בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האליבי של ביבי

לקראת ספטמבר

תגובות

בנימין נתניהו היה אמש באלמנט שלו. אין עוד אישיות ישראלית המסוגלת לשווק את הנרטיב הישראלי במיומנות כה מהוקצעת, מלוטשת, קרוב למושלמת. המושג "נתניהו" נולד באמצע שנות ה-80 כאשר השגריר הצעיר באו"ם הפליא לייצג את עמו ואת מדינתו בזירה הבינלאומית העוינת. אתמול, בקונגרס, הוא שכלל עד למקסימום את יכולותיו כמסביר העל של הקייס הישראלי. נתניהו ישוב היום לישראל כמנצח. במלחמת הנאומים הוא לא הובס. אבל מי שציפה לפריצת דרך מדינית שתחדש את המשא ומתן התקוע ותחלץ את האזור מן הקיפאון מבשר הרעות ומן ההמתנה לספטמבר השחור - התאכזב. שום דבר חיובי לא יצמח מן הנאמת הזאת שהחלה לפני תשעה ימים בכנסת והסתיימה אמש בגבעת הקפיטול בוושינגטון. ספטמבר בוא יבוא.

נתניהו נאם אתמול לא את נאום חייו ולא את נאום בר אילן 2, אלא, לכל היותר, את נאום בר אילן פלוס. הוא הלך לקראת הפלסטינים מעט יותר מאשר בכנסת בדברו על התנחלויות מחוץ לגבולות, על "נדיבות" במתן שטח ועל "ויתורים כואבים ופשרות מרחיקות לכת". אחרי הכל, הוא היה חייב לזרוק לקונגרס איזו עצם טרייה. אבל הלאווים היו יותר נחושים ורבים מה"כנים". זו הסיבה שכמעט כל ניצי הליכוד, יחד עם נציגי ישראל ביתנו, מיהרו אמש להציף את הכתבים הפוליטיים בהודעות תמיכה ואהדה למנהיג.

בנאומו, נתניהו חיזק את מחויבותה של מדינת ישראל להקמת מדינה פלסטינית, על בסיס גבולות 67', עם תיקונים וגושים. לעולם לא יכהן כאן ראש ממשלה שידבר על פחות מזה. לטווח הארוך זוהי בשורה רעה לימין הפוליטי ולמתנחלים. אבל מי חושב כאן לטווח ארוך, אלא אם מדובר במהדורה הבאה של החדשות בטלוויזיה? שרי הליכוד יכולים להתחרות ביניהם בהרעפת שבחים על נתניהו כי לכל ברור שהשלום לא ייפול עלינו בקדנציה הנוכחית. איש מהם לא ייאלץ, חלילה, להצביע בעד הוויתורים שעליהם דיבר נתניהו. אין ספק: האיש עשה כברת דרך ארוכה מאוד מאז הבחירות האחרונות לכנסת לפני שנתיים וחצי. אבל במציאות של פוסט-הצעות אולמרט וברק, ועם ברק אובמה והילרי קלינטון כמנהלי העולם - וכן עם הנהגה פלסטינית עיקשת וסרבנית - זה לא מספיק.

נאומו של נתניהו יהיה גם מצעו בבחירות הקרובות. על המרכיבים הללו הוא יבנה את הקמפיין שלו, מול קדימה משמאל וישראל ביתנו מימין: נכונות ללכת לשלום, הסכמה למדינה פלסטינית, אבל בתנאים שלו - תנאים של הסדרי ביטחון והכרה במדינה יהודית, לא עם החמאס. זוהי נוסחה מנצחת, יחידה, מאמין נתניהו. נוסחת הקונצנזוס הקדוש, שתנצח את ציפי לבני או שאול מופז מכאן, ואת אביגדור ליברמן מכאן.

קשה היה גם להשתחרר מהתחושה שנתניהו טרח להכין אליבי לקראת ספטמבר והצונאמי המובטח. אם אכן תוכרז ותוכר המדינה הפלסטינית באו"ם, ובעקבותיה יפרצו העימותים בשטחי הגדה, בגבולות בצפון ובמזרח ואולי גם בתוך ישראל, נתניהו יאמר לעמו: "לא בי האשם. אני פרסתי מתווה. אני הבעתי נכונות. אני הייתי מוכן לוותר, ולמסור, ולפרק. נאמתי בקונגרס, קבל עם ועולם - ותראו מה קיבלנו מהפלסטינים ומהערבים בתמורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו