בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל תשקיע מיליארד דולרים בכיפת ברזל

מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני בראיון ל"הארץ": חמש מדינות התעניינו ברכישת מערכת היירוט

תגובות

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אודי שני, אומר כי ישראל תשקיע בשנים הקרובות קרוב למיליארד דולרים בפיתוח וייצור של מערכות "כיפת ברזל" ליירוט טילים. לדבריו, כחמש מדינות זרות כבר מתעניינות ברכישת המערכת, בייחוד לאחר ההצלחות המבצעיות שרשמה באחרונה ביירוט רקטות מרצועת עזה. שני אמר את הדברים בראיון ל"הארץ" לרגל יום העצמאות, ראיון ראשון בתקשורת מאז מונה למנכ"ל משרד הביטחון בינואר 2010.

לדברי שני, "נדרש תיאום ציפיות בכל מה שקשור לכיפת ברזל, גם עם האזרחים הישראלים וגם עם הקברניטים, הדרג המדיני. יש לנו הישג בלתי מבוטל בכך שהגענו מוקדם מהצפוי ליכולת מבצעית, אבל זו לא מערכת שיכולה להבטיח יירוט של כל רקטה בכל מצב. הסוללות הללו, כשייפרסו, יצמצמו את מספר הנפגעים מרקטות וייתנו, במקרה של לחימה, אורך רוח למקבלי ההחלטות בישראל. אבל בסוף, יש גם עניין של פיזיקה לטכנולוגיה. הטכנולוגיה לא עומדת בפני עצמה".

בדבריו מתכוון שני למשך הזמן שיידרש עד שרפא"ל תוכל לייצר עוד מספר רב של סוללות וטילי יירוט; עד שחיל האוויר יכשיר די לוחמים לאייש אותן; ועד שניתן יהיה לפרוס את כל המערכות בשטח. "החלטנו להתייחס לכיפת ברזל כאל פלטפורמה מרכזית של מערכת הביטחון", הוא אומר לקראת גיבוש התוכנית הרב שנתית החדשה של צה"ל, תר"ש "חלמיש".

"אנחנו כבר לא עוסקים בכך במונחי יכולת מבצעית ראשונית אלא מגדירים את היעד הסופי לקליטת המערכות, במונחים של לוח זמנים וכסף. אנחנו מדברים על 10-15 סוללות של כיפת ברזל. אנחנו הולכים להניח על זה סדר גודל של כמעט מיליארד דולרים.

זה היעד, נוסף ל-205 מיליון דולר שאישר הממשל האמריקאי", הוא אומר. המענק האמריקאי אמור להספיק לייצורן של ארבע סוללות נוספות, מעבר לשתיים שכבר הועברו לצה"ל. המספר הסופי של הסוללות תלוי בתמהיל ההשקעה בין מספר המערכות למספר טילי היירוט, היקרים כשלעצמם.

"היכולת תגיע לבשלות עד סוף התר"ש (2016). אם נוכל לצאת היום להתקשרות, ייתכן שנוכל לסיים כבר ב-2014", הוא אומר. לצד כיפת ברזל, תשקיע מערכת הביטחון בחמש השנים הבאות עוד כמיליארד דולרים בהמשך הפיתוח של מערכת "שרביט קסמים", גם היא מתוצרת רפא"ל, ליירוט טילים בטווח בינוני.

"זו מערכת שעדיין בשלבי פיתוח. אני מקווה שבסוף 2012 נציג יכולת מבצעית ראשונית, אבל הכוונה היא להתקשר בחוזים על הצטיידות בתוך כמה חודשים. יחד עם המערכת השלישית, חץ 3, שהפיתוח שלה נעשה בשיתוף פעולה עם האמריקאים, מדובר בפרויקט הטכנולוגי הגדול בעולם בתחום היירוט. ההצלחות של כיפת ברזל הקפיצו את העניין בה. כחמש מדינות הגישו בקשות ללמוד מאתנו על המערכת".

כבוד לאשכנזי

שני, בן 54, מונה לתפקידו בידי שר הביטחון, אהוד ברק. את רוב הקריירה הצבאית שלו עשה בחיל השריון. הוא שימש, בין השאר, מפקד אוגדה 162 ("עוצבת הפלדה") וראש אגף התקשוב במטכ"ל. מאוחר יותר כיהן במקביל כראש אגף במשרד הביטחון וכמפקד גיס מילואים. היקף התחומים שהוא מרכז עצום: מתקציב ותשתיות דרך בניית גדר ההפרדה והגדר החדשה בגבול מצרים ועד להצטיידות במערכות נשק חדישות ופיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי, שבשנתיים הקודמות הגיע לשיא של 7 מיליארד דולרים בשנה.

התר"ש והתקציב עומדים עכשיו בראש מעייניו. החודש יקיים הרמטכ"ל החדש, בני גנץ, סדנה מטכ"לית שתסכם את ציפיות צה"ל לשנים הקרובות. בהמשך השנה תאושר התוכנית בידי שר הביטחון ואחר כך הממשלה. "אנחנו שלוש שנים וחצי בתוך התוכנית החמש שנתית הנוכחית, תפן. הגענו לכמעט 100% מימוש, לבד מרכש ספינות השטח החדשות של חיל הים שלא יצא לפועל", הוא אומר.

"מגיע על זה הרבה כבוד לרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי (הנה הערה אחרת ששני עוד יחטוף עליה מהבוס שלו, ברק. ע"ה) ולרמטכ"ל הנוכחי גנץ. רמת התשתיות של צה"ל במקום אחר, גם רמת המלאים והאימונים, אחרי מה שהתברר במלחמת לבנון השנייה.

"בהנחה שנישאר במסגרת שקבעה ועדת ברודט לתקציב הביטחון ב-2007, אנחנו מבינים ששיעבדנו כמעט את כל התקציב לחמש השנים הבאות ליעדים שקבענו. יש לכך חסרונות: מרחב התמרון והגמישות פוחתים. קיימים הרבה דברים שהמערכת שלנו מקבלת כתכתיבים: שער הדולר, הדלק שהתייקר, עלות הקיום שתפחה. ייתכן שנמצא את עצמנו דורשים עוד תקציב", הוא אומר, בביטחון של מי שמשוכנע כי מרבית דרישותיו ייענו.

שר הביטחון אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" שלישראל יידרש עוד סיוע אמריקאי של 20 מיליארד דולר, כדי להיערך להסכמי שלום אם יתממשו ולמציאות החדשה במזרח התיכון.

"עובדתית, אנחנו במצב חדש. בוא נסתכל רק על מה שהשתנה סביבנו. מתחייב עיון קפדני בשינויים במצרים ובסיכון האפשרי בסוריה. זה מחייב תוספת יכולות מודיעין, אוויר, יבשה, ים. וכל הדברים הללו עולים כסף. עשינו תמחור ראשוני של העלויות. האמריקאים הביעו מחויבות לשמירת היתרון האיכותי של ישראל על המדינות השכנות, למרות המשבר הכלכלי שהם חווים בבית. בבוא העת, כשהדיאלוג עמם יתפתח, גם הסוגיות הללו יעלו על סדר היום שר הביטחון לא הכריז על מספרים רשמיים. זה מותאם להתפתחות אפשרית של איומים וסיכונים בכל תרחיש".

בינתיים, עיכובים בהתקדמות תוכנית הייצור של מטוס הקרב העתידי, אף-35, ישפיעו על מועד אספקתו לישראל על ידי ארה"ב. הדחייה עלולה להתארך לשלוש שנים - וייתכן שהמטוסים הראשונים יגיעו לארץ רק ב-2018. "בביקור האחרון של שר ההגנה, רוברט גייטס בארץ, לפני חודש, נאמר לנו שהעיכוב עשוי להיות פחות ארוך מכפי שחשבו תחילה. אני בכל מקרה לא מתרגש", טוען שני.

"זה דווקא יכול דווקא לשרת לנו אינטרסים. אני בעד לקבל מטוס עם עצמאות ישראלית, עם כמה שיותר מערכות מתוצרת הארץ. אנחנו נראה איך מנסים בזמן שנוסף לשפר את ההיענות לבקשותינו. בלו"ז המקורי שתוכנן נטען שאין זמן לכך. יש לנו צוותים ששוהים עכשיו בארה"ב. אחרי החג נשמע את מסקנותיהם ואני מניח שיחל דיאלוג עם האמריקאים באשר ללו"ז החדש ולשינויים".

מכל מקום, הוא אומר, הרעיון שלפיו יצטייד בינתיים חיל האוויר בטייסת של אף-15, כדי להשלים את הפער שנוצר "אינו רלוונטי". לנוכח העיכוב, ייתכן שישראל תקבל את המטוסים בהמשך על פני פרק זמן קצר יותר (ולא בהדרגה במשך שנתיים). תישקל גם אפשרות להגדיל את מספרם, מעשרים לשלושים.

תחרות מכוערת

שני מרוצה מההתקדמות בהצטיידות בזרוע היבשה. שני גדודים מגולני כבר צוידו בנגמ"ש הממוגן החדיש מדגם נמ"ר ובקרוב יצטרף גדוד שלישי. תוכנית הרכש הנוכחית של הנמ"ר תסתיים ב-2016. "אנחנו מאמינים שהנמ"ר יגיע גם לצבא ארה"ב. יש לנו בעניין הזה דיאלוג מתמשך עם האמריקאים. אני חושב שהנמ"ר יכול לחסוך חיי חיילים אמריקאים באפגניסטאן".

שני הספיק להתכתש עם התעשיות הביטחוניות, בין השאר בגלל ניסיונו להשליט סדר בתחרות בחו"ל ולמנוע התמודדות לא מבוקרת של חברות ישראליות על אותם פרויקטים. "אני חושב שצריך למשטר את זה. הדברים גולשים לפעמים לתחרות מכוערת ופרועה. בחלק מהמקרים נעשו נזקים לשמה הטוב של המדינה, תוך השארת פרצות ביטחונית מדאיגות. מרוב רצון להשיג עסקה נחצו לעתים קווים. כל חברה רוצה להיות רווחית, זה ברור, אבל אי אפשר שזה יגיע לתאוות בצע".

בחודשים הקרובים אמור תהליך העברת מחנות צה"ל לנגב לתפוס תאוצה, לאחר שבאיחור ניכר הוחלט בממשלה על אישור תקציב לפרויקט. העיכוב, טוען שני, אינו באשמת משרד הביטחון. "הרחבת בסיס חיל האוויר בנבטים יצאה לדרך מיד לאחר החלטת הממשלה הקודמת לפני שש שנים וכבר הושלמה. עכשיו יתקדמו גם פרויקט עיר הבה"דים (בסיסי ההדרכה) והעברת בסיסים של אמ"ן ואגף התקשוב.

"אני שמח שזה יצא לדרך אבל אומר מראש שזה יעלה להערכתנו יותר מכפי שחשבו תחילה. הממשלה אישרה 19 מיליארד שקל. זה עשוי לגדול ל-25 מיליארד. לדעתי, עד סוף העשור נשלים את הפרויקט. יש כאן פוטנציאל אדיר של אלפי חיילים שיעבירו את מרכז חייהם לנגב. אם בחור שהולך לשירות קבע ראשוני בדרום יתרגל לנגב, אם תהיה לו שם דירה ראשונה לשכור ולימודים באוניברסיטת באר שבע, יש סיכוי שיישאר לגור שם לאורך זמן.

"אולי זה לא יהיה עמק הסיליקון הדרומי, אבל תהיה שם תנופה כלכלית אדירה. יכולה להגיע אוכלוסייה חזקה. אנשים שיתמחו בהנדסה, במחשבים, במדעים מדויקים. הנגב הרי לא נמצא בסוף העולם. זה בסך הכל נסיעה של שעה וקצת ממרכז הארץ".



תצלום: מוטי מילרוד


תצלום: אילן אסייג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו