בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבחן הגדול של נתניהו מתחיל הערב

הנאומים שיישא באיפא"ק ובקונגרס הם נאומי חייו, שיכריעו את המשך הקדנציה שלו: עימות עם ארה"ב או חתירה להבנה עם אובמה

תגובות

אחרי חילופי המהלומות הפומביים בין ברק אובמה לבנימין נתניהו בסוף השבוע שעבר, אתמול הגיע שלב ההרגעה. ראש הממשלה הקשיב לנאום הנשיא בוועידת איפא"ק, ופרסם תגובה שבה "הביע הערכה" לדברי אובמה ואף שיבח את מאמציו "בעבר ובהווה" למען השלום.

אובמה לא שינה את מסריו העיקריים מנאומו על המזרח התיכון ביום חמישי, שעורר את זעמו וחרדתו של נתניהו - בגלל ההתייחסות המפורשת לקווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים כבסיס לגבול העתידי בין ישראל ופלסטין. נתניהו הגיב לנאום בדרישה שאובמה יחדש את הבטחות קודמו, ג'ורג' בוש, שהגבול לא יחזור לקווי 1967, וקינח באזהרות מפני "שלום המבוסס על אשליות" שיביא לחורבן ישראל.

אתמול בא אובמה לוועידת איפא"ק כדי להראות שאינו חושש לומר את האמת שלו בגוב האריות של השדולה למען ישראל. כשעלה לדוכן קידמו אותו שריקות בוז. הוא לא התרגש. הנשיא נראה הרבה יותר באלמנט שלו מול קהל חי, מאשר בהופעתו המאופקת במחלקת המדינה, מול פקידים ודיפלומטים. אתמול בא אובמה לעצרת בחירות, ובמקום להתחנף לקהל במליצות, הוא הציג הפוך-על-הפוך: אני לא מפחד מחילוקי דעות עם נתניהו גם כשאני מתמודד על בחירתי מחדש. אמרתי קווי 1967, ועכשיו מה תעשו לי?

בנאום הקשיח אובמה את הקו כלפי איראן, חמאס וחיזבאללה (ואף רמז שהארגון התנקש בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי). הוא הבטיח לחזק את ביטחון ישראל ולהיאבק בדה-לגיטימציה שלה. באיפא"ק אוהבים לשמוע מסרים כאלה והתשואות היו בהתאם. אבל כשהגיע לנושא הפלסטיני, אובמה עמד על שלו: הקיפאון מזיק לישראל, שתתקשה להתמודד לאורך זמן עם גידול האוכלוסייה הפלסטינית מבפנים ועם זעם ההמונים הערבים מבחוץ.

אובמה ריכך טיפה את הנאום הקודם. הפעם דיבר על הסכם שיביא לסוף הסכסוך וסוף התביעות, כדרישת נתניהו, וחידד את ההבחנה שחילופי השטחים המוסכמים יבטאו את שינוי המציאות בשטח ב-44 השנים האחרונות. הוא לא הזכיר את המלה "כיבוש" השנואה על הקהל הזה, וגם לא את ההתנחלויות.

מנאום אובמה עולה שהוא לא באמת מצפה לחידוש המו"מ. אין לו אמון בנתניהו או במחמוד עבאס, וחמאס המסרב להכיר בישראל איננו פרטנר בעיניו. אבל הוא מוטרד מהעמדה הבינלאומית, שנוטה לתמוך בהכרזת עצמאות פלסטינית באו"ם בספטמבר. ההכרזה תציג את ארצות הברית כמעצמה של נייר, שלא עמדה בהבטחתה להעניק עצמאות לפלסטינים. לכן אובמה רוצה שישראל תיתן לו משהו לעבוד איתו מול מנהיגי אירופה, שאצלם יבקר השבוע, כדי לעצור את הסחף לקראת ספטמבר.

נתניהו כנראה מבין את זה, ומבין לא פחות שיש גבול להעזת הפנים של מנהיג ישראלי מול נשיא ארצות הברית. הוא יודע שגם הקהל בבית, שמחשיב מאוד את תמיכת אמריקה, חושש מעימות איתה. לכן נתניהו הגיב בחיוב לנאום אובמה השני, ואף ציין בו נקודות חשובות (שרובן הופיעו גם בנאום הקודם).

עכשיו תורו של ראש הממשלה, בנאומים שיישא הלילה באיפא"ק ומחר בקונגרס. אלה נאומי חייו. הם יכריעו את המשך הקדנציה שלו: עימות מתגלגל עם ארצות הברית שידחק את נתניהו לשורשיו בימין הקיצוני - או חתירה להבנה עם אובמה, שתשאיר את נתניהו במרכז ותיתן לישראל מוצא מהבידוד המדיני המעיק.

ביום שישי בבית הלבן, נתניהו בחר באופציה הראשונה, ואתמול נטה לשנייה. אבל מבחנו הגדול מתחיל הערב, כשיצטרך להשיב לשאלה של כל נשיאי ארצות הברית מאז מלחמת ששת הימים: "איזו מין ישראל אתה רוצה, אדוני ראש הממשלה?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו