בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מש' הביטחון החל לבדוק את סוגיית הסחר עם איראן

נציגי חברת הספנות של סמי עופר עושים מאמצים להיפגש עם נציגי הממשל האמריקאי, על מנת לשכנעם כי מדובר בטעות. כבר בינואר פנתה שגרירות ארה"ב אל החברה בבקשה לקבל הסברים

תגובות

משרד הביטחון החל לבדוק את פרשת הסחר של חברת טנקר פסיפיק, אשר בבעלות קבוצת האחים עופר, עם איראן. על אף הודעתה המקורית של קבוצת האחים עופר משלשום, לפיה גורמים רשמיים בישראל יאשרו את הודעתם כי לא מכרו מיכלית לאיראן, עד עתה לא התגייס שום גורם רשמי לתמוך בגרסת הקבוצה.

במקביל, פרטים נוספים התבררו אתמול על הדרך שבה פעלה טנקר פסיפיק בפרשה. זאת לאחר שהממשל האמריקאי החליט אתמול להטיל על החברה סנקציות, בעקבות הודעתו של ג'יימס סטיינברג - סגנה של שרת החוץ האמריקאית - כי החברה נכשלה "בביצוע בדיקות נאותות" שיכלו להתריע על כך כי היא "בעצם סוחרת עם חברת הספנות האיראנית".

בשנת 2,000 רכשה החברה את המכלית ראפלס פארק, העומדת במרכז הפרשה, אך החליטה למכור אותה בספטמבר 2,010 תמורת 8.65 מיליון דולרים - סכום נמוך יחסית בעסקה מסוג זה. בתיווך חברת "אסוסיאייטד שיפ ברוקינג" ממונקו, אותרה חברה קונה בשם "קורל לייט אסט קורפוריישן", שהיתה רשומה בפנמה - הידועה כמדינת מקלט לצורכי מס.

מאוחר יותר התברר כי "קורל לייט אסט קורפוריישן" קשורה גם לחברה בשם "קריסטל שיפינג" משרג'ה - באיחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. כמו כן, מטעמה של "קריסטל שיפינג" פעלה חברה נוספת הרשומה בדובאי, "נואה שיפינג מנג'מנט", אשר סיפקה את שירותי הניהול למכלית שנרכשה.

בהודעה שפרסם שלשום משרד החוץ האמריקאי נאמר כי כמה מהחברות שהיו מעורבות בעסקה שימשו חברות קש, ונועדו להסוות את העובדה כי מאחורי העסקה עומדת חברת הספנות הלאומית של הרפובליקה האיסלמית של איראן. חברת הספנות היא אחד מהתאגידים האירניים שהוכנסו לרשימה השחורה של מועצת הביטחון של האו"ם, שעמם נאסר לקיים קשרי מסחר. גם דובאי נחשבת לבסיס פעולה חשוב של משמרות המהפכה של איראן, האחראים על תוכניות הטילים והגרעין, ושהקימו במדינה שלוחות וסניפים שפועלים מטעמם בשמות בדויים על מנת לטשטש את הקשר.

אולם מתברר כי כבר בינואר פנתה שגרירות ארה"ב בסינגפור אל חברת "טנקר פסיפיק" בבקשה לקבל הסבר על העסקה מספטמבר. בין מנהלי החברה לנציגי השגרירות התקיימה פגישה ולאחר מכן תכתובת דואר אלקטרוני. לדברי מנהלי "טנקר פסיפיק", הם סברו כי בפגישה, שלטענתם התקיימה ברוח טובה, הם ענו על כל השאלות וסיפקו תשובות שאמורות היו לספק את האמריקאים באשר לאופייה של העסקה וכי פעלו ללא דופי. לכן, טענו המנהלים, הם הוכו בתדהמה בעקבות ההודעה על הכנסת החברה לרשימה השחורה.

עתה עושים נציגי קבוצת האחים עופר מאמצים עליונים - בעזרת עורכי דין הפועלים בסינגפור ובעיקר בוושינגטון - על מנת להיפגש עם נציגי הממשל האמריקאי. קבוצת האחים מקווה כי תצליח לשכנע את הנציגים כי מדובר בטעות של הממשל. עוד מקווה הקבוצה כי תצליח להבהיר את עמדתה ולשכנע כי פעלה בתום לב. ואולם, במקרים דומים בעבר פעל הממשל האמריקאי בעניין זה על בסיס מידע מוצק שמקורו בקהילת המודיעין שלו ושל ארגונים עמיתים. רק במקרים נדירים הוסר שמן של חברות שכאלה מן הרשימה.

דוברים ואנשי יחסי הציבור של קבוצת האחים עופר, וכן של חברת טנקר פסיפיק, ניסו להסביר אתמול כי הם לא ידעו שהמכירה נעשתה עבור חברת הספנות של אירן, והדגישו כי פעלו בתום לב. בנוסף טענו הדוברים כי האחריות לאיתור הרוכש ובדיקת זהותו חלה על המתווך.

לפחות 200 חברות בינלאומיות הפועלות בישראל סוחרות עם איראן

פרשת המסחר שקיימה עם איראן טנקר פסיפיק, חברת הספנות שבבעלות סמי עופר, מעוררת שאלות נוקבות על אזלת היד שמגלה ממשלת ישראל בכל הקשור לאכיפת העיצומים הבינלאומיים על משטר האייאתולות. הזנחת העניין היא מחדל חמור הפוגע קשות בתדמיתה של ישראל, ובמיוחד בראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו מדבר גבוהה על הצורך לפעול כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, אך הוא אינו נוקף אצבע כדי שישראל תפעל בתקיפות נגד חברות ואישים מישראל הסוחרים עם איראן. יתר על כן, מתעוררות תמיהות כיצד קהילת המודיעין של ישראל, ובראשה המוסד, אינה מצליחה להבחין במה שמתרחש בישראל עצמה. לפחות 200 חברות בינלאומיות הפועלות בישראל מקיימות קשרי מסחר ענפים עם איראן, כולל השקעות בענף האנרגיה שלה, שהוא מקור הכנסתה העיקרי, ושבעזרתו מוסטים כספים לפיתוח תוכניתה הגרעינית.

כבר ב-2008 עבר בכנסת חוק האוסר על חברות ישראליות להשקיע בתאגידים כאלה, אך עד כה לא עשתה ממשלת ישראל שום פעולה בעניין. בעבר דווח ב?הארץ? על חברת החשמל ורשות שדות התעופה, שרכשו ציוד במאות מיליוני דולרים מחברות דניות וגרמניות הפועלות באיראן.

פניות של ?הארץ? ללשכת ראש הממשלה בעניין נענו בכך שאין זה בתחום אחריותה, אלא באחריות משרד האוצר. ואולם, משרד האוצר לא נקט כל פעולה מאז ועד היום.

סיפון הראפלס פארק. תצלום: גלן קסנר

הטלת הסנקציות - צעד נדיר

"מקור הסמכות של האמריקאים להטיל סנקציות על האחים עופר הוא בתיקון משנת 2010 לחוק שהסדיר את הסנקציות על איראן מלפני כחמש עשרה שנה". כך הסביר אתמול ל"הארץ" עו"ד אביגדור דורות, ממשרד שדות ושות', המתמחה בדיני סחר בינלאומי.

לדברי דורות, הטלת הסנקציות מכוח התיקון לחוק אינה דבר נפוץ, אולם היא מעידה על חשיבות הסוגיה מבחינת האמריקאים, שמבקשים להעביר מסר לפיו אכיפת הסנקציות על איראן בזירה האמריקאית והבינלאומית תהיה אפקטיבית.

על פי התיקון, הנשיא רשאי להטיל אחרי חקירה סנקציות על חברות המעבירות סחורות, ידע או טכנולוגיה לאיראן באופן שמסייע לה לייבא מוצרי נפט. בין האיסורים גם איסור למכור מכליות נפט. לדברי דורות, בתיקון לחוק נקבע במפורש כי מכירה של כלי שיט באמצעותו אפשר להוביל נפט או מוצריו נחשב להפרת החוק, כך שלאחר חקירה ניתן להטיל סנקציות על חברה זרה שפעלה ביודעין או שהיה עליה לדעת כי היא פועלת בניגוד לתיקון לחוק.

"הסנקציות האפשריות על פי התיקון לחוק הן כלכליות", אמר דורות. "הבולטות בהן: מניעת הלוואות מגופי מימון אמריקאיים בסכום של יותר מעשרה מיליון דולר, סירוב לקבל רשיונות לייבוא וייצוא, מניעת שיתוף פעולה מימוני עם בנק אמריקאי לייבוא וייצוא שנמצא בשליטה ממשלתית ומניעת האפשרות להשתתף במכרזים ממשלתיים".

לדברי דורות, החוק מעודד את הנשיא לפנות לממשלה הזרה, כך שהנשיא יכול להשעות את הסנקציות נגד החברה למשך 90 יום, על מנת לאפשר לממשלה הזרה לנקוט סנקציות חלופיות נגד החברות המפרות בתחומה.

תומר זרחין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו