בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד ראש הממשלה: לא אישרנו לקבוצת עופר לעגון בנמלי איראן

ההודעה נמסרה בתגובה לטענות החברה כי ההפלגות קיבלו אישור רשמי. לפחות 13 מאניות קבוצת עופר עגנו באיראן מאז שנת 2002

תגובות

קבוצת עופר טענה בשבוע שעבר שקיבלה אישור לעגון בנמלים באיראן. משרד ראש הממשלה התייחס אתמול לראשונה לעניין, והכחיש את הטענות.

לפי רישומי בקרת גבולות של ארגון רישום הספינות אקווסייס, מכלית הנפט ראפלס פארק (שנקראת כיום אמה), שנמכרה לפי דיווח משרד החוץ של ארצות הברית לידי חברת הספנות האיראנית איריסל, עגנה באיראן כמה פעמים מ- 2002, כאשר היתה עדיין בבעלות טנקר פסיפיק - שבבעלות קבוצת עופר.

אתמול נחשף כי לא מדובר רק במכלית ראפלס פארק, אלא כי לפחות 13 ספינות של חברת טנקר פסיפיק עגנו באיראן בעשור האחרון - כך לפי מסמכים של אקווסייס. הנמלים שבהם עגנו 13 הספינות הן בנדר עבאס - עיר נמל החוף הדרומי של איראן, והאי ח'ארכ, המשמש נמל לייצוא נפט מאיראן.

האניות עגנו בנמלים משנת 2002, אף שאיראן מוגדרת מדינת אויב שהקשר עמה אסור, ובכלל זה הקשר המסחרי.

אתמול ציינו מקורבים לקבוצת עופר כי האניות קיבלו אישור לעגון באיראן. ואולם במשרד ראש הממשלה מסרו רשמית כי הטענה כי גורמים רשמיים ישראליים אישרו למשפחת עופר לעגון בנמלי איראן "אינה נכונה".

אין זו הפעם הראשונה שבקבוצה מנסים לערב את הממשלה בפרשה האיראנית. הפרשה נחשפה בשבוע שעבר, כשמשרד החוץ האמריקאי הודיע כי הוטלו סנקציות על קבוצת עופר ועל חברת טנקר פסיפיק בגין עסקים עם איראן.

ההפרה התבטאה במכירת המכלית ראפלס פארק על ידי קבוצת עופר לחברת קריסטל שיפינג, שמכרה אותה לאחר זמן קצר לחברת הספנות האיראנית איריסל. על פי משרד החוץ האמריקאי, קבוצת האחים עופר היתה צריכה לבצע בדיקה ממוקדת יותר לגבי הקשר של החברה שרכשה את המכלית לאיראן, לחשוף את הזיקה ביניהן ולהימנע מהמכירה.

בתגובה לידיעה מסרה קבוצת עופר כי "מעולם לא מכרנו אניות לאיראן, והגורמים הרשמיים והמוסמכים של מדינת ישראל יאשרו את דברנו". בפועל, אף גורם רשמי ישראלי לא אישר את הדברים.

בהמשך טענו מקורבים לחברה כי היא פנתה למשרדי הביטחון והחוץ כדי שיסייעו להוציא אותה מהרשימה האמריקאית. אולם גם דברים אלה לא זכו לאישור: משרד הביטחון הבהיר כי אינו עוסק כלל בסוגיה - המטופלת על ידי משרד החוץ, ואילו משרד החוץ הודיע בסוף השבוע כי אין בכוונת הממשלה להתערב לטובת החברה.

מכירת המכלית ראפלס פארק מעסיקה משפטנים בממשל האמריקאי, בירושלים ובאקדמיה. הסוגיות הנבחנות הן אם הקבוצה עברה על החלטות מועצת הביטחון כשמכרה את המכלית לחברה שהתברר בדיעבד כי היא קשורה לאיראן, ואם עברה על החוק הישראלי כשאניותיה עגנו בנמלי איראן.

הפרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמר אתמול כי "החוקים האמריקאיים נוקשים יותר מאלה הישראליים בכל הקשור לסחר עם איראן, שהיא מדינת אויב, ולהבנתי לא ברור אם קבוצת האחים עופר עברה על החוק הישראלי".

לדברי שני, על פי החלטות מועצת הביטחון, קבוצת עופר היתה חייבת לשאול במפורש אם החברה שרכשה את המכלית, קריסטל שיפינג, קשורה לאיראן בדרך כלשהי. "יש איסור בחוק הישראלי על סחר עם אויב, אך לא ברור מה כולל האיסור ואם הוא כולל, לדוגמה, שירותים", אמר שני.

לגבי עסקת המכלית אמר שני כי החלטות של מועצת הביטחון בדבר סנקציות על איראן אוסרות סחר בציוד שאפשר לעשות בו שימוש בפרויקט הגרעין, כולל הגבלות על חברות ספנות להעמיד ספינות לרשות החברה האיראנית הממשלתית דרך חברות קש המסוות את פעילותה. לדבריו, מכוח החלטות מועצת הביטחון, חברה צריכה לדרוש מחברת ספנות שהיא מוכרת לה מכלית, לדוגמה, להעביר כל מידע רלוונטי שיכול להעיד על הקשר שלה לאיראן או לחברת איריסל האיראנית. זאת, מכיוון שידוע שאיריסל עושה שימוש בחברות קש כדי לעקוף את הסנקציות האמריקאיות. עם זאת שני אמר כי "לא ברור אם מקרה זה נופל בגדר ההוראות הללו. לא ברור הקשר בין החברה שבבעלות עופר לחברת הספנות הלאומית של איראן. קבוצת האחים עופר היתה צריכה לפי החלטות מועצת הביטחון מ-2010 להפעיל ?דיו דליג'נס' בחריצות הראויה, כדי למנוע מגופים שבשליטת איראן לעשות שימוש בחברת הקש במקרה של המכירה".

ח"כים ליועמ"ש: יש לחקור את הפרשה

יו"ר השדולה למאבק בשחיתות, ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), פנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה לפתוח בחקירה נגד קבוצת עופר בפרשת המכלית שנמכרה לאיראן.

"אזרחי ישראל זכאים לדעת אם משפחת עופר, שזכתה מטעמים תמוהים לקנות בפרוטות נכסי מדינה אדירים, לא העדיפה גם בפרשה האיראנית את טובתה האישית על פני טובת המדינה", כתב אלדד, "ישראל נראית נלעגת כשהיא תובעת מכל העולם סנקציות על איראן, בשעה שענקי המשק שלה סוחרים עם מי שחותר בקנאות ובנחישות להשמידנו. למרות עושרם, האחים עופר אינם מעל החוק".

ח"כ נחמן שי (קדימה) דרש שוועדת הכלכלה תדון ותקבל דיווח על הפרת הסנקציות על איראן בידי חברות של האחים עופר וחברות ישראליות נוספות. לפי פרסומים שונים, פעלה קבוצת עופר באיראן משנת 2004 ואילך. נודע גם כי ישנן עוד כ-200 חברות ישראליות הסוחרות בעקיפין ובדרכים עקלקלות עם איראן. לדבריו, "יש לקיים בעניין דיון פומבי. ישראל מובילה במסע הבין לאומי נגד איראן ולא עולה על הדעת שחברות ישראליות ינהגו אחרת".

ועדת הכלכלה תדון מחר בדיווחים על הסחר בין חברת הספנות של האחים עופר לבין איראן. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), אמר כי "מצב שבו חברה ישראלית מובילה או כזו הקשורה בה סוחרת עם איראן בצורה ובמידה המביאה את ארה"ב להטיל עליה סנקצות הוא חור ענק ומסוכן במאמץ הבלימה לתוכנית הגרעין".



סמי עופר עם בניו עידן ואייל, באירוע באיכילוב לפני כחודשיים. סמי עופר שולט בחברה לישראל, המחזיקה בין היתר בחברות צים, בז''ן חיפה וכימיקלים לישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו