בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום נתניהו בקונגרס | לא צ'רצ'יל, שמיר

הצגה סוריאליסטית

תגובות

המתח לא הרג אותנו לפני הנאום, וזכינו לחיות אחריו. נחיה ונראה איך תצליח ישראל להחזיק מעמד, למרות ראש הממשלה שלה. זאת היתה אמש הצגה סוריאליסטית בסגנון אורווליאני: מופיע אדם ומדבר על חופש, והוא נציגה של מדינה ש-44 שנה שוללת את החירות משכניה הפלסטינים; הכובש מתהלל כמשחרר, וקוצר תשואות.

אותו האיש, שלא הסכים להקפאת התנחלויות קצרה נוספת, מבטיח להיות "נדיב". האם מחיאות הכפיים הימניות והאנטי-אובמיות מעידות על חברי קונגרס שחיים על הירח? אנחנו, לעומתם, חיים כאן, ואפילו מתים לפעמים בטרם עת. נו, טוב - כפי שאמר פעם נביא הסרבנות הישראלית - שלום כבר לא ייצא מזה, גם לא הסדר.

אתמול נחשפה בחירתו של נתניהו - להיות או לא להיות מנחם בגין או יצחק שמיר; ושמיר שפיו ולבו היו שווים - זכה. החיבור הזה בין ירושלים יהודית שלמה, לנוכחות צה"ל בבקעת הירדן, ולגושי התנחלויות שאין להם שיעור - זה המתכון להשחתת זמן ומלים, זה השרטון שאליו מתרסקות כל ההצהרות.

לו היה זה "נאום חייו" - ניחא, כלום לא קרה. אבל זה נאום חיינו, וזה אסוננו. באין תהליך מדיני, מתפתח תהליך כוחני שסופו להתפרץ. ולא נמצאה בו, בנאום הזה, טיפת דלק להנעה מדינית. כבר אפשר לפתוח את הימ"חים, לקרב את הכלים, ושר החינוך יכול להרחיב את תוכניתו ל"אימוץ קברי חללים ואנדרטאות". אם באמת אין אפשרות להגן על ישראל בגבולות 67' מתוקנים בהסכמה - המדינה הזאת אבודה.

נתניהו הלך אמש בעקבות יועצי שכר וחינם שלו, שהדריכו אותו "ללכת בין הטיפות". אלא שהליכה לוליינית כזאת אפשרית כמו הליכה על המים בכנרת, שגם אז נחשבה לנס. אולי ראש הממשלה לא יירטב מיד, אך ישראל עלולה להישטף.

יש זמנים, שבהם מנהיגים חייבים להיכנס אל עין הסערה, להירטב עד לשד העצמות או להיכוות. הנאום לא הסגיר נכונות כזאת. אותם היועצים, בממשלה ובתקשורת, הפצירו בו לומר - "כן, אבל", שפירושו - כן-אבל-לא, כאילו רק הם שומעים את הלאו מכלל הן, וכל העולם חירש ושוטה.

האם ייאושו של אובמה מנתניהו גדול כייאושנו, ורק בדבלין ובלונדון הייאוש יותר נוח? ולאן פרחו להן פתאום "30 המלים הגואלות", שהיו אמורות לרתק את העולם ולהדהימו? האם ברבות הימים נמצא אותן טמונות בקבר יוסף ובמערת המכפלה כגווילים גנוזים? הרי כל הופעה שגרתית בכנסת כרוכה בפנייה ישירה ונרגשת לאבו מאזן - בוא כבר, בוא, למה אתה מתמהמה?

לא מההפתעה הצפויה הזאת קיבל סלאם פיאד התקף לב, גם לא אנחנו. עכשיו הכל בסדר: הקואליציה תריע לו בשובו, האופוזיציה תגמגם כהרגלה, וכולנו יחד נמשיך להשתאות ולהתנחם בסיפור האהבה של ביבי ושרה, שמאפיל על אהבת ויליאם וקייט, ובוודאי על הנסיך וארוסתו מבהוטאן, הממלכה האחרונה בהרי ההימלאיה שאזרחיה מעריצים את בית המלוכה.

לא נותר אלא לסמוך על התפילה לאבינו שבשמים, שמעתה תינשא בכוונה עצומה, לאחר שרבנים קיבלו תוספת שכר של 250 אחוז. רק מי שעושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו; כי מי שעושה שלום בתחתוניו - כבר לא יעשה כלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו