בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "מייקל וולצר, מתי מותר להתנקש בפעילי טרור?"

תגובות

פרופ' מייקל וולצר, פילוסוף מאוניברסיטת פרינסטון, נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום דיני המלחמה. לספרו, "מלחמות צודקות ובלתי צודקות", היתה השפעה רבה על החשיבה בתחום זה. וולצר, יהודי אמריקאי, בא לישראל כדי להרצות בכנס על זכותן של מדינות להגנה עצמית, שיתקיים ביום חמישי הקרוב במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן, ובכנס על צבא ומשפט היום במרכז הבינתחומי הרצליה. בשנים האחרונות נטל וולצר חלק גם בוויכוח הפנימי בישראל באשר לאופי הלחימה הנדרש של צה"ל נגד טרור, שהתפתח בעיקר בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".

בישראל רואים בהריגתו של אוסמה בן-לאדן הצדקה מאוחרת למדיניות ההתנקשויות של צה"ל נגד מנהיגי ארגוני טרור בשטחים ובלבנון בעשור האחרון. מצד שני, ישראל סופגת על שיטות אלה ביקורת עולמית קשה.

"באירופה נמתחת ביקורת גם עלינו, האמריקאים, בעקבות הריגת בן לאדן. למעשה, ארה"ב עוסקת בהתנקשויות כבר זמן רב, באפגניסטאן, בעיראק ובתימן. זה קצת יותר ראוותני, אבל זה אותו הדבר. הריגת בן לאדן היא אקט מלחמתי לגיטימי, אבל אינני אוהב שקוראים לכך צדק. אנחנו במלחמה עם אל-קאעדה ובן לאדן היה מטרה לגיטימית. היינו מביאים אותו למשפט אילו התחבא בפאריס ולא בפקיסטאן. במקרה כזה יכולנו לעוצרו, לשפוט אותו ולתת לו את הזכויות שמאפשרת מערכת משפט דמוקרטית. אבל אפגניסטאן ופקיסטאן הן אזורי מלחמה. כשקיימת אבחנה ברורה בין הנהגה צבאית ופוליטית של ארגון, אין מקום לפגוע פיזית בהנהגה הפוליטית. אבל אם ההנהגה הפוליטית משתמשת בתואר הזה ככיסוי למעורבותה בטרור, לגיטימי לפגוע בה".

ועדיין, כתבת ב"הארץ" מאמר ביקורת על התזה של פרופ' אסא כשר והאלוף עמוס ידלין, שצה"ל אימץ ב"עופרת יצוקה". גם הם טענו שאין דומה לחימה בטרור בעזה למעצר חשוד במזרח ירושלים ומכאן, במשתמע, שאין סיבה לבוא בתביעות מופרזות לחיילי צה"ל בעודם לוחמים בטרוריסטים המשתמשים באזרחים כמגן אנושי בעזה.

"כשארה"ב הפציצה מהאוויר לפני כעשר שנים בתימן משאית ובה אנשי אל-קאעדה, כתבתי שאילו זה היה קורה בפילדלפיה לא היינו יכולים לתקוף אותה בירי טיל. כללי המשחק באזור שלום שונים מאשר באזור מלחמה. כשאפשר לעצור את היעד בלי להילחם כדי להגיע אליו, מדובר באזור שלום ואתה פועל כמו נגד פושע, לא אויב".

בישראל הצבא לא ממהר להכריע בין הגישות. צה"ל צריך סט כללים מסודר ללחימה א-סימטרית?

"כל צבא צריך כללים מוגדרים ללחימה, וגנרל מקריסטל אכן הוציא מדריך ללחימה באפגניסטאן שחייב את הצבא לצמצם למינימום את הסיכון לחיי אזרחים. גם בארה"ב, המדריך עורר מחאות של חיילים בשטח. הרמה הקריטית לפרשנות תהיה הקצונה הזוטרה בשטח. תמיד יהיו פרשנויות שונות ביחידות לוחמות שונות. כך קורה באפגניסטאן ושמעתי שכך קרה גם בלחימה של צה"ל בעזה".

אתה טוען בעצם שצבא אינו יכול להסתפק בכך שלא תהיה לו כוונה לפגוע באזרחי האויב, אלא להתכוון שלא לפגוע באזרחים. מה משמעות האבחנה?

"המבחן הוא אם ננקטו צעדים לצמצום הנזק. גם פרופ' כשר אומר שנדרשת אזהרה לאזרחי האויב, בטרם תחל תקיפה של יעדים צבאיים בקרבתם, אבל פרסום אזהרה לאזרחים אינו מספיק. בווייטנאם יצרנו שלושה אזורי לחימה. קראנו לאזרחים לעזוב ואחר כך היתה לחיילים זכות לירות שם בחופשיות. הבעיה היא שבפועל, תושבים רבים לא עוזבים. הרגנו הרבה אזרחים באזורי הירי החופשי, וזו אחת הסיבות שהפסדנו בקרב על הלבבות של האוכלוסייה שם. דבר דומה קורה בכל מקום שמתנהלת בו לחימה א-סימטרית. גם אחרי שהזהרת, אתה עדיין צריך לקחת בחשבון את מי שנותר באזור הלחימה".

מה חשבת על מאמר החרטה החלקי של השופט גולדסטון ב"וושינגטון פוסט"?

"יש טעות קריטית שעליה גולדסטון לא התנצל: הסירוב שלו לקחת בחשבון את הקשיים הכרוכים בלחימה א-סימטרית בצורה רצינית. איך אתה מטפל באויב שמשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי? דו"ח גולדסטון כלל לא עוסק בכך וזה כישלונו הגדול. חברי הוועדה כותבים כמו עורכי דין, לא כמי שמבקשים לנתח את המציאות".

יש לשנות כללי לחימה, כדי להתאימם ללחימה בטרור?

"העקרונות הבסיסיים של מלחמה צודקת צריכים לחול גם במצב כזה. בפעולת התנקשות עדיין חשוב שהמטרה תהיה לגיטימית ושהנזק הסביבתי לאזרחים יופחת למינימום האפשרי. העקרונות דומים: אבחנה קריטית בין לוחמים למי שאינם לוחמים והחובה לצמצם את הנזק הסביבתי. השאלה הקשה היא אם מתחייבת התייחסות אחרת לאזרחים המשמשים מגן אנושי. הטרוריסטים משתמשים באזרחים גם באמונה שהריגתם בידי המדינה תועיל למאבק של ארגון הטרור".

בצה"ל תומכים בהפצצת מתקני תשתית אסטרטגיים. זה לגיטימי?

"זו שאלה שעלתה גם בארה"ב. גרימת אי נוחות לאזרחים במטרה להפעיל לחץ על המשטר להיכנע היא צעד לגיטימי. אבל כשאתה פוגע במתקני טיהור מים אתה עלול לגרום למגיפת כולירה בקרב האזרחים, וזה לא מתיישב עם ערכי מוסר והגינות בלחימה ולכן אתנגד לכך. תקיפת בנייני ממשלה היא עניין אחר, למשל בלבנון, כשחיזבאללה הוא בממשלה".

ההנהגה הישראלית מודאגת מהדה-לגיטימציה המתנהל נגד המדינה, במיוחד באוניברסיטאות.

"מצבכם גרוע יותר במערב אירופה. אני דווקא מזהה הזדמנות לישראל ולא מעט אמפתיה בקמפוסים האמריקאיים. הכי הרבה אמפתיה קיימת כמובן, בקמפוסים צבאיים כמו ווסט פוינט או אנפוליס. שם רואים דמיון בין הלחימה שמנהלת ישראל למאבק האמריקאי באפגניסטאן. אבל רוב העולם אינו סבור שאתם מחויבים לנסיגה מהשטחים הכבושים ולפתרון שתי המדינות. אם יחול שינוי במדיניות ממשלת ישראל, יהיה הרבה יותר קל להגן עליה נגד היוזמות הללו. זה קרב שאפשר לנצח בו, בוודאי בקמפוסים האמריקאיים שאני מכיר".



מייקל וולצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו