בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום האביב הערבי של אובמה | המסר: מג'דל שמס תחילה

הבעיה הגדולה בנאום אובמה טמונה בעידוד שהעניק להמונים במדינות ערב, אשר עולה ממנו תמיכה ברורה במהפכת א-תחריר פלסטינית

תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צריך היה לטוס מרוצה הלילה לוושינגטון. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, העניק לנתניהו ניצחון דיפלומטי ענק. תמורת הקריאה לכינון מדינה פלסטינית בגבולות 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים, שגודלם לא הוגדר, אובמה קיבל את תביעותיו של נתניהו לסידורי ביטחון נוקשים ולנסיגה ממושכת ומדורגת מהגדה המערבית. הוא הציע להתחיל במשא ומתן על הגבולות וסידורי הביטחון, ולדחות לעתיד את הדיון בסוגיות הכבדות של ירושלים והפליטים.

חשוב מזה: אובמה דחה בזלזול את יוזמת הפלסטינים לקבל הכרה במדינתם מהאו"ם, דרש מהם לחזור למשא ומתן, וקרא במשתמע לחמאס להכיר בזכותה של ישראל להתקיים. הנקודות האלה יצאו ישר מדפי המסרים של לשכת ראש הממשלה בירושלים. שילוב הידיים בין הפתח והחמאס הציל, כנראה, את נתניהו מנאום הרבה יותר תקיף ומחייב של אובמה, עם תוכנית שלום מפורטת. אבל אובמה הבטיח שלא יכפה הסדר, ואפילו לא גינה, כפי שעשה בעבר, את ההתנחלויות הישראליות בשטחים כ"לא לגיטימיות" ולא דרש את הקפאתן. במצב העניינים הקיים, אין סיכוי שהצדדים יירדו עכשיו מהעצים שעליהם טיפסו, והמשא ומתן יחודש על פי המתווה שהציג אובמה. ואם אין משא ומתן, אין גם נסיגה ופינוי מתנחלים, ולממשלת הימין בירושלים אין מה לדאוג.

אבל ראש הממשלה לא אהב את הנאום, ובחר לתקוף אותו כלא מספק, ולמקד את מסעו לארה"ב במריבה עם אובמה. בתגובה שהוציא נתניהו, הוא דרש מאובמה לחזור על הבטחות קודמו, ג'ורג' בוש, לאריאל שרון, והעלה שוב את תביעתו שהפלסטינים "ולא רק ארה"ב" יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד לאובמה, נתניהו סבור שגבולות 1967 "אינם בני הגנה". בהתנהלות נבונה יותר, נתניהו היה צריך להטיל על יריבו, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, את האחריות לדחיית הנאום ולהציגו כסרבן ששוב החמיץ הזדמנות להסדר. העמדה שנתניהו הציג השבוע בכנסת, שקראה לשמירת גושי ההתנחלויות בידי ישראל, לא רחוקה מהגבול שצייר אובמה. ובכל זאת, ראש הממשלה העדיף לחזור לבסיסו הפוליטי, ולהתבצר עם הימין הישראלי וידידיו הרפובליקאים בקונגרס, מאשר להגיד "כן" לאובמה.

נתניהו ואובמה. המהלך הפלסטיני באו"ם נדחה בזלזול. תצלום: רויטרס

הבעיה של נתניהו איננה בסעיפי ההסדר שהציג אובמה, אלא בטון של הנאום. הנשיא ביטא גישה אמפתית, על פי נוסחת השמאל הקוראת "להציל את ישראל מעצמה". אנחנו אוהבים אתכם, אבל אם תמשיכו בכיבוש, ישראל לא תשרוד כמדינה יהודית ודמוקרטית. הימין ונתניהו בראשו שונאים את העמדה הזאת ומתכחשים לקיומו של "כיבוש". חמור מזה מבחינת נתניהו, אובמה דחה במפורש את טענתו שהמהפכות במדינות ערב מחייבות להקפיא את תהליך השלום, עד שהמצב באיזור יתברר. והוא הבהיר שלעולם נמאס מתהליך שלום אינסופי שלא מוביל לשום מקום. כלומר, עכשיו לא אכפה עליכם הסדר, אבל עמדתי יכולה להשתנות אם הקיפאון יימשך.

נתניהו הובך, אבל זו הבעיה הקטנה שמעורר הנאום לישראל. הבעיה הגדולה יותר טמונה בעידוד שהעניק אובמה להמונים במדינות ערב, שייצאו לרחובות ולכיכרות וייאבקו על זכויותיהם, כפי שעשו במצרים ובתוניסיה. הוא הבהיר שהאיזור זקוק לרפורמה שתעניק זכויות אזרח לתושביו, ושהדרך לשם צריכה לבוא מלמטה, ולא מהמנהיגים העסוקים בעבר ומתנכרים לעתיד. זו דרכו של אובמה לעקוף את השליטים ולדבר אל העמים, כפי שעשה לפני שנתיים בקהיר.

המסר הזה צריך להדליק את כל האורות האדומים בישראל. עולה ממנו תמיכה ברורה של אובמה במהפכת א-תחריר פלסטינית, במצעדי מחאה שימוטטו את הכיבוש הישראלי ויעניקו לפלסטינים את חירותם. אירועי יום הנכבה השבוע בצפון היו, אם, כך, רק קדימון לבאות. מג'דל שמס תחילה. הנשיא גם הבהיר שלא יקבל דיכוי אלים של הפגנות, ובכך הגביל את חופש התגובה של ישראל מול המתקוממים הפלסטינים. אם יש סיבה לדאגה שנאום אובמה עורר אצל נתניהו, היא טמונה בנתיב שהתווה הנשיא למאבק הפלסטיני נגד ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו