בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חקירת הרפז: קצינים בכירים מסרו גרסאות חלקיות וניסו לחלץ מידע

חרף הודאתו, טענו פרקליטיו של הרפז בשימוע שנערך לו: הוא לא מסוגל היה לבצע את הזיוף המיוחס לו

תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, צפוי להודיע בשבועות הקרובים על החלטתו בעניין כתב אישום נגד סגן-אלוף (מיל') בועז הרפז, שהודה בזיוף המסמך בפרשת התמודדות על הרמטכ"לות. לפני כחודש קיימה פרקליטות המדינה שימוע לעורכי דינו של הרפז. המגמה המסתמנת היא שהרפז יועמד לדין, לבדו, בעבירת זיוף. חרף ההודאה שמסר בחקירתו במשטרה, ייתכן שהרפז יבחר לנהל מאבק משפטי ולחזור בו מההודאה.

פרשת הרפז ממשיכה להתגלגל בערוצים שונים, הרחוקים ברובם מן העין הציבורית. לצד כתב האישום המסתמן, מתנהלת בדיקה מקדמית של המשטרה והשב"כ בהיבטים אחרים של הפרשה, שאינם קשורים ישירות במסמך עצמו אלא בהתנהלותם של הרפז ואנשים נוספים במקרים אחרים (הרפז שירת במשך שנים רבות בסיירת מטכ"ל ובמערך המבצעים המיוחדים, מ"מ, באגף המודיעין). בפרשה זו טרם הוכרע אם לפתוח בחקירה פלילית, אבל ההחלטה צפויה להתקבל בתוך זמן לא רב. השימוע להרפז עסק רק בפרשת הזיוף. פרשת הרפז התפוצצה באוגוסט אשתקד, עם חשיפת המסמך (שכונה תחילה "מסמך גלנט") בערוץ 2. המסמך נראה כתוכנית פעולה לניהול ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל, במטרה לקדם את מינויו של האלוף יואב גלנט, לפגוע ברמטכ"ל המכהן באותה עת גבי אשכנזי ולהבאיש את ריחם של מתמודדים אחרים לרמטכ"לות.

הרפז. האם הוא פעל לבד? תצלום: אלון רון

בחקירת המשטרה התברר שלגלנט לא היה קשר למסמך ושהרפז, מקורבו של אשכנזי, זייף את המסמך. אשכנזי, שהחזיק בעותק המסמך שהועבר, בהמשך, בדרך מפותלת מלשכתו לערוץ 2, הכחיש שידע כי המסמך מזויף. המשטרה והפרקליטות קיבלו את עמדתו ואף הודיעו, כבר בשלב מוקדם של החקירה, שקצינים בכירים בקבע לא היו מעורבים בעבירה.

שאלת מפתח שעלתה בחקירה היתה, האם הרפז פעל לבד? במשטרה ובפרקליטות התקשו מאוד להאמין בכך. מאמצים מרובים הושקעו בנקודה זו. לצד צוות החוקרים, מינה המפכ"ל אז דודי כהן את סגנו, ניצב אילן פרנקו, לשמש בקרה חיצונית ("איפכא מסתברא") לעבודת הצוות ולהציג סוגיות שלא טופלו לדעתו לעומק בחקירה. החקירה לוותה מיומה הראשון על ידי פרקליטות המדינה.

הרפז תיאר את פעילותו בפרשה כחלק מקבוצה, רופפת יותר או פחות, שפעלה למען אשכנזי ונגד שר הביטחון, אהוד ברק. בין השאר טען שעיתונאים וקצינים בדימוס הפצירו בו לאסוף חומר על פעילות ברק וראש המטה שלו, יוני קורן. הוא נימק את התערבותו בפרשה ברצון להפסיק את מה שתיאר כהתנכלות של ברק לאשכנזי ובמשתמע, גם ברצון להסדיר לאשכנזי את הארכת כהונתו בשנה נוספת, חמישית.

עם זאת, הרפז עמד על כך שמלאכת הזיוף נעשתה לבד ובלא הנחיה או השראה של אדם אחר. את המידע הכלול במסמך, אמר, שאב משיחות עם עיתונאים וקצינים. הפרקליטות והמשטרה לא מצאו עד היום ראיות לעבירה של קשירת קשר או למעורבות ממשית של חשודים נוספים בעניין זה. באחד הדיונים בבית המשפט אמרו סנגוריו של הרפז שהוא חוזר בו מהודאתו. אולם בחקירתו הבאה, כשהשוטרים שאלו על כך את הרפז, הוא השיב שהודאתו בעינה עומדת.

הרפז יוצג בשימוע על-ידי אחד מסנגוריו, עו"ד ירון קוסטליץ ממשרדו של יעקב וינרוט. קוסטליץ טען בשימוע כי זיוף המסמך, כפי שמייחסות להרפז המשטרה והפרקליטות, לא יכול היה להיעשות על ידי הרפז. לטענת הסנגור, אין בסיס בחומר הראייתי להאשמות המיוחסות להרפז. ההחלטה הסופית אם להגיש כתב אישום תתקבל על ידי היועץ וינשטיין ופרקליט המדינה, משה לדור.

אחת הטענות שהעלו השר ברק ואנשיו היא שבהשראת אשכנזי נעשה ניסיון פוטש, שמטרתו חיסולו של ברק כאישיות ציבורית וסיכול מינוי גלנט. חקירת המשטרה כמעט שלא נגעה בכך ולא מצאה ראיות שיצדיקו הליך פלילי בכיוון זה (הסוגיה תיבחן יותר לעומק על ידי מבקר המדינה, שהמנדט שלו רחב יותר).

אם וכאשר יפורסמו חומרי החקירה, במסגרת הדיון המשפטי, נראה שרבים מהמעורבים בפרשה - ובהם בכירים בצה"ל - לא יוכלו לחוש גאווה גדולה על התנהלותם בחדרי החקירות. אלופים בכירים מסרו עדויות חלקיות, כשהם מנסים לחלץ מהחוקרים מה ידוע למשטרה בטרם ישמיעו את גרסתם המלאה. היו מקרים שקצינים מסרו על מידע המצוי ברשותם רק כשנקראו למתן עדות נוספת, מעין "גרסה מתגלגלת".

אשכנזי, הרמטכ"ל באותה עת, הודיע באיחור לפרקליטות שעותק מהמסמך שחיבר הרפז מצוי אצלו. את המסמך הוא מסר לחוקרים רק ב-9 באוגוסט, חמישה ימים אחרי חשיפת הפרשה ולאחר שהמשטרה כבר החלה לנהל הליך משפטי במטרה לאלץ את העיתונאים להעבירו לידיה. כשנשאל במשטרה מהיכן קיבל את המסמך, השיב: "מבחור אחד", מבלי לנקוב בשמו של הרפז. אשכנזי הפנה את החוקרים לעוזרו, אל"מ ארז וינר. היה זה וינר שמסר לחוקרים את זהותו של הרפז, אף שהיכרותו של אשכנזי עם הרפז היתה עמוקה וממושכת בהרבה, והרמטכ"ל הוא שחיבר בין הרפז לעוזרו.

קבוצה משמעותית של קצינים בכירים במטכ"ל, ובתוכה אלופים שהתמודדו נגד גלנט על הרמטכ"לות, פיתחה בחודשים האחרונים תיאוריה חלופית לזו שהציגו המשטרה והפרקליטות ביחס להשתלשלות האירועים בפרשה. לפי גרסה זו, הרפז לא זייף את המסמך (מלבד הוספת הלוגו המזויף של משרד "ארד תקשורת"), אלא השיג אותו בדרך עקיפה, מסביבתו של השר ברק. במלים אחרות: קצינים אלה מאמינים שהמסמך אותנטי ומשקף תוכניות אמיתיות שנעשו בסביבת ברק לפגוע באשכנזי ולקדם את גלנט; ושהרפז אינו מודה בכך כדי לא לסבך את עצמו (ואולי אנשים נוספים) בהאשמות אפשריות חמורות יותר.

בפרקליטות ובמשטרה לא מצאו ראיות המחזקות את התיאוריה החלופית. בדיקת מחשבו של הרפז העלתה שכתב את המסמך על מחשב זה (אילו גנב אותו מאדם אחר, מדוע להקלידו מחדש?). החקירה לא העלתה היכרות ממשית מוקדמת של הרפז עם יוני קורן, או עם אדם אחר מאנשי הלשכה - באופן שהיה מאפשר להרפז לפעול כחפרפרת בלשכת השר, או שהיה מקל עליו להשיג מסמכים מסביבת ברק.

לפי כחודשיים דווח ב"מעריב" על בדיקת פוליגרף פרטית שעשה קורן, ונטען כי העלתה ממצאים בעייתיים בדבר מעורבותו בפרשת המסמך. היבטים אלה נבדקו מחדש על ידי המשטרה וככל הידוע לא נמצאו ראיות שהובילו לשינוי בהתגבשות ההליך הפלילי בפרשה.

את הבדיקה הנרחבת ביותר בפרשה עדיין מנהל מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. דו"ח המבקר מתמהמה הרבה מעבר להערכות המוקדמות. בשלב זה עדיין לא ברור מתי תופץ הטיוטה לצורך קבלת תשובות מהמעורבים בפרשה. חיבור הטיוטה הסופית של הדו"ח עשוי להתארך אף מעבר לסוף החודש הזה. על סמך ניסיון העבר, בפרשיות מסובכות חלפו לפעמים שלושה עד ארבעה חודשים בין הפצת הטיוטה לפרסום הדו"ח הסופי.

הציפייה לדו"ח המבקר, ובמידה פחותה גם להחלטת וינשטיין בעניין הרפז ולפרסום חומרים מחקירת המשטרה במסגרת המשפט, מעוררת מתח גדול אצל כל המעורבים. הן השר ברק והן הרמטכ"ל החדש, בני גנץ, מעוניינים בפרסום מהיר יחסית של דו"ח המבקר. אלופים במטכ"ל טענו, גם בעת האחרונה, שפרשת המסמך והמהומה שליוותה את ביטול מינויו של האלוף גלנט לרמטכ"ל השאירו משקעים קשים וסוגיות שמוטב לברר בהקדם עד תומן.

בפרקליטות ובמשטרה לא ראו צורך להרחיב את החקירה הפלילית, מעבר לגבולות הגזרה הצרים יחסית שנקבעו מראש. ביחס להעברת המסמך מלשכת הרמטכ"ל לערוץ 2, לא נמצא חשד לעבירה משום שאין מדובר במסמך ביטחוני מסווג, אלא במסמך שהגיע ללשכה מידיו של אזרח.

פרשת הזיוף נתפסת שם כקצהו הפלילי של קרחון גדול שיש לו השלכות ציבוריות וביטחוניות נרחבות, אבל מרביתן אינן עניין לבדיקה משטרתית ובוודאי לא לבדיקת שב"כ (המעורב, רק כעת, בבחינת היבטים מסווגים ספציפיים העולים מהפרשה). מאותם נימוקים, לא ביקשו החוקרים לידיהם את הקלטות שיחות הטלפון והמפגשים פנים אל פנים הנעשות באחדות מלשכות הבכירים.

באחרונה מונה באמ"ן צוות לבדיקת היבט נוסף העולה מן הפרשה. בראשו עומד אחדממפקדי סיירת מטכ"ל לשעבר, שהתבקש לברר סוגיות עקרוניות הנוגעות לאופי הפעלתו העתידי של מערך המבצעים המיוחדים שבו שירת הרפז. כמעט שלושה חודשים לאחר מינוי הרמטכ"ל בני גנץ לתפקידו, צפויות בקרוב החלטות ראשונות בתחום המינויים הבכירים במטכ"ל. בחודשיים האחרונים אושר בהדרגה סבב מינויים רחב של תתי-אלופים ואלופי משנה, שברק עיכב במשך חודשים רבים על רקע הקרע עם אשכנזי. מינוי אחד נותר מוקפא: מינויו של עוזר הרמטכ"ל לשעבר, אל"מ וינר, לקצין חינוך ראשי.

המינוי, הכרוך בקידום לדרגת תת-אלוף, יעוכב כנראה עד שתתבהר השאלה מה היה חלקו של וינר בפרשת הרפז.

שינוי גורף בסידורי אבטחה במשרד הביטחון עקב הפרשה

ועדה בראשותו של תת-אלוף (מיל') שמואל צוקר סיימה בפברואר בדיקה פנימית של התנהלות משרד הביטחון בסוגיות הנוגעות לפרשת הרפז. הוועדה הגישה דו"ח חריף לבכירי משרד הביטחון ובו פירוט התקלות שנחשפו, לצד שורת המלצות לצעדים נרחבים ומקיפים כדי למנוע את הישנות התופעות. בין המלצות הוועדה, המתפרסמות כאן לראשונה:

*) שינוי גורף בסידורי האבטחה במשרד הביטחון. במסגרת זאת כבר נעשו שינויים בנוהלי הכניסה למשרד, באופן הרישום, הענקת התיעוד, הפיקוח והבקרה. הוועדה מצאה כי מספר רב יחסית של אנשים שאינם עובדי המשרד נעים בחופשיות בתחומו. לצד אנשי צבא, מדובר גם בקצינים בכירים בדימוס, בעובדי משרדי ממשלה אחרים ותעשיות ביטחוניות וכן באזרחים.

הוועדה התרשמה כי החופשיות הרבה שבה נע בועז הרפז בתחומי המשרד היתה סימפטום, קיצוני אמנם, להתנהלות כושלת במשרד. לכן הוחלט להעלות את רף נוהלי האבטחה והסינון לרף המקובל בתעשיות ביטחוניות רגישות, כמו רפא"ל והתעשייה האווירית. הסטנדרט המקצועי הנדרש הועלה ל"אבטחה מלאה". "אנשים כבר לא יוכלו להסתובב בלי השגחה היכן שהם רוצים", אמרו גורמים במערכת הביטחון ל"הארץ".

*) מהחקירה עלו בעיות רבות הנוגעות לפיקוח על רכש ביטחוני, בעיקר בתחומים רגישים. מאז, ננקטו צעדים להידוק הפיקוח. פרצות דומות התגלו בתחום הפיקוח על הייצוא הביטחוני. בשני המקרים, נבחנים גם שינויים מבניים כדי להתמודד עם הבעיה.

*) התגלגלות פרשת הרפז חשפה התנהלות כספית חריגה בתחומים רגישים, בלא פיקוח. העדר הפיקוח נבע מרגישותו של העיסוק ומחשש של גורמים חיצוניים במשרד להיכנס לסוגיה. בעקבות הדו"ח כונסו מפגשי תיאום בין משרד הביטחון להסדרת הנהלים.

*) הפרשה העלתה חשדות להתנהלות אישית בעייתית של נושאי תפקידים שונים בדרגים מקצועיים במשרד. התנהלות זו עדיין נבדקת, בחלקה גם במישור הבדיקה המשותפת של המשטרה והשב"כ, שנפתחה בעקבות ממצאי הביניים של מבקר המדינה.

ממשרד הביטחון נמסר כי "הנושאים הרלוונטיים למשרד נבדקו והלקחים הופקו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו