בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל שללה תושבות מ-140 אלף פלסטינים

מסמך רשמי שהגיע לידי "הארץ" חושף נוהל חשאי שהופעל בין 1967 ל-1994: תושבי הגדה שיצאו לחו"ל ולא שבו בתוך 3 שנים וחצי איבדו את זכאותם לחזור

תגובות

ישראל הפעילה נוהל חשאי לשלילת תעודות התושב של פלסטינים שיצאו מהגדה המערבית לחו"ל. לפי הנוהל, שהופעל בין 1967 ל-1994, פלסטיני שחי שלוש שנים וחצי בחו"ל איבד את זכותו לחזור לגדה - אלא אם כן האריך את התוקף של "כרטיס יוצא" שקיבל. באמצעות הנוהל שללה מדינת ישראל את תושבותם של 140 אלף פלסטינים במשך 27 שנים. פרטי הנוהל ומספר הפלסטינים שתושבותם נשללה עולים ממסמך מפורט שחובר על ידי משרד היועץ המשפטי במפקדת יהודה ושומרון, שהגיע לידי "הארץ".

המסמך חובר לבקשת המוקד להגנת הפרט, שהתבסס בפנייתו על חוק חופש המידע. מהמסמך עולה כי עד הסכם אוסלו, תושב הגדה שיצא לחו"ל דרך ירדן נדרש להפקיד את תעודת הזהות שלו במעבר הגבול, וכנגדו קיבל "כרטיס יוצא". הכרטיס היה תקף לשלוש שנים, אך ניתן היה להאריך את תוקפו שלוש פעמים, בכל פעם למשך שנה. על פי הנוהל, אם פלסטיני לא שב חצי שנה לאחר שתוקף כרטיס היוצא שלו פג, הבקר במעבר הגבול היה שולח את המסמכים שלו לקמ"ט פנים - כפי שכונה אז הממונה על מרשם האוכלוסין - או למנהל לשכת המרשם האזורית. תושב שלא חזר נרשם כחל"ת - "חדל להיות תושב".

מהמסמך עולה כי לתושב מאחר היו שתי אפשרויות לחזור לגדה לאחר שפג התוקף של כרטיס היוצא שלו: חזרה ללא הערמת קשיים בתוך חצי שנה מתום שלוש השנים הראשונות, במקרה שכרטיס היוצא לא הוארך; והגשת בקשה לוועדת מאחרים לחידוש הכרטיס. במסמך המפורט אין כל אזכור להליך של אזהרה או להודעה מוקדמת לפלסטינים שתוקף הכרטיס שלהם פג.

במוקד להגנת הפרט אמרו אתמול כי ידעו על קיומו של נוהל כלשהו בנושא, אולם פרטיו ומספר הפלסטינים שנושלו מזכותם לחזור באמצעותו נותרו חסויים. אחד מראשי המינהל האזרחי בשנות ה-90 הופתע כששמע מ"הארץ" על עצם קיומו של הנוהל. אפילו האלוף (מיל') דני רוטשילד, שכיהן כמתאם פעולות הממשלה בשטחים בשנים 1991-1995, אמר כי שמע לראשונה מ"הארץ" על הנוהל, אף שהופעל בזמנו.

"אם הנוהל לא הובא לידיעתי", אמר אתמול רוטשילד, "אפשר להבין מכך שהוא לא הובא לידיעת תושבי השטחים", שנדרשו להאריך את תוקף כרטיס היוצא על מנת לשמור על הזכאות לחזור.

לפי הלשכה הישראלית המרכזית לסטטיסטיקה, ב-1994 חיו בגדה המערבית מיליון ו-50 אלף פלסטינים. מכך עולה שמספר הפלסטינים שהחזיקו ב-1994 בתעודת תושב היה גדול בכ-14% לולא הנוהל. יש לציין כי פלסטינים שהיגרו מהגדה לאחר הקמתה של הרשות הפלסטינית שמרו על תושבותם, גם אם לא חזרו עד היום. כך למשל, מתחילת האינתיפאדה השנייה עד 2007 עזבו את הגדה 250 אלף פלסטינים.

כיום מופעל נוהל דומה על תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית. לפי נוהל זה, פלסטיני שעבר ממזרח ירושלים לחו"ל ונעדר מהעיר לשבע שנים, מאבד את זכאותו לחזור אליה.

בין הפלסטינים שמצאו עצמם במעמד "חדל להיות תושב" יש סטודנטים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, כמו גם אנשי עסקים ופועלים שיצאו לעבוד במדינות המפרץ. במשך השנים הקימו רבים מהעוזבים משפחות, כך שמספרם של הפלסטינים שחדלו להיות תושבים וצאצאיהם ודאי מגיע היום למאות אלפים. עם זאת, רבים מהם ודאי מתו. ממסמכי משרד היועץ המשפטי של איו"ש עולה כי 30 אלף פלסטינים שנקבע כי חדלו להיות תושבים עברו את גיל מאה. מ-140 אלף הפלסטינים שהוגדרו כמי שחדלו להיות תושבים יש להחסיר כמה אלפי מקורבים למנגנוני הרשות שקיבלו אישור לחזור ב-1994, ופלסטינים שחזרו לאחר מכן באישור. כיום רשומים 130 אלף פלסטינים כחל"ת.

עם תושבי הגדה שהוגדרו כחל"ת נמנה גם אחיו של בכיר אש"ף סאיב עריקאת, שיצא באותה תקופה ללימודים בארה"ב וחי עד היום בקליפורניה. עריקאת סיפר כי הוא למד לקח מהניסיון של אחיו, ובמהלך תקופת לימודיו שלו בארה"ב, הקפיד לשוב מעת לעת לשטחים, כדי שלא יאבד גם הוא את זכאותו לחזור.

קיומו של נוהל חל"ת נודע באקראי לאנשי המוקד להגנת הפרט, במהלך בירור עניינו של תושב הגדה הכלוא בישראל. המינהל האזרחי מסר לבני משפחתו של האסיר כי תעודת הזהות שלו "אינה פעילה". בעקבות פניית "המוקד", הודיע היועץ המשפטי לאזור איו"ש כי מדובר בטעות בהפעלת מדיניות הממונה על מרשם אוכלוסין. במכתב שנשלח לעו"ד עידו בלום מהמוקד ציין היועץ שככל הידוע, התברר כי רק שלושה תושבים היו בעלי סטטוס חל"ת בזמן שהוחזקו במעצר או במאסר, וכי בעקבות הגילויים תוקן הליקוי, ומעמדם שונה חזרה לתושבים פעילים. לדבריו, הגדרתם כבעלי סטטוס חל"ת לא נבע ממדיניות, אלא מטעות טכנית, ולא היה לכך כל קשר למאסרם.

המוקד להגנת הפרט מסר אתמול כי "השלילה המסיבית של מעמד התושבות מרבבות רבות של תושבי הגדה המערבית, אשר משמעה גירושם לצמיתות ממולדתם, היתה ועודנה מדיניות דמוגרפית פסולה, המהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי. בנוסף, קיים מספר לא ידוע של תושבי רצועת עזה אשר ישראל שללה את מעמדם באופן דומה. נתון זה עדיין נשמר בסוד ואנו נפעל לחשפו. ראוי שמדינת ישראל תתקן באופן מיידי את העוול המתמשך, תשיב לכל אותם פלסטינים את מעמדם ותאפשר להם לשוב עם משפחותיהם למולדתם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו