בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירועי הנכבה | המהפכה הערבית דופקת בדלת

ההתקוממות נגד משטר אסד בסוריה איימה לגלוש לעבר ישראל, יותר מהמהפכות במדינות ערב האחרות. התגשם תרחיש האימה של ישראל

תגובות

המהפכה הערבית דפקה אתמול על דלתה של ישראל, בהפגנות שערכו פלסטינים מסוריה ולבנון במג'דל שמס ובמארון א-ראס לציון יום הנכבה. חדירת המפגינים לעיירה הדרוזית שלמרגלות החרמון ניפצה את האשליה שישראל חיה בנעימים ב"וילה בג'ונגל", ומנותקת לחלוטין מהאירועים הדרמטיים מסביבה.

ההתקוממות נגד משטר אסד בסוריה איימה לגלוש לעבר ישראל, יותר מהמהפכות במדינות ערב האחרות. הנשיא בשאר אסד קיווה שעמידתו בראש "ההתנגדות" לישראל תציל אותו מגורלם של עמיתיו בתוניסיה ומצרים. כשהתערער כסאו, התעורר החשש שאסד, או מי שיחליף אותו, ינסו להחריף את הסכסוך עם ישראל כדי לקבל לגיטימציה בציבור הסורי ובעולם הערבי בכלל.

אך למרות הסכנה שאסד יערער את השקט והיציבות בגבול הצפוני, נפילתו נראתה בישראל כסכנה גדולה יותר. לכן נמנעה ישראל מהתערבות לצד המתקוממים נגדו. צה"ל יכול לפרוס כוח גדול ברמת הגולן "מחשש להסלמה", וכך לרתק את הצבא הסורי לצד השני של הגבול, במקום שיטבח במפגינים בדרעא ובחומס. אבל המדיניות היתה הפוכה - לשבת בשקט, להניח לאסד לדכא את המרד ולקוות שההרתעה והיציבות יישמרו.

אתמול התערער השקט, והתגשם תרחיש האימה שישראל חוששת ממנו מאז הקמתה: שהפליטים הפלסטינים פשוט יתחילו ללכת ממחנותיהם מעבר לגבול, וינסו לממש ברגליהם את "זכות השיבה". ישראל נערכה להפגנות יום הנכבה בגדה המערבית, במזרח ירושלים, בגליל ובמשולש - וקיבלה במקומן את בני הפזורה הפלסטינית על הגדרות. יותר משהיתה כאן טעות מודיעינית, היתה כאן המחשה של מגבלות העוצמה. אי אפשר לשלוט בכל הזירה ולפזר כוחות בכל מקום. תמיד תישאר פרצה מוגנת פחות, והיריב יזהה אותה.

ישראל מיהרה להאשים את אסד וכרגיל גם את איראן בשיגור "מפרי הסדר הסורים והלבנונים", כהגדרת דובר צה"ל, כדי "להסיט את תשומת הלב מדיכוי ההפגנות בסוריה". אך קשה להניח שהמדיניות בצפון תשתנה, וישראל תנסה לחמם את הגבול בתגובה, כדי לסייע בהפלת אסד והחלפתו במשטר נוח יותר. המאמץ הישראלי יהיה לבודד את התקרית ולהרגיע בחזרה את השטח.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה למנף את התקריות בצפון כדי לחזק את מסע ההסברה שלו לוושינגטון. לשיטתו, הנה עוד הוכחה שישראל מתמודדת נגד כוחות החותרים להשמדתה. "זה לא מאבק על קווי 1967", הגיב נתניהו לפריצת הגבול בגולן, "אלא ערעור על עצם קיומה של מדינת ישראל, שאותו הם מכנים אסון שיש לתקן". אם נתניהו חיפש חיזוק טרי לנאומי השואה השנייה שלו, מפגיני הגבול מסוריה ולבנון סיפקו אותו אתמול.

נתניהו רשם אתמול עוד הישג קטן, עם החלטת נשיא ארה"ב ברק אובמה לנאום בפני ועידת איפא"ק. אובמה לא יתייצב במעוז התמיכה של ישראל באמריקה, כדי לקלל את ההתנחלויות והכיבוש ולדרוש מנתניהו שייצא מהשטחים. הופעתו בוועידה, במקום לשגר את סגנו או פקיד בכיר אחר, מעידה שאובמה לא מתכוון להתעמת עם נתניהו במפגש הקרוב ביניהם. הנשיא ידבר על החשיבות של מדינה פלסטינית, אבל ייזהר מהצבת דרישות קונקרטיות, ויעטוף את קריאתו לחלוקת הארץ בהרבה מלל נגד המשטר האיראני ומחויבות לחיזוק ביטחון ישראל. תמיכת הקהל של ועידת איפא"ק בבחירתו לכהונה שנייה חשובה לו יותר מעתידם של הפלסטינים.

לנתניהו יש אם כך סיכוי טוב לעבור בהצלחה את מסעו הנוכחי לוושינגטון, בלי לוותר על מילימטר בשטחים. אבל להתבצרותו בעמדת הקורבן המאוים יש מחיר. הוא שולל מעצמו את חופש הפעולה, ומשאיר את כל היוזמה לצד הערבי. זה מה שקרה ביום הנכבה של 2011. ויש עוד סכנה: שדעת הקהל במערב לא תראה בהפגנות על הגדר "הפרות סדר" של "מסתננים", אלא מחאה לגיטימית של עם מדוכא על גירושו והשפלתו. אם כך יקרה, קרב ההסברה של נתניהו יהיה הרבה יותר קשה ומורכב מאשר היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו