בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוזי ארד הודח לאחר שחשף את ההבנות החשאיות בין ישראל לארה"ב בתחום הגרעין

בעקבות דרישה מפורשת של ממשל אובמה פנה נתניהו לראש השב"כ יובל דיסקין והורה לו לחקור את ההדלפה בנושא הגרעין האזרחי שיצאה ממשרדו

תגובות

החקירה באשר להדלפת מידע רגיש מלשכת ראש הממשלה, שבסופה נאלץ היועץ לביטחון לאומי עוזי ארד להתפטר, נפתחה לאחר דרישה חד משמעית שהעביר בעניין זה ממשל אובמה. ההדלפה שהקפיצה את האמריקאים נגעה לשיחות חשאיות בין שתי המדינות באשר לתחום הגרעיני האזרחי. השיחות נוהלו ביוני האחרון, ועסקו בין השאר בכעסה של ישראל על החלטות עוינות לה שהתקבלו בוועידה בינלאומית בתחום הגרעין.

בידיעות, שפורסמו במקביל ב"הארץ" בערוץ 2 ובגלי צה"ל בתחילת יולי 2010, נאמר כי הממשל העביר לישראל ערבויות חד משמעיות "לשימור וחיזוק יכולות אסטרטגיות של ישראל" בתחום הגרעין. בכירים בממשל האמריקאי רתחו ודרשו מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפתוח בחקירה לאיתור המדליפים.

נתניהו פנה לראש השב"כ, יובל דיסקין, בהנחיה לחקור את ההדלפה הרגישה. במקביל, פנתה לשכת ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי לערבו בשיקולים לפתיחת החקירה. בפרשיות מסוג זה נהוג שהיועץ מפקח אישית על פתיחת חקירה וניהולה, כדי למנוע מראשי ממשלה לנצל את השב"כ לחקירות לצרכים פוליטיים.

וינשטיין ואנשיו שוחחו בעניין עם סגן ראש השב"כ, י', ועם היועץ המשפטי של השירות. במקביל, התקיימו שיחות עם המזכיר הצבאי של נתניהו, האלוף יוחנן לוקר, כדי לוודא שמידת הנזק המשוערת של ההדלפה מצדיקה פתיחת חקירה. על רקע הכעס האמריקאי ומשום שזמן קצר קודם לכן כבר התעוררו טענות סביב הדלפה אחרת מסביבת ראש הממשלה באשר למידע ביטחוני רגיש, הוחלט לאשר את פתיחת החקירה.

וינשטיין גם העלה נימוק נוסף: מכיוון שמספר שותפי הסוד היו מועטים מאוד ונראה שההדלפה יצאה מסביבתו הקרובה של נתניהו, אי אפשר להשלים עם מצב שבו ראש הממשלה אינו יכול לסמוך על עוזריו הקרובים.

תחילה, נשמר עצם החקירה בסוד, בנימוק שפרסום על דליפת מידע רגיש רק ימקד תשומת לב תקשורתית באיתור המידע המקורי - ועלול לגרום בכך נזק נוסף. אולם, בינתיים הודלף לעיתונות עצם קיומה של החקירה ואפילו נטען כאילו שניים מעוזרי נתניהו (אך לא היועץ ארד) התגלו כמי שמסרו תשובות בעייתיות בפוליגרף - טענה שקרית שלא נשענה על העובדות האמיתיות. על רקע זה הוציאו בינואר השנה היועץ וינשטיין וראש השב"כ אז, יובל דיסקין, הודעה לקונית על החקירה ועל כך שלא העלתה את זהותו של המדליף.

כעבור כמה שבועות פנו בכירים בשב"כ לוינשטיין וביקשו אישור לפתוח בחקירה מחודשת, בנימוק שהתגלה מידע חדש בפרשה. לאחר שהוצג לוינשטיין המידע, החליט היועץ לאשר את חידוש החקירה וזימון המעורבים לעדויות נוספות. בכירים במשרד המשפטים אמרו אתמול ל"הארץ" כי לא היה כאן שום תרגיל חקירה שנועד להרדים את המעורבים. לדבריהם, החקירה אכן נסגרה - ונפתחה מחדש רק משום שצץ מידע מפתיע במועד מאוחר יותר.

בחקירה הנוספת בשב"כ הודה ארד בהדלפה, אולם עמד על דעתו שאין מדובר בפעולה מכוונת, אלא במידע שנפלט בשיחות רקע עם עיתונאים. בה בעת, הודיע ארד על החלטתו לפרוש מיידית מתפקידו, תוך קבלת אחריות להעברת המידע הרגיש. וינשטיין החליט שאין מקום לקיים הליך פלילי נגד ארד, שסיים בכך קריירה של עשרות שנים (עם כמה הפוגות) בשירות הציבורי, רובן בתפקידים ביטחוניים ומדיניים רגישים. כך נהגו בעבר היועצים המשפטיים גם בכמה פרשיות אחרות שעסקו בדליפת מידע רגיש.

ההחלטה נבעה גם מנכונותו של ארד לפרישה מיידית וגם מתוך רצון שלא לטפל בערוץ הפלילי בסוגייה הנוגעת גם לשאלת תפקודה של העיתונות בדמוקרטיה. אולם, לנגד עיניו של היועץ עלו גם קשיים ראייתיים: בהעדר הוכחה לכוונה פלילית (ארד עמד על דעתו שהדברים נעשו כבדרך אגב, בלא מודעות) וכיוון שסעיף 117 לחוק העונשין מדבר על מסירת ידיעה בידי גורם לא מוסמך (וארד הוא גורם מוסמך שקיים שיחות רקע באישור), היה ספק אם ניתן בכלל לצלוח כאן את הערוץ הפלילי.

ההחלטה על פרישת ארד, לבקשתו, התקבלה בתוך כיומיים. בשלב מאוחר יותר, החליט השב"כ לשלול מארד את הסיווג הביטחוני הגבוה שלו, בשל ההדלפה. במשרד המשפטים דחו אתמול את הביקורת על כך שהמשרד נמנע מפרסום הודעת תיקון להודעתו המקורית בינואר, עם איתורו של ארד כמדליף. במשרד טוענים בתוקף שאין מדובר בטיוח שנועד לחסוך מבוכה לנתניהו, אלא ברצון להשקיט פרשייה רגישה, שסיקור רחב שלה (כפי שקורה עכשיו) עלול היה להביא לחשיפת מידע רגיש נוסף.

עוזי ארד שהה אתמול בביתו בשכונת אפקה בתל אביב ובשיחות עם מקורביו, ניסה להמעיט מחומרת ההאשמות שיוחסו לו. לדברי ארד, "גם ארגונים כמו השב"כ טועים, וכנראה שהם עשו כאן טעות. אני בכל מקרה לא זוכר שדיברתי על הנושא הזה עם אף אחד, זה קרה לפני שנה. בחקירה נצמדתי לעובדות ולמסמכים ואמרתי רק את מה שאני יודע".

מקורבים לארד האשימו את התקשורת שניפחה את הנושא, כאילו הוא הדליף במכוון, ואמרו כי "בסופו של דבר מתברר שזה רק פליטת פה ולא משהו שנעשה בכוונה, ובכלל לא מדובר במידע ביטחוני, אלא בנושא אזרחי הקשור לתחום האנרגיה". לדבריהם, השב"כ או כל גורם אחר לא מסרו לו על איזה מידע הוא חשוד שהדליף, וכי הוא למד על כך רק ממה שנרמז בדיווחי החדשות.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו