בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם פיוס היסטורי ברשות הפלסטינית או צעד טקטי זניח?

בעוד ראש הממשלה חוזר ומזהיר שישראל לא תדבר עם ישות תומכת אל קאעדה, הדרגים המקצועיים לא מתרגשים מהסכם הפיוס

תגובות

אחרי כמעט ארבע שנות פילוג, חתמו אתמול בקהיר מנהיגי הפתח והחמאס, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) וראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל, על הסכם פיוס. לחתימה אין משמעות מיידית בשטח. כעת, צפוי להתחיל משא ומתן ממושך בין נציגי שני הארגונים שמטרתו להוציא לפועל את סעיפי ההסכם: הקמת ממשלת אחדות לאומית שתורכב ממומחים ובראשה תעמוד אישיות עצמאית, וכן בחירות לנשיאות, לפרלמנט ולמועצה הלאומית הפלסטינית (של אש"ף) בתוך כשנה.

טקס החתימה אתמול התעכב בין היתר בשל ויכוח חריף שפרץ סביב רצונו של משעל לנאום בפני הנוכחים, דרישה שעבאס התנגד לה. לאחר כשעה וחצי של מחלוקת הסתפק משעל בנאום קצר מזה של עבאס. ואולם, מנהיג החמאס הוא שסיפק את הכותרות המרכזיות מהטקס, בהציגו עמדות מתונות ביחס לעמדות המסורתיות של הארגון.

לדברי משעל, החמאס מעוניין "לאחד את השורות כדי שתהיה רשות אחת, ארגון אחד והחלטה אחת, כדי להגשים את המטרה הלאומית המשותפת - שהיא מדינה פלסטינית ריבונית בגדה ובעזה ללא שום מתנחל וללא ויתורים על אף טפח אדמה ועל זכות השיבה".

משעל קרא לעיצוב אסטרטגיה אחידה שתכפה על ישראל נסיגה מהאדמות הפלסטיניות.

בעבר כבר אמר משעל כי חמאס יסכים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, אולם נמנע מלהגדיר זאת כ"מטרה לאומית משותפת". משעל הוסיף שהחמאס יהיה מוכן לשלם כל מחיר עבור הפיוס וכי הקרב היחיד של הארגון הוא עם ישראל. לדבריו, אף שחלפו שנים כה רבות מאז החל המשא ומתן עם ישראל, החמאס יהיה מוכן לתת הזדמנות נוספת לשיחות עמה. עבאס, מצדו, שב ותקף את ישראל על ההחלטה לעכב את העברת כספי הרשות. הוא התמקד בנאומו בראש הממשלה בנימין נתניהו וטען שעליו לבחור בין השלום לבין ההתנחלויות.

הג'יפ של דיסקין

ראש השב"כ היוצא, יובל דיסקין, שנשאל אתמול במפגש פרידה מעיתונאים לדעתו באשר להסכם הפיוס, נזכר בג'יפ שקיבל לפני 12 שנה. "אני אוהב ג'יפים. הייתי מאושר, אבל חבר שלי שיודע טוב ממני הזהיר אותי: יהיו לך שני ימים מאושרים איתו. היום שתקבל את הג'יפ והיום שתמכור אותו. וכל השאר - סבל. ככה יהיה גם עם הסכם הפיוס". הנמשל של דיסקין ברור למדי: הסכם הפיוס לא יביא הרבה אושר לפתח ולחמאס וספק רב אם ייושם בכלל. "יש הרבה סעיפים בהסכם שאיש לא יודע איך לממשם. בשנים הקרובות לא נראה פיוס אמיתי על הקרקע. לדעתי, הדרמה היא בעיקר פיקנטריה שעיתונאים אוהבים. היכולת של הצדדים לקיים את ההסכם כמעט לא קיימת", טען.

למי שאולי התקשה בהבנת דבריו, הוסיף דיסקין כי לטעמו, "התגובות לפיוס יצאו מפרופורציה. זה מהלך טקטי, לא אסטרטגי". הוא גם הביע הסתייגות מהשעייתה המסתמנת של העברת כספי המסים לרשות הפלסטינית. "כל עוד הרשות לא השתנתה, אין סיבה שנשנה את מדיניותנו כלפיהם. אם לא ניתן להם כסף וארה"ב לא תיתן, לא תהיה פה רשות. זה כבר עניין להחלטה אסטרטגית", אמר.

לעומת ראש השב"כ, דבק נתניהו בקו רואה השחורות שלו. בעת ביקור בלונדון הצהיר אתמול ראש הממשלה כי "מה שקרה בקהיר הוא מכה אנושה לשלום ופרס גדול לטרור. רק לפני שלושה ימים ספג ציר הטרור מהלומה חזקה בדמות חיסולו של בן לאדן. היום בקהיר הוא קיבל ניצחון. אבו מאזן מחבק את החמאס, אותו חמאס שמגנה את הפעולה נגד בן לאדן". הגינוי הנמרץ של נתניהו, בפעם השלישית בתוך שבוע, נראה כתגובת יתר. אם ראש ממשלת החמאס איסמעיל הנייה בוחר לסנדל את עצמו ואת הפרטנר החדש שלו, עבאס, בדברי שבח מביכים לבן לאדן, מדוע ישראל צריכה לקפוץ מעורה ולהוסיף על כך? הרי הנייה כבר עשה את עבודת ההסברה עבורה.

חגיגות בגדה ובעזה

בעת שבקהיר התקוטטו שני המנהיגים הפלסטינים על זהות הנואמים וסדר הישיבה בטקס (משעל ישב בשורה הראשונה של הקהל ואילו עבאס ישב על הבמה), חגגו מאות פלסטינים ברמאללה ובעזה את הפיוס. אולם, הוויכוח על הפרטים השוליים של האירוע הרשמי יכול להעיד גם על גודל האיבה והפערים שנותרו בין הצדדים - תוצר של האלימות הרבה שהפעילו שני הארגונים זה נגד זה, בעיקר החמאס כלפי הפתח בעזה.

לאחר הטקס נפגשו עבאס ומשעל בניסיון לצמצם את המחלוקות. בשבוע הבא ישוב עבאס וייפגש עם בכירים בחמאס. ובכל זאת, כבר בסוגיה הראשונה של זהות ראש הממשלה לא מסתמן פתרון מקובל על שני המחנות. החמאס רוצה שתושב עזה יכהן כראש הממשלה, בעוד עבאס מבקש ככל הנראה להותיר את סלאם פיאד בתפקידו. הבעיה של עבאס היא שלא רק החמאס מתנגד למינויו של פיאד לתפקיד אלא גם בכירי הפתח. לא ברור עדיין אם הממשלה המשותפת, אם תוקם, תאמץ את דרישות הקוורטט בשאלת ההכרה בישראל ובהסכמים החתומים עמה. בקונגרס האמריקאי כבר מתגבשת דרישה לקבוע שכל סיוע חוץ לרשות יותנה בכך שממשלת הרשות תכיר בישראל.סוגיה אחרת שנותרה פתוחה היא עתידם של מנגנוני הביטחון של שני הצדדים. דווקא פיאד הוא זה שהציע את הפתרון המסתמן: החמאס ישמור על כוחות הביטחון שלו בעזה והרשות על אלה שלה בגדה, אך הם יפעלו תחת ועדה ביטחונית משותפת. אולם, סביר יותר שתחזיתו של דיסקין תתממש וכל ארגון ימשיך לנהל את ענייני הביטחון שלו באזור שבו הוא שולט.

לעת עתה שני המנהיגים מבהירים כי הם רוצים בבחירות, אולם לא ברור מה יקרה ביום שאחריהן. האפשרות שהפתח ינצח בבחירות הללו נראית סבירה על פי הסקרים השונים. אך קשה להאמין שהחמאס יסכים לפרק את הזרוע הצבאית שלו בעזה במקרה שכזה. התרחיש השני הוא ניצחון של חמאס בבחירות, שרק יעמיק את המשבר מול ישראל.

ועדיין, למרות סימני השאלה הרבים, קהיר רשמה אתמול את ההישג הראשון בדרך להשבת מעמדה של מצרים כמנהיגת העולם הערבי, בעידן שלאחר המהפכה. זה גם ניצחון לראש המודיעין המצרי החדש, מוראד מוואפי, שקיבל מהחמאס מתנה שקודמו עומאר סולימאן לא זכה לה. השאלה מה יקבל החמאס בתמורה עודנה פתוחה.\



מימין: מנהיג החמאס חאלד משעל, שר החוץ של מצרים נבי אל-ערבי, ראש המודיעין המצרי מוראד מוואפי ויו''ר הרשות מחמוד עבאס, אתמול באולם הכנסים של המודיעין המצרי בקהיר


חוגגים את חתימת ההסכם בעזה, אתמול. חרף הצהרות הבחירות לא ברור מה יקרה ביום שאחריהן: קשה להאמין שחמאס יתפרק מנשקו ומנגד ניצחונו יעמיק המשבר עם ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו