בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפטנים: לביה"ד בהאג תהיה סמכות לדון כל חייל בגדה אם תוכר המדינה

מנגד טוענים משפטנים כי הכרה במדינה תטיל על הפלסטינים חובות ופירושה ויתור על תביעות מעבר לגבולות 67'

תגובות

שורה של שאלות דרמטיות צפויות לעלות בעקבות ההכרזה הפלסטינית הצפויה על הקמת המדינה, והכרת מדינות העולם בה. המומחים למשפט בינלאומי חלוקים לגבי המשמעויות של המהלך הזה. חלקם מאמין כי בסופו של דבר מדובר במהלך הצהרתי שלא ישפיע רבות על הנעשה בשטח. אחרים מאמינים כי הצונאמי המדיני שמטריד את ראש הממשלה יתגמד מול הצונאמי המשפטי שישראל, אזרחיה וחייליה, צפויים לעמוד מולו החל מאוקטובר הקרוב.

רוב המומחים מסכימים כי המשפט הבינלאומי יכיר בפלסטין כמדינה, שכן היא עונה על ארבעת התנאים המקובלים למדינה: שטח מוגדר, אוכלוסייה קבועה, שלטון אפקטיבי (גם אם כרגע בשטחי A בלבד) ויכולת לקשור קשרים עם מדינות אחרות.

בהנחה שפלסטין תיחשב למדינה החל מספטמבר, היא תוכל גם לחתום על הסכמים נפרדים עם מדינות, כמו הסכמי סחר. במקרה כזה, יש המזהירים, כל מכולה שתגיע לגבול, והבודקים הישראלים יבקשו לפתוח אותה, היא פוטנציאל למשבר דיפלומטי.

אבל בעיני אלו המשרטטים את התרחיש הקיצוני, זו תהיה הבעיה הכי קטנה של ישראל. הבעיה הגדולה באמת טמונה ביכולת של הפלסטינים לחתום על אמנות בינלאומיות, ובראשן אמנת רומא, שתחיל את סמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי הפלילי על כל השטחים שמעבר לקו הירוק, ועל כל חייל או פקיד ישראלי שפועל בהם.

"המישור הדרמטי ביותר והיישומי ביותר הוא בית הדין הבינלאומי", אומר פרופ' דוד קרצמר מהאוניברסיטה העברית. "עד עכשיו, היה ספק אם לבית הדין יש סמכות לדון בפעולות ישראל בשטחים. אבל אם 140 מדינות יכירו בפלסטין, אז אין ספק שגם התובע בבית הדין יכיר בה. אז, כל מה שישראל עושה יהיה כפוף לשיפוט של בית הדין".

לדברי קרצמר, הדבר נוגע במיוחד להתנחלויות, כולל מזרח ירושלים. "לכאורה, אם יחליטו ליישב אוכלוסייה נוספת מעבר לקו הירוק, ניתן יהיה להגיש תביעות נגד מקבלי ההחלטות - שר הביטחון, ראש הממשלה והפקידים. ישראל לא תוכל להמשיך ולטעון שהשטח שנוי במחלוקת. הוויכוח יסתיים, ישראל תהיה כובשת בשטח של מדינה אחרת". לעמדה זו מצטרף גם עו"ד מיכאל ספרד המוכר, כמו קרצמר, בפעילותו בשמאל.

"המצב כרגע הוא שאנחנו מנהלים את השטח והקהילה הבינלאומית מקבלת את זה", אומר ספרד. "כיום כשסוחר אירופאי רוצה להעביר סחורה לרמאללה ברור לו שהוא צריך לעבור דרכנו. יום למחרת ההכרזה נהפוך להיות גורם שכובש מדינה חברה. כמו עירק וכוויית. השאלה איך הקהילה הבינלאומית תגיב לזה היא שאלה פוליטית, אבל אין ספק משפטית יהיו הרבה יותר כלים לפעול נגד ישראל. אין ספק שכמות הפעולת של ישראל שיהיו בגדר הפרת החוק הבינלאומי תגדל פלאים".

ספרד מציג שורה של דוגמות לבעיות שעלולות להתעורר - שחקן כדורגל פלסטיני שישראל לא נותנת לו לצאת למשחק עלול לערער את מעמד ישראל בפיפ"א, שר בלגי שרוצה לבקר את מקבילו הפלסטיני ולא טורח לתאם זאת עם ישראל גורם למשבר דיפלומטי ועוד. "להערכתי זה יקרה על כל צעד ושעל והלחץ על ישראל יגבר כל הזמן".

אבל רוב המומחים חושבים שההכרזה הפלסטינית לא מהווה איום ממשי בזירה המשפטית הבינלאומית, לפחות לא בשלב הראשון. "זה בובע מייסעס", מצהירה רות לפידות, פרופ' אמריטוס מהאוניברסיטה העברית. לדבריה, הכרזה על המדינה תהיה הפרת הסכמים בינלאומיים מוכרים בין ישראל לאש"ף, והיא תיתן למעשה טיעון חזק להשתמש בו בזירה הבינלאומית.

"אני לא רואה איך המצב ישתנה", מסכים עו"ד ניק קאופמן, שהיה תובע בבית הדין הבינלאומי שהוקם בעקבות המלחמה ביוגוסלביה. "הדוגמה הטובה ביותר היא קוסובו. שם הכיר בית המשפט בעצמאות החבל, אבל הדגש היה על ההכרה הפוליטית, לא על השאלה המשפטית. בסופו של דבר הכל פוליטי".

עמדת ביניים מציג פרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית: "משפטית זה יאיץ מגמות שקיימות ממילא", הוא טוען. "לפלסטינים יהיה קול יותר חזק אבל צריך לזכור שזה גם עובד הפוך. ההכרזה תיתן לישראל עמדה מוצקה יותר לתבוע מהם תביעות בנושא מעשי אלימות שיבואו מהשטחים".

"מי שטוען לריבונות הוא טוען גם לאחריות", מוסיף פרופ' אייל בנבנישתי, מאוניברסיטת ת"א. "מבחינת המשפט הבינלאומי הדבר החשוב ביותר זה יציבות הגבולות. מרגע שהפלסטינים מכריזים על גבולות 67' הם בעצם מוותרים על כל תביעה מעבר ל-67'. לא משנה איזה משטר יהיה שם - חמאס, אל-קאעדה או איראן - הם לא יוכלו לטעון ליותר מאשר 67'. מבחינה הזו אלו חדשות טובות למי שרוצה שתי מדינות".

בדרך למדינה פלסטינית - סיקור מיוחד



עבאס, קלינטון ונתניהו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו