בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית קטן, ערבי

בקשתו של ראלב קלותי להקים בניין בן 8 קומות במקום ביתו החד-קומתי בגבעה הצרפתית נדחתה, בגלל "פגיעה באופי המקום"; לא הרחק, אושרה הקמת בניינים בני 10 קומות

תגובות

"ירושלים צריכה להישאר הבירה המאוחדת של ישראל", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה החגיגית, שהתקיימה ב"מגדל דוד" לרגל "יום ירושלים". בעקבות רוח הפיוס שנחה עליו באחרונה, הוסיף נתניהו ואמר, כי "הדבר יוצר קושי בעבור הפלסטינים, אולם עם יצירתיות ורצון טוב, ניתן יהיה למצוא פתרון".

ראלב קלותי, תושב החלק המזרחי של העיר המאוחדת, ישמח להזמין את נתניהו למסע של יצירתיות ומבחן של רצון טוב בנחלה הקטנה שלו בשכונת הגבעה הצרפתית (מעבר לקווי 4 ביוני 1967). סיפור בית האבן החד-קומתי הנטוש של קלותי ברחוב האצ"ל מגלה מהו אותו "קושי" עלום בעבור הפלסטינים, שמסתתר מאחורי סיסמת "אחדות ירושלים". במשך שלוש שנים מתגלגלת תוכנית בניין עיר (תב"ע) 12877 - שמבקשת להרוס את המבנה הקיים ולבנות על המגרש בניין בן שמונה קומות - בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לוועדה המחוזית ובחזרה. אחמד אבו חוסיין, עורך התוכנית מטעם היזם, התרוצץ בין הפקידים, תיקן את השרטוטים ומילא אחר כל הדרישות. לפני יותר משנתיים המליצה הוועדה המקומית על הפקדת התוכנית. ואולם, הוועדה המחוזית החזירה את התוכנית לאחותה המקומית בלוויית שלוש "סוגיות".

"הסוגיה" הבעייתית ביותר נוסחה במלים: "בחינת השינוי הדרמטי באופי הבינוי". במלים פשוטות - הפיכתו של בית חד-קומתי "פסטורלי" לבניין בן שמונה קומות. ממש הולילנד. המשך הסיפור מתואר במכתב ששלח ב-12 במאי פפה אללו, חבר מועצת העיר מטעם מרצ, למהנדס העיר שלמה אשכול. אללו, שהוא גם יו"ר ועדת הביקורת של עיריית ירושלים, מציין כי כל "הסוגיות" קיבלו מענה חיובי ממתכנן העיר אמנון ארבל. הוחלט, כי הוועדה תצא לסיור בשטח, כדי שהחברים יראו במו עיניהם את "אופי הבינוי" ברחוב האצ"ל. אילו ביקרו במקום (או גלשו בגוגל) הם היו מוצאים בניינים בני שמונה, תשע ועשר קומות ומגלים, כי בית האבן הנטוש הוא בעל האופי החריג. אבל הוועדה ויתרה על הסיור והחליטה לדחות את התוכנית.

והנה, בישיבה האחרונה, לפני שבועיים, דנה הוועדה בבקשה להיתר בנייה לצורך הקמת מעונות סטודנטים. התוכנית כוללת הריסת מבנה קיים ובנייה של שישה בניינים בני עשר קומות כל אחד. המתחם מרוחק כ-200 מטר מהנכס של קלותי. התוכנית החדשה אושרה פה אחד. אללו שאל את מהנדס העיר אם תב"ע 12877 נדחתה מכיוון שמדובר בתוכנית ערבית על קרקע ערבית, ואילו התוכנית של מעונות הסטודנטים מיועדת לבנייה יהודית על קרקע שבבעלות האוניברסיטה העברית? אללו עדין ממתין למענה.

תגובתו הסתמית של יו"ר הועדה, קובי כחלון, ל"הארץ", באמצעות דובר העירייה המאוחדת, אינה מציעה הסבר של ממש. "הדרך היחידה לאשר תוכניות על פי חוק התכנון והבנייה היא במוסדות התכנון, אשר דחו תוכנית זו", מלמד הדובר ומוסיף הטפה: "אין מקום ולא ראוי להשפיע בצורה זו או אחרת על מוסדות התכנון שכבר קיבלו את ההחלטה".

את ההסבר צריך לחפש בדבריו הכנים של יקיר שגב, חבר סיעתו של ראש העיר המאוחדת, ניר ברקת, ומחזיק תיק מזרח ירושלים בעירייה. לפני כשנה אמר שגב בראיון עיתונאי, כי "לא נאפשר לתושבי מזרח העיר לבנות כמה שהם צריכים... אני לא חושב שהמשימה הכי חשובה היא לפתור את מצוקת הדיור של מזרח ירושלים".

והוסיף נבחר הציבור ואמר: "בסופו של יום, עד כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אנחנו נסתכל גם על המצב הדמוגרפי בירושלים, כדי לראות שבעוד 20 שנה אנו לא מתעוררים לעיר ערבית". ואמנם, בשכונות הפלסטיניות שבהן קיימת תוכנית מתאר, ניתן לבנות רק על 25%-75% מהשטח, לעומת 75%-125% בשכונות היהודיות. ואולם, מצוקת הדיור לא שיפרה את "המצב הדמוגרפי" בעיר; מאז 1967 האוכלוסייה הפלסטינית גדלה מ-70,000 נפש ל-270,000 נפש בקירוב. זאת אף שבאותה בתקופה היא קיבלה היתרי בנייה בעבור פחות מ-15 אלף יחידות דיור. כדאי שנתניהו יחשוב על פתרונות יצירתיים עם יותר רצון טוב. למשל, חלוקת ירושלים. בעצם, איך אפשר לחלק עיר מחולקת?

העולם ביתנו

לסגן שר החוץ דני איילון מ"ישראל ביתנו" יש חולשה למצלמות טלוויזיה. תיעוד המפגש שלו עם שגריר טורקיה לשעבר, אחמט אוגוז צ'ליקול, שנדון לישיבה על ספה נמוכה, משמש בוודאי בתי ספר לדיפלומטיה ברחבי העולם. בעיקר הקטע שבו המארח (דיפלומט מקצועי בעברו הקרוב) לוחש באוזני נציגי התקשורת "העיקר שיראו שהוא יושב נמוך, אנחנו גבוה, ויש כאן דגל אחד", וקינח בבקשה "שיראו שאנחנו לא מחייכים".

מתברר שאיילון לא נגמל מההתמכרות למדיום המסמם. לקראת יום העצמאות הוא פנה לשגרירים הזרים וביקש שיקליטו בווידיאו דברי ברכה לישראל. הקליפים הועלו לאתר האינטרנט של סגן השר. כמובן שהדיפלומטים רשאים לסרב בנימוס, אבל לא נעים להעליב מארח חשוב כל כך. אם כי (לפחות) אחד העז להתחמק.

"מה לא בסדר?" תוהה איילון, "בסך הכל אני מבקש מהשגרירים לחלוק אתנו את רשמיהם מישראל". הדוברת של איילון הוסיפה, כי "לאור הצלחת הפרויקט ובקשות רבות שקיבלנו משגרירים שלא הצלחנו לשלב בפרויקט, אנו שוקלים ברצינות להרחיבו".



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו