בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת גבולות | מסר מסוריה

האדישות שבה ישראל מקבלת את הטבח של המשטר הסורי במתנגדיו מעוררת בהם את החשד, שממשלת הימין מבכרת את העריצות העלאווית על פני משטר דמוקרטי מתון

תגובות

ההתרגשות ניכרה היטב בקולו של מ', איש אקדמיה ערבי ש"ירד" לפני שנים רבות לארצות הברית. הוא התקשר במוצאי שבת כדי לומר, או להזהיר, שבן הבליעל, בשאר אל-אסד, ינצל את מחאת הפליטים הפלסטינים על מר גורלם ביום הנכבה כדי להסיח את הדעת מהגורל המר של מתנגדי משטרו. המידע על מזימת השליט הסורי להבעיר את הקו שבין ישראל לסוריה, אמר מ', הגיע אליו מידידים בסוריה שירדו למחתרת. אלה אותם דיסידנטים מדמשק, שבשיחת טלפון קודמת סיפר מ' כי ביקשו שיעביר את המסר שלהם לירושלים.

כמו רבים בעולם הערבי ובעולם בכלל, האופוזיציה הסונית מאמינה בכוח ההשפעה המאגי של ישראל על אמריקה. חבריו של מ' משוכנעים שאם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יבקש מברק אובמה, או למעשה ימליץ לו, להכריז על אסד פושע מלחמה כתחנה בדרך לסילוקו מהשלטון, הנשיא האמריקאי לא ישיב את פניו ריקם. ומה ייצא לנתניהו מהפלת משטרו של אסד, שאלתי. מ' השיב בשאלה. "איך ייתכן שאתם, היהודים, יודעים מה נעשה מעבר לכביש ומסיטים את מבטכם הצדה?" הוא המשיך בלי להמתין לתשובה. "תשכחו מזה שהמשטר העלאווי יעשה שלום עם ישראל", אמר והוסיף הסבר. "מצב המלחמה עם ישראל מאפשר לעלאווים להכביד את ידם על הסונים ועל מיעוטים אחרים. העימות המתמשך עם ישראל משמש בסיס לקשרים האמיצים שלהם עם איראן".

מ' סיפר, שהאדישות של ישראל לנוכח הטבח שמתרחש בסוריה מעוררת את חשדם של מיודעיו באופוזיציה הסונית (וגם שלו עצמו), שממשלת הימין מעדיפה את משטר העריצות העלאווי על פני משטר דמוקרטי מתון. אסד גם מאפשר לישראל להחזיק בידיה את הגולן וגם מרסן את החיזבאללה. לעומת זאת, ממשלה שתייצג את האינטרסים האמיתיים של הציבור הסורי עשויה להציע לישראל עסקה של שלום וביטחון בתמורה לנסיגה מרמת הגולן לקווי 1967. רק זה חסר לנתניהו ערב ההצבעה באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967.

מסר מרמאללה

קשה להאמין, שהמסר מדמשק ימצא אוזניים כרויות בירושלים. המסר מרמאללה דווקא נקלט שם היטב. אולי מפני שבדרך ללשכת ראש הממשלה הוא עבר בוושינגטון. ההחלטה לשחרר את הכסף ששר האוצר, יובל שטייניץ, שדד מקופת הרשות הפלסטינית באה אחרי המסר, שאם אין לחם לשוטרים פלסטינים - אין ביטחון לאזרחים ישראלים. לפי מקורות פלסטיניים ומערביים, פעולת החילוץ של תקבולי המסים המגיעים לרשות היא סנונית שמבשרת על אפשרות של קמילה מוקדמת של הסכם הפיוס.

החלק השני, המוצנע לפי שעה, של המבצע, יהיה הודעה רשמית של היו"ר, מחמוד עבאס, על החלטתו למנות את ראש הממשלה, סלאם פיאד, לראש ממשלת האחדות. אם חאלד משעל יפוצץ עקב כך את הסכם הפיוס, ייאלץ נתניהו לוותר על תחמושת תעמולתית מן המעלה הראשונה. אם שרי החמאס יקבלו את מרותו של עבאס ויתפייסו עם החלטתו להשאיר על כנו את האיש שזיכה את הרשות בתעודת כשרות מהבנק העולמי, משעל יצטייר בעולם כדוברמן שעבר הסבה לפודל.

נכבה משפטית

לא ברור עדיין, מי ירה למוות בנער הפלסטיני מילאד עייאש מסילואן. ברור לגמרי, שמוקד המתיחות בכפר הוא בית יהונתן, שנהפך לאנדרטה לשלטון החוק ואכיפתו. עדות לכך יש בדברים של לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. בינואר נזף וינשטיין בראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על התערבותו הפסולה בביצוע צו שיפוטי לפינוי הבית ואיטומו. "משנמצא כי המקרה אינו עומד בקריטריונים לעיכוב ביצוע, כבר אינו נתון לשיקול דעתי כראש מערכת האכיפה", כתב היועץ וחתם, "אי לכך, יש לקבוע מועד קרוב לביצוע הצו". "הארץ" הפנה ליועץ שאלה בנוגע לאי קיום צו הפינוי והאיטום של המבנה שהוקם בלא היתר. במארס נמסר בשם היועץ, כי הוא נענה לבקשות מטעם הדרג המדיני לעכב את ביצועם של צווים במזרח ירושלים, ובהם הצו נגד בית יהונתן, "לאחר שהשתכנע כי זהו אינטרס ציבורי". מעניין איזה אינטרס ציבורי צץ לפתע.

המחויבות של וינשטיין לשלטון החוק תעמוד מחר למבחן בבית המשפט העליון. ראש מערכת האכיפה ישיב לעתירה של עמותת "יש דין" בנוגע למאחז עמונה, השוכן זה שנים לבטח על אדמה פרטית של פלסטינים. לפני כחמש שנים, בעקבות עתירה של שלום עכשיו, פונו תשעה מבין 25 בתי המאחז. ב"יש דין" מעריכים, שמאז נולדו במקום עוד חמש עד 15 משפחות.

הפינוי הקודם בעמונה, תוך כדי עימות אלים עם המתנחלים, היה הפעם הראשונה והאחרונה שבה המדינה אכפה את החוק בנוגע לגזל קניין פרטי בגדה. בתצהיר שהגישה באוקטובר אשתקד טענה הפרקליטות, כי מאחר שפינוי עמונה הוא "סוגיה הקשורה לתהליך המדיני" אין מקום להתערבות של בג"ץ בעניין. מדינת חוק כבר אמרנו?




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו