "חוות תקוע", היבואנית, מתייבשים זה שבוע שורשי זנגוויל טריים. על מדף אחר בולטות שקיות ניילון אטומות ובהן צנוניות מהתנחלות מעון. לעדות הירקן, הרבה מעדיפים אותן על פני צנוניות מקומיות, "בלדי". ספק אם הלקוחות קוראים עברית ויודעים שהם למעשה שותפים למעשה עבירה בזמן הקנייה. בניגוד לאבטיחים, גם הירקן לא ידע שמדובר במוצרי התנחלויות עד שהח"מ העירה לו.

אך תהיה זו טעות להסיק מכמה מוצרים אלו כי פרויקט כראמה נכשל. ההפך הוא הנכון. בסופרמרקטים וחנויות אחרות נעלמו כליל מוצרי מזון ובית שונים, שמיוצרים בהתנחלויות. גם הקנייה המסיבית, הגלויה, של חצץ ואספלט ממחצבות שבבעלות ישראלית, בתוך הגדה המערבית, הופסקה (אם כי גם פה, יש מי שמחפשים דרכים עוקפות ומסתכנים בקנסות כבדים ובהחרמת חומר הגלם לבנייה). עם השקתו של פרויקט כראמה לפני שנה ילדים היו מפקחים על הוריהם, לוודא שהם אינם קונים מוצרי התנחלויות. היום התופעה פחתה, אבל עדיין אפשר לשמוע בסופרמרקטים ילדים שמדריכים את ההורים איך לגלות אם המוצר אסור או לא: למשל, אם המקור אינו מצוין על התג - יש לחשוד במוצר, הם כמו-מצטטים מחוברת ההדרכה שהופצה לפני שנה. יש גם מבוגרים נמרצים שבודקים מדי פעם אם החנות שבה הם קונים מקפידה על הכללים.

"בסוף 2010 הכרזנו שהגדה המערבית נקייה ממוצרי התנחלויות", אומר היית'אם כיאלי, העומד בראש "קרן כראמה להעצמה לאומית ולמאבק במוצרי ההתנחלויות", שבמשרד הכלכלה הלאומית. "אבל יש תמיד חריגים, כמו במאבק שלנו נגד מסחר במוצרי מזון ותרופות שתאריך התפוגה שלהם עבר". לדבריו, אנשי המגזר הפרטי הפלסטיני מתקשרים להודות לו: המערכה נגד מוצרי התנחלויות סילקה מהשוק גורם חזק שמתחרה בהם, וכך איפשרה להם להרחיב את עסקיהם. לעדותו, יש כמה מוצרים ישראליים שהופיעו במדריך למוצרים אסורים, והוסרו מהרשימה: זאת לאחר שהמפעלים המייצרים - שהיה להם אולי פס ייצור או מחסן או סוכנות שיווק בהתנחלויות - הוכיחו לרשות הפלסטינית שהם ניתקו את הקשר הקודם שלהם עם ההתנחלויות. הוא ביקש שלא לפרסם את שמות המפעלים, פן יאונה להם רע. "לפעמים אנחנו גם מקבלים טלפונים מיצרנים ישראלים, שמדווחים לנו על המתחרים שלהם - מי מהם קשורים בדרך זו או אחרת בהתנחלויות", אמר. עוד לדבריו, רוב המוצרים שפג תוקפם או שמודבקים עליהם תוויות שהתגלו כמזויפות - מקורם בהתנחלויות. "כך שלא מדובר רק בשאלה לאומית או כלכלית, אלא גם במפגע בריאותי שמחובתנו לסלק".

כשהושק פרויקט כראמה, דובר בגדה גם על הפסקת עבודת פלסטינים בהתנחלויות. נזרקו כמה תאריכי יעד, אבל מהר מאוד התברר שזו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. אפשר יהיה לדון בכך באמת רק כשנוכל להוסיף מקומות עבודה באופן משמעותי, אומרים במשרד הכלכלה הלאומית ומדגישים שאין פה ויתור על העקרון: שכל קשר עם ההתנחלויות, כולל עבודה בהן ובוודאי בנייה בהן, פוגע במטרה הלאומית.

אבל בה בעת אפשר לשמוע קולות ציניים לגבי הפרויקט בכללותו וכעס על אוכפיו. "האם בסופו של דבר לא הכל התנחלויות, משני צדי הקו הירוק", אמרו לי כמה צרכנים וסוחרים שלא נרתעים מקניית תוצרת ההתנחלויות או מקנייה בסופרמרקט "רמי לוי" באזור התעשייה בנימין. "מה כבר ההבדל בין תוצרת אשדוד לתוצרת מעלה אדומים?", הם תוהים. זבן אחד התלונן שהפקחים "מתנהגים כלפי בעליונות, ואז אני דווקא לא רוצה לציית להם". יש אומרים שהפיקוח של משרד הכלכלה הלאומית על מוצא המוצרים כבר התרופף לגמרי, מה שמעיד לדעתם על "הצגה בלבד, מלכתחילה". כיאלי הצטער לשמוע שכך המצב, אבל הדגיש שאין מדובר בשום הצגה או התרופפות של כוונות. בתנועת הפתח זורקים כל הזמן רעיונות - שהועלו כבר בעבר - לקרוא לחרם גם על מוצרים שמיוצרים בתוך הקו הירוק ושמציפים את השוק הפלסטיני, ובמקביל לעודד צריכת מוצרים פלסטיניים חלופיים. הדבר אפשרי במיוחד בתעשיית המזון. "אין בכך סתירה", אומר כיאלי. "לכל חברה ומדינה-בדרך יש הזכות להגן על תוצרתה כדי להתפתח". אבל ממשלת פיאד הציבה סולם עדיפויות שעליו היא יכולה לטפס בהדרגה.

מי שלא מתייחסים בציניות לכראמה ולפוטנציאל הפוליטי שלה הם כמה צעירים - פלסטינים ואחרים - שחיים באירופה. הם התאגדו בקבוצה שנקראת PROSPERpalestine ומפעילים אותה על בסיס התנדבותי. בניגוד לתנועה שקוראת לחרם של ישראל וסנקציות עליה (boycott, divestment, sanctions - BDS) הם מתמקדים בקריאה לניתוק כל קשר עם ההתנחלויות. בעוד תנועת ה-BDS פונה לאנשים פרטיים ולארגונים לא ממשלתיים, הקבוצה החדשה החליטה להתמקד בדרג הפוליטי. "הקריאה לחרם כולל על ישראל מרתיעה פוליטיקאים רבים ואנשי ציבור אחרים", אומרת פעילת ציבור מאירופה שמסייעת לקבוצה. פעילה פלסטינית, שמשלימה את לימודי הדוקטורט שלה באירופה, מרחיבה: "אנחנו לא מבקשים מהפוליטיקאים לנקוט עמדה פוליטית חדשה. העמדה האירופית הרשמית היא שההתנחלויות אינן חוקיות. ואנחנו דורשים מעשים, לא רק הצהרות. היה פרויקט לסמן מוצרי התנחלויות, שהתברר שאינו מספק ובעצם מכשיר מוצרים גנובים. מי שמביא תקליטים ?שחורים' מסין - המכס באירופה מחרים אותם וקונס אותו. אבל מוצרי ההתנחלויות משווקים בלי בעיה. אנחנו מצביעים על הסתירה הזו, על יחס האיפה ואיפה הזה".

בתחילת החודש קיימו חברי הקבוצה פגישות עם אנשי פרלמנט ממפלגות שונות בספרד ובבריטניה. בספרד הם גם נפגשו עם נציגים של האיגודים המקצועיים ואנשי ציבור אחרים. הם הגישו למארחיהם מחקר שהזמינו - במימון אנשי עסקים פלסטינים - על היקף הסחר של שתי מדינות אלו עם חברות שקשורות בהתנחלויות. עד הקיץ צפוי המחקר לכלול מדינות אחרות, כגרמניה, צרפת וארצות סקנדינוויה. לדברי הפעילה הפלסטינית, בעקבות הפגישות בספרד, מתכוונים הסוציאליסטים בוולנסיה לפעול להחרמת מוצרי ההתנחלויות במחוזם.

כיאלי, כמי שעומד בראש כראמה, הוזמן לדבר בפגישות עם חברי הפרלמנט, יחד עם שגרירי אש"ף בלונדון ובמדריד. "המגמה שלנו", אומר כיאלי, "היא שאירופה תאמץ נהלים ברורים שיהפכו כל סחר במוצרי התנחלויות לבלתי חוקי. אנחנו אומרים לאירופים: לא מספיק ?להכיר' במדינה פלסטינית. אין כל ערך להצהרות שלכם על תמיכה בשתי מדינות, אם באותה עת אתם משקיעים בהתנחלויות, ולא רק קונים את מוצריהן. מדובר במוצרים גנובים. ההחלטה שלא לפטור ממכס מוצרי התנחלויות, אבל כן להתיר את שיווקם, משולה לקניית מכונית גנובה ובמחיר גבוה יותר. זה בהחלט מבייש".

כראמה והמערכה נגד מוצרי ההתנחלויות זוהו עם ממשלתו של סלאם פיאד ועם השר לכלכלה לאומית, חסן אבו ליבדה. בתחילת השבוע, לפני ההכרזה המפתיעה על פיוס בין פתח לחמאס והקמת ממשלת אחדות, שאל "הארץ" את כיאלי לגבי גורל הפרויקט, לכשתוחלף ממשלת פיאד (היא פוזרה רשמית ב-14 בפברואר. שריה המפוטרים המשיכו לתפקד באופן זמני, בעוד פיאד ומחמוד עבאס לא מצליחים להרכיב ממשלה חדשה). כיאלי ענה: "אין מדובר באנשים פרטיים. מדובר בנהלים, בגישה שהופנמה במשרדים ממשלתיים. יותר משמדובר בחרם נגד מוצרים, מדובר בבניית מוסדות המדינה. כאן מדובר בחוק שחוקק, בשיטה שעובדת: יש נהלים שנקבעו ושהמשרדים הממשלתיים פועלים לפיהם. בלי קשר למי שעומד בראשם. מי שהפרו את החוק והתגלו - עניינם הועבר לתביעה הכללית".

המערכת הפוליטית הפלסטינית נכנסה לסחרור חדש של אי-ודאות, בעקבות ההפתעה שהכינו השבוע נציגי הפתח וחמאס. הם כבר הבטיחו שפיאד לא יהיה בממשלה החדשה, שתורכב מאנשי מקצוע ומומחים שאינם מזוהים עם שתי התנועות. אבל בכל מה שקשור במוצרי ההתנחלויות - ממשלת פיאד הציבה מטרה שסביר להניח שממשלת אחדות לאומית לא תרצה לפספס אותה.



מחאה בלונדון נגד מוצרי ''אהבה'' המיוצרים מעבר לקו הירוק. ברשות מקווים שאירופה תוציא את מוצרי ההתנחלויות מחוץ לחוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו