בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות מערערת על הוראת המחוזי לפרסם את מדיניות מצור התזונה על עזה

תגובות

פרקליטות המדינה עירערה על הוראת בית משפט מחוזי לפרסם מסמך פנימי של לשכת מתאם הפעולות בשטחים שקבע את המינימום התזונתי, בקלוריות, הנדרש לקיומם של תושבי הרצועה. דוברים בלשכת המתפ"ש, שבמשרד הביטחון, אמרו בעבר שהמסמך - מצגת הקרויה "צריכת מזון ברצועה - קווים אדומים" היה טיוטה בלבד שלא יושמה. לדבריהם המסמך נועד מלכתחילה לזהות מבעוד מועד ירידה במלאי של מצרכים חיוניים ברצועה, כדי למנוע מחסור.

בערעור נטען, בין היתר, שפרסום המסמך הפנימי, שמבטא דיון חופשי והחלפת דעות, יקשה "עד מאוד על היכולת לגבש מדיניות בעניינים רגישים בעתיד...". הערעור, שכתב עו"ד אורי קידר, סגן בכיר בפרקליטות, הוגש ביום חמישי שעבר לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים.

הערעור הוא עוד שלב במערכה שמנהלת עמותת גישה, המרכז לשמירה על הזכות לנוע, מאז אפריל 2009, כדי שמשרד הביטחון ולשכת המתפ"ש יפרסמו מסמכים הנוגעים למדיניות המצור על רצועת עזה. באוקטובר 2009 לאחר שכשלו ניסיונות "גישה" לקבל את המסמכים ישירות מהרשויות, היא הגישה עתירה על סמך החוק לחופש המידע. שנה לאחר מכן הסכימה המדינה לחשוף שלושה מסמכים, שמהם התברר שקציני המתפ"ש נעזרו בנוסחאות מתמטיות כדי לפקח על כמויות מוצרי המזון ומצרכים בסיסיים אחרים שהוכנסו לרצועה. המדיניות שמגולמת במסמכים כבר שונתה אז, ובמתפ"ש הסבירו שלכן אין עוד בפרסום משום פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. "קווים אדומים" לא היה בין המסמכים שנחשפו.

ב-22 במארס הורתה השופטת רותי רונן לפרסמו. היא הזכירה שחוק חופש המידע קובע שיש אינטרס ציבורי בגילוי מידע הנוגע לבריאות הציבור. לכן, פסקה, לתושבי הרצועה, שהמסמך נוגע לבריאותם, יש אינטרס בגילויו, על אף שהחוק עצמו מתייחס לאזרחי המדינה ולתושביה. בין טענותיו נגד פסיקתה של רונן מציין קידר כי החוק מתייחס רק לאזרחי המדינה ותושביה (כלומר, לא לתושבי הרצועה). אבל בעיקר הוא מתווכח עם מסקנתה שהמסמך אינו בגדר החלפת דעות, וכי מה שמוצג בו הם נתונים ועובדות שראויים לפרסום.

קידר כתב ש"מדובר בטיוטה הקשורה למדיניות בנושאים רגישים בעלי השלכות ביטחוניות ומדיניות, ויש אינטרס ציבורי כללי שתהליך קבלת החלטות בסוגיות רגישות ראוי שייעשה תחת מעטה מסוים של חיסיון. לכן, טיוטות מחשבות ודעות שלא הפכו למדיניות ראוי להן שייוותרו חסויות". בית המשפט העליון אמור לפסוק, לנהל דיון מקדמי או לבקש מ"גישה" תגובה לערעור המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו